רינת עדי / אבן |
ישבת מולי, בפעם הראשונה
אבל כבר השניות נראות כמו נצח
והזמן שנותר - יום ובוקר לערב ושוב ליום
חולף כמו הים שאת מסתכלת לכווני
ועוצר מלכת שאת לא לידי
כמו כל סיפור אהבה חד צדדי
את כבר הרבה זמן לא יודעת שאת בעצם שלי
ולא משנה מה תעשי
כי זה כבר כתוב בכוכבים
במטה הקסמים הפרטי שלי שרטטתי
את שתיינו,
יושבות על אותה האבן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|