דפנה קי / ההליכה אל הסתיו |
דואה אנוכי על פני הימים
עייפה כשקיעה
וכמהה עד צמרמורת
לרוח בעלים.
ויש שאני מתנפצת אל
החום המתנחשל
כשרף הניגר מפצע המום
ובולעת בהכרת תודה
את שבבי הקיץ האחרונים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|