מוות פואטי בסתיו / האיום האדום |
מוצאת נחמה רק בתווים חורקי שיניים...
מתחת לעורי הדם המלוכלך מסתלסל לו בחביבות, נוטע בי פצעי כאב
קורעת מעלי את חולצתי
המחנק, בינו לביני לא שוררת לה שמש. ארגמן גדול, לוהט, נוטף,
רק שלא יגמר הלילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|