הלילה ראיתי את עצמי רחוק ממך
עבר בי געגוע, בכיתי עם דמותך,
חשבתי איך בבוקר נתתי את כולי בשבילך,
ובלילה כשרציתי אותך,
אתה היית רחוק,
אולי כשתזדקק אני שם לא אהיה,
איך זה שאני תמיד איתך,
וכשאותך אני צריכה חולמת רק דמותך,
דמעות של אכזבה זולגות מתוך עיניי,
מחשבה על חולשתי מחלישה אותי יותר,
תמיד מוותרת ורק לך סולחת,
מגלה בי יכולות שמתגלים רק לצידך,
אולי זה כוחה של אהבה תמימה,
לא מצליחה להפנים ת'מחשבה
תמונות של זכרונות עוברות להן בראשי ומחזקות את ליבי
מתנחמת ברגעים שהיית בשבילי,
היו מעטים אך כנראה משמעותיים.
אוהבת אותך מוכנה לוותר עד שכוחי ייגמר.