|
דואה אנוכי על פני הימים
עייפה כשקיעה
וכמהה עד צמרמורת
לרוח בעלים.
ויש שאני מתנפצת אל
החום המתנחשל
כשרף הניגר מפצע המום
ובולעת בהכרת תודה
את שבבי הקיץ האחרונים. |
|
|
עוד 71 ימים,
וחופש גדול...
איזה יופי!!!
יהיה לי מספיק
זמן לקיטנה
למוצצות
מקצועיות...
(של סוכריות!)
ילדה קטנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.