בין חזרה לחזרה,
בדרך להופעה,
אתה מנגן בגיטרה,
ממציא עוד פריטה.

הייתם שניים,
זמר וגיטריסט,
הוא כתב,אתה הלחנת,
וככה שרתם שירים.

ואני זוכר את קולו,
ואני זוכר את נגינתו,
הם כבשו עולמות בשירם,
הם שרו לעלמות ואהובות.

הם שרו על שכול וכאב,
הם שרו על עצב ולב,
הם שרו על שמחה ואחווה,
הם שרו על אמונה וחדווה.

ועכשיו,
הם נעלמו,
קולם גווע,
וניגנתם רפתה.

לאן הלכתם,
משוררי הדרכים?
לאן עזבתם,
כובשי העולמות?

בואו וחיזרו,
בואו ונגנו לנו,
אל תעלמו שוב,
שובו ואל תלכו.