כותבת שירים שגורמים לי להיראות חמודה,
אוהבת שאתה חושב שאני עדין ילדה.
מאושרת בגוף רזה ונפש זקנה,
מקיפה את עצמי באהבה.

שיער ארוך על כרית ורודה,
והנחירות שלך שמצחיקות אותי נורא.
אוהבת אותך עם הגוף והנשמה,
מזייפת לך שיר ערס לפני השינה.

שומרת רגעים יפים בזיכרוני,
הבטחת שלעולם תאהב רק אותי,
אמרת שאתה מכור לריח שלי,
אז נשום אותי אליך, אהוב אותי.

מתרככת רק שאני לידך,
וסופרת שעות עד שאתה בא.
בלילה ההוא, הופעת בדלת בהפתעה,
מרוב אושר רגליי לא נגעו ברצפה.

רוקדת בסלון, תריסים לא מוגפים
ולא אכפת לי שהשכנים מסתכלים.
מטופפת לי על עקבים שחורים,
שיער מתבדר ברוח, ראש בעננים.

ככה אני כשאתה לצידי,
מאוהבת בך, גם קצת בעצמי.
אתה גורם לי לחייך גם כשאתה לא לידי,
זיכרון מלילה אחד לצידך, נשימותיך בעורפי.

מתפללת בשקט, בלי שתדע,
שתישאר לצדי תמיד, גם כשאהיה עייפה,
גם כשיתפוגג הבושם, תגיע השכחה,
גם כשכבר אהיה ילדה גדולה.

רוצה שתביט בי תמיד, כמו שאתה מביט בי עכשיו,
וגם אם לא תאמר זאת שוב, רוצה שתאהב.
שתכין ל פסטה מצחיקה עם גזר ואפונה,
ותלחש לי בלילה, שאני מדהימה.

ככה אני כשאתה לידי,
מאושרת כל כך שזה כמעט בלתי אפשרי,
ואני חיה לך יותר מלעצמי,
רק תמשיך לאהוב, מכולן, רק אותי.