א.
אל התפילה
מקבל את קרבנו שלוש פעמים ביום
על מגשים של דפי נייר עמוסים
במה שהפה לעס וירק
ברגליים מכוסות ובגו מתנועע.
אל התפילה
הוא אל גדול גיבור ונורא--- וזהו
ואהבנו אהבת עולם
או אהבה רבה
(תלוי מאיפה סבא)
עד סוף זמן ברכות קריאת שמע של שחרית.
אשרי יושבי ביתו של אל התפילה
בעלמא די ברא כרעותיה
שעוד יהלולוהו סלה
בברוך הוא ברוך שמו
אמן.
ואין שם עץ, ואין עצים,
והנה התפילה לעולה
תמיד.
ב.
האלוקים שלי
לא מקבל רק קרבנות
מסודרים כשפניהם ירושלמה
אני יוצא אליו במילים שלי
במבטים שלי
בשתיקות שלי
גם אחרי חצות היום.
עם רגל על רגל
אני יושב בביתו
ומהלל אותו
(בלי סידור ובלי סלה)
ומגיש לו את הלב
ואת עצמי.
האלוקים שלי מקבל גם אותי.
הנה האש והעצים
והנה התפילה שעולה
תמיד. |
