קבענו להיפגש בחצות ולשבת מול האגם היחיד שהיה בסטרימווילד,
למרות שהיה מוקף בוץ.
האגדה מספרת שבכל ערב ירח מלא, זוג צעיר עושה אהבה על חוף
האגם של סטרימווילד.
אישית, אף פעם לא האמנתי באגדות.

הגעתי לפניו והתיישבתי על שפת האגם, מרגישה הכי טבעי שבעולם
על חלקת הבוץ הזו.
הרמתי את ידי הקטנה יחסית לבנות גילי והתחלתי לשחק בבוץ.
פרקי אצבעותיי נסגרו על הבוץ החלקלק ולשו אותו במיומנות,
כאילו שעשיתי זאת כל חיי ואפילו קיבלתי תואר על כך.
צחקתי רק מעצם המחשבה על כך. מי עושה תואר בבוץ?

לפתע הוא הגיח מהחשיכה והתיישב לידי, מניח את ידו על ידי
המלוכלכת בדממה.
שיחקנו בבוץ למשך זמן מה, שותקים. לפתע הוא הפר את הדממה.
"אז מה עושים?"
"את זה", אמרתי בחיוך מרושע וזרקתי עליו כדור בוץ שפגע בחזה
שלו, בצד שמאל למעלה, וכיסה בדיוק את הלב.
הוא צחק והתחיל לגנוח "אהה, הלב שלי, אההה, אני גוסס!"
הסתכלתי עליו ואמרתי באותו החיוך, "אנשים גוססים לא יושבים",
ודחפתי אותו על הבוץ. הוא נשכב על הבוץ בעל כורחו,
צוחק ומתפתל, צוחק וצורח, "את משוגעת, סאם ג'ונס! את משוגעת!"
"אולי," השבתי, "אבל אתה מלוכלך ואני לא".
התחלתי לרוץ. ידעתי שהוא ירדוף אחריי.
ואכן, תוך שנייה הוא קם ועד מהרה הוא תפס אותי, מושך אותי
אליו.
הרגשתי אותו, את כולו. צמוד אליי. מזיע, מתנשף ומרוח בבוץ של
האגם של סטרימווילד.
באותה השנייה לא היה אכפת לי מכלום.
לקחתי את היד הנקייה שלי וניקיתי את הבוץ שהיה על בית החזה
שלו. "אין בעד מה", לחשתי.
עד מהרה מצאנו עצמנו מתנשקים בלהט, גומעים אחד מהשני עד כמה
שניתן.

באותו הלילה עשינו אהבה על חוף האגם של סטרימווילד, והרגשנו
הכי טבעי שבעולם על חלקת הבוץ הזו.
האגדה מספרת שבכל ערב ירח מלא, זוג צעיר עושה אהבה על אותו
החוף.
אישית, אף פעם לא האמנתי באגדות. ובצדק, זה בכלל לא היה ערב
ירח מלא.