"שטויות", אומר לי איש הרעש שלי,
"שטויות, חבר אחד פחות".
כי הוא למד כבר את המוות כמה פעמים.
יש עוד שניים שלושה דברים שעליי ללמוד, המוות הוא רחוק ממני.
הוא אומר "שטויות", אבל מפסיק הכל
כדי שיוכל לקבל חיבוק ממני.
כי הוא אמור להיות ילד גדול,
(אבל הוא מפחד)
כי הוא אמור לדעת הכל,
(אבל הוא לא מבין)
כי הוא ראה כבר לא פעם אנשים תלויים מחבל,
אבל אף-פעם לא האנשים שלו.
ובתוך ראשו יש מהומה, שהוא משתיק כדי לא להתבלבל.
והוא היום איש השקט.
איש השקט העצוב שלי.