דוד רון / מלחמת ענקים חרישית |
השמש שולחת חיצי קרניים אחרונים להאחז בפיסות שמיים, מקרעת בהם
עד יאדימו כדם, מחליקה באין אונים, רוחשת מזימות נקם.
העננים מליטים מבט, ורק שלא לראות, ובייסורי גסיסה אחרונים היא
טובעת במים הכבדים.
אד גדול של הקלה עלה מן הים, ולא נודע כי באה בקרבו.
מעמיד פני תם, רוגע ושוקט עכשיו, שולח אליי הים מבט מחויך של
שותפות בסוד נורא.
האם רק אני הייתי עדה לכך?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|