שוב אני מרגישה שאני רוצה לבכות ולא יודעת למה!
שוב בטוחה שאין למי לספר אף אחד לא מבין!
מי שהבין בגד! מפחדת לסמוך על אנשים יותר
כל מילה שאני מוציאה רק הורסת עוד יותר
רק מרחיקה אותי הרבה יותר מהמטרה!!
איפה כל האלה שאמרו שהם תמיד יהיו שם?!
איפה כל האלה שהבטיחו שהם מבינים?
איפה אלה שעשיתי בשבילם הכל והבטיחו שהם רואים!
איפה כל האנשים שהבטיחו שיעודדו אותי אם אתקדם?
מחפשת את כולם! מחפשת, מחפשת ולא מוצאת!
לא מוצאת אף אחד! ובמיוחד לא מוצאת את עצמי!
רחוקה מעצמי יותר מכל דבר אחר!
לפעמים יש לי רצון מטורף לחתוך את עצמי
לפצוע את עצמי! משהו שיספק אותי!
משהוא שבטוח כל כך שלא יעזור!
משהוא שרק ייצור איזה בועה מוזרה שתרחיק אותי
עוד יותר מהעולם!
אז אני בורחת רחוק ורחוק! אבל אני יותר מידי קרובה לדבר שממנו
אני בורחת! אני רחוקה... וקרובה! קרובה לעצמי מבחינה פיזית!
רחוקה כל כך מבפנים! רחוקה מעצמי יותר מכל דבר אחר
לא יכולה להסביר מה עובר עלי אפילו! אולי אני מרגישה
שאף אחד לא מבין רק בגלל שאני לא מבינה!
לא מבינה את עצמי ולא אף אחד אחר!
רחוקה מכל העולם! מכל האלה שתמיד היו קרובים!
מכל האלה שתמיד חלמתי להיות קרובה אליהם!
כל החלומות התנפצו לי בפנים!
ויותר מהכל.... המציאות!!!