קסת דיו / רגעי תקווה |
בזרועות רוח דבק.
מתפוגג בלי דעת קל,
בצמרת אור וטל.
אחת יורדת לנטיף מכחול,
נספגת לעקב בקו החול.
עפה אחרת בנחשול פלדה,
נמוגה בניצוץ אל נקודה.
צפה שניה לכדור בתום,
נבלעת לצל בשום מקום.
אחרת נודדת בפלג שביל,
נאחזת בהד לסוד הצליל.
מהצרור אחת נותרה.
בין נימיי הלב שמורה.
נהפכת בלובן נוף,
לרגעיי תקווה אינסוף...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|