היא אפילו לא דפקה בדלת..
לא שאלה אם היא יכולה להכנס..
לא ביקשה רשות..
התנהגה ממש בחוצפה.. ללא בבושה..
פגעה בי.. אכזבה אותי..העליבה אותי..
בגללה לילות שלמים בכיתי..
לא הניחה... באה והלכה מתי שרק היא רוצה...
עשתה מה שמתחשק לה..
אך לבסוף אמרה שהכל היה שווה...
כל הבכי, האכזבה,הפגיעה...
כי עכשיו היא הפתיעה ולטובה..
היא משמחת אותי.. ומצחיקה...
מחממת את ליבי...
וגורמת לי לחייך בלי מעצורים...

ואם עוד לא הבנתם על מי אני מדברת...
אז כן זאת האהבה...
שעלינו משתלטת...
בהתחלה אנחנו חושבים
למה שוב צריך את הפגיעות האלה, ואת העצב הזה?
אך בסוף קולטים...
שאין כמו האהבה...
כי היא מדהימה...בעיקר כשהיא נכונה..
אמיתית... וטהורה..