[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מלורי דימאן בר
/
הפרה המעופפת

               סדר הדברים




פרק 1: גברת שמפוסין מתעוררת בבהלה למקרה הפרה המעופפת.  עמ' -
3    
פרק 2: האחות מורג'ינס פוגשת את השערוריה.  עמ' - 6
פרק 3: גבו של מר שמפוסין פוגש את מקלה האלפיני של גברת
שמפוסין.  עמ' 10
פרק 4: השוטר מוריס סנט פוגש את הקונספירציה.  עמ' -  14
פרק 5: האחות מורג'ינס פוגשת את ז'ק בטיסט מורג'ינס.  עמ' -
17
פרק 6: אמט שפרונגלי פוגש את דוד משה.  עמ' - 21
פרק 7: מר שמפוסין פוגש את המלאך גבריאל. עמ' - 25  
פרק 8: השוטר מוריס פוגש את הטרנספורמציה אך מתעקש על
הקונספירציה.  עמ' - 31
פרק 9: תת השר לעיניני פרות פוגש חבר לצרה ושולח אותו לגהנום.
עמ' - 35
פרק 10: ז'ק בטיסט מורג'ינס יוצא למלחמה על שמו הטוב.  עמ' 43
פרק 11: אמט שפרונגלי פוגש את השוטר מוריס היפה, את ז'ק בטיסט
מורג'ינס, את האחות מורג'ינס ואת אנה אלכסנדרובה שפרונגלי.
עמ' - 49
פרק 12: מפקד המשטרה פוגש את יודל יודל די ברר ברר ברר.  עמ'
58
פרק 13: גברת שמפוסין פוגשת את האחות מורג'ינס ואת ז'ק בטיסט
מורג'ינס, את אמט   שפרונגלי ואת אנה אלכסנדרובה שפרונגלי ואת
השוטר מוריס היפה.  עמ' - 65
פרק 14: הצבא פוגש את מכוניתם של האחות מורג'ינס ושל ז'ק בטיסט
מורג'ינס.  עמ' 69
פרק 15: השוטר מוריס היפה פוגש את עצמו (ברגע נדיר). עמ' - 77

פרק 16: אלבר שמפוסין פוגש את ז'ולי שמפוסין.  עמ - 83
פרק 17: פרה מעופפת במחוזותינו זו שערוריה, זו ממש שערוריה.
עמ - 88


    גברת שמפוסין מתעוררת בבהלה למקרה הפרה המעופפת

בוקר אחד או יותר נכון לומר ורצוי לדייק, לפנות בקר אחד באחד
מחודשי אוגוסט התעוררה הגברת שמפוסין בבהלה.  היא הזדקפה
במיטתה והקשיבה ללילה השחור.  לא היה דבר מיוחד בהתעוררות זו
של הגברת המכובדה בשעה כה מוקדמת.  שלושים שנה ויותר היא קמה
עם שחר יום אחר יום, כמו שעון שוויצרי מדויק, ויוצאת לחלוב את
חמש עשרה פרותיה האהובות, המקבלות אותה בקולות געיה רכים, כי
חביב עליהם מגע אצבעותיה, עת היא חולבת את עטיניהם.   אך סיבת
ההתעוררות הפעם הייתה שונה. משהו מוזר קרה שם בחוץ, בלילה
השחור. וחשוב לציין שאין זה יאה לאיכרה גאה שכמותה לקום בבהלה
- לא לאחר כל מה שהיא עברה בחייה עם פרותיה ועם בעלה. וזה
האחרון, האדון שמפוסין, העגל שנחר לו לצידה זה למעלה מארבעים
שנה - יותר נכון געה כפרה המדרדרת במדרון ההר אך לעולם אין היא
מגיעה ליעדה,  נחירה שהיא מין זעקה קטועה ושסועה מחרחרת
ומשתנקת שלעולם אינה גוועת - הוא בוודאי לא שמע דבר. גברים, כך
תמיד אמרה לה אמה - נועדו לחלוב ולנחור ליותר מזה אין לך למה
לצפות. גברת שמפוסין נאנחה בכבדות וכבר נטתה על צידה מתכוננת
להניח את ראשה על הכר, כשנחירה רמה במיוחד של בעלה הקפיצה אותה
ממקומה.  
זהו - הלם ליבה של הגברת שמפוסין בחוזקה פרה גועה רעש נורא -
זהו כאן מקור הבהלה. היא לא ידעה לומר לעצמה, אם היה זה רעש
נורא או קול של פרה גועה. היא מוללה בעצבנות את שולי שמיכתה.
זה היה רעש נורא ניסתה האיכרה לשחזר במוחה את הקול החזק שהעיר
אותה משנתה.  משהו כמו צרחה, לא יותר כמו רכבל שמתנגש בסלע. לא
נהמה הגברת בעצבנות, כועסת על מאגרי זיכרונה ההולכים ומדלדלים,
זה נשמע יותר כמו מכונית האופל של אדון שמפוסין כשהוא עושה את
דרכו במעלה ההר מואל-דה-לייז לעבר ביתם.
יהיה אשר יהיה טיבו של הרעש המוזר - טובות לא חיכו לה לאיכרה
הכבדה - שם בחוץ בחשיכה, על מדרונו של ההר עליו חייתה את חייה
השלווים.
היא לבשה בשקט את מעילה הכבד - מעיל החליבה הנאמן שמשרת אותה
בוקר בוקר זה למעלה מעשרים וחמש שנה,  החליקה לתוך מגפי החליבה
השחורים שלה, שגם הם כמו מעילה המסור שירתו אותה בנאמנות
פטריותית - זה למעלה מעשור - ויצאה אל החושך הגדול.
 בוקר בוקר הייתה הגברת שמפוסין נעמדת בפתח ביתה על סף הדלת
נושמת לקרבה את אוויר הלילה הצלול, הקר כבדולח, מביטה אל
מרחביו האינסופים של השחור הרובץ לו על העמק, מרימה את עיניה
ביראה כנועה לעבר רכס הדנט-דו-מידי הטמיר שהזדקר אל מולה ארוך,
גבוה,  קשה,  פראי,  משוסע,  רחב בבסיסו הולך ומתחדד בקצהו -
ומחפשת את פס הזריחה הכסוף המציץ מעבר לכתפו של ההר. ברגע קסום
זה הייתה האיכרה מודה לאלוהים שהביאה לעולם, שנטע אותה במרחבי
ההרים של פורט דה סולייל, שברא אותה שוויצרית והסכים להתגלות
בפניה בוקר בוקר בדמותו של הצוק הנורא שהזדקר אל מולה.
אך הבוקר - או יותר נכון הלפנות בוקר הנוכחי היה אחר.
גברת שמפוסין נעמדה בפתח ביתה על סף הדלת ונשמה לקרבה את אוויר
הלילה הצלול, הקר - אך אויה האוויר היה חם.  היא חיפשה בעיניים
מבועתות את פס הכסף הדק של הזריחה מעבר לכתפו של אלוהים, אך
עננים כבדים כיסו את ההר והפס לא נראה. טוב זה דבר שבשגרה
מלמלה לעצמה גברת שמפוסין - אך האוויר זה נורא, האוויר חם,
צלול אבל חם.
אוויר חם, רעש של רכבל המתנגש בסלע, קול געיה נורא, עכשיו הכל
התחבר  -  הו מלמלה הגברת שמפוסין  -  אסון.   שלא כמנהגה
התיישבה הגברת שמפוסין האומללה על מפתן ביתה,  ליבה הולם בחזקה
ושפתיה ממלמלות תפילה.  האם זה קורה לה?  האם יכול להיות שקללת
הפרה ה... לא זה לא יכול להיות, דיברה הגברת שמפוסין לעצמה,
הרי זו רק אגדה,  סתם  אגדת עם טפשית.  אבל אבא הטוב, אבא
היקר, תמיד סיפר לה על כך ואמר שאין זו אגדה.
אבל זה היה רק ספור טיפשי שסופר לפני השינה ניסתה האיכרה להקל
על חרדתה. אבל האומנם היתה זו רק אגדה?  אמא טענה שהוא משוגע
וגם בואל-דה-לייז חשבו שאבא קצת משוגע, בעקר בגלל הספור שלו על
הפרות המעופפות.  אבל... לא זה לא יכול להיות. גברת שמפוסין
נסתה לתפוס את נשימתה המתקצרת ולהרגיע מעט את חרדתה.  אבא אמר
במפורש שאסון הפרה המעופפת יכול לקרות רק בשני תנאים, מלמלה
לעצמה האכרה המבועתת:  האחד שהאדון לא מנהל בקפדנות וביעילות
את משקו והתנאי השני שבלילה בו הפרה מתעופפת צריכה לשרור
טמפרטורה של 19.5 מעלות בדיוק. לא יותר ולא פחות - 19.5 מעלות
בדיוק חזרה על דבריה האיכרה המבוהלת.  והרי דבר זה לא יתכן
נאנחה אנחת רווחה הגברת שמפוסין,  הרי טמפרטורה כזו מעולם לא
שררה בפסגות הרכס של פורט דה סולייל וגם אין סכוי שתשרור.  גם
בחודש אוגוסט טמפרטורת הלילה עומדת על מספר מעלות בודדות.
כובד מעילה ואגלי הזיעה שזרמו על פניה החזירו את הרעד לגופה.
האם יתכן שהלילה הטמפרטורה עומדת על 19.5 מעלות?   האיכרה
המבוהלת קפצה על רגליה.
רק דבר אחד נותר לעשות, חשבה הגברת שמפוסין ברגע נדיר של עוז
רוח - תכונה שהייתה מתכונותיה הטרומיות של הגברת המכובדה - אך
נעלמה לחלוטין בדקות האחרונות.  היא צעדה בעוז לכיוון מד החום
הגדול והחום שהיה תלוי על על הקיר מול מיטתה.   היה זה מד חום
שקבלה בירושה מאביה, עליו השלום, אותו כל-כך אהבה והעריצה.  מד
החום עבר במשפחה מזה דורות ושמעו יצא לפניו בכל רחבי ההר והעמק
על איכות קישוטיו - קישוטי פרחים בגווני סגול אדום וכחול  -
אך בעיקר יצא שמעו להיותו מד החום המדוייק ביותר בכל האזור, זה
למעלה משבעים שנה.   מד החום של משפחת לה קרוסט - שמה לפני
הנישואין של גברת שמפוסין, הביא כבוד רב למשפחה וכן מדליות
ותעודות הערכה רבות.  
גברת שמפוסין ניגשה בצעד הולם למד החום, פנסה - פנס החליבה -
נישא בכבדות בידיה הרועדות.  היא נשמה נשימה עמוקה והאירה את
מד-החום.  זעקה איומה, זעקה חסרת שליטה ומעצורים,  זעקה
שהרעידה את סיפי העמק - אך עדיין לא הספיקה להעיר את אדון
שמפוסין משנתו- נתמלטה מגרונה. עיניה הקרועות לרווחה הביטו במד
החום הישן והטוב. 19.5 מעלות צרחה האכרה המבועתת. שמפוסין
אנחנו אבודים צריה האיכרה, זה קרה לנו אנחנו אבודים.  גברת
שמפוסין קרסה ביבבה לרצפה ומרטה את שערותיה הדלילות לקול געיות
הנחירה של בעלה.


               האחות מורג'ינס פוגשת את השערוריה

האחות מורג'ינס ישבה בכורסת הבד המשובצת בצבעי חום אפור מנמנמת
קלות לאחר שעות פעילות ארוכות ומתישות בחדר המיון.  היא החזיקה
בידה את הסגריה אותה ניסתה להתחיל לעשן פעמים כה רבות במשך
הערב והלילה ובהנאה מוללה את קצותיה, מדמיינת בעיני רוחה את
רגעי העישון המענגים שיתרחשו ברגע שהיא תחפוץ בכך.
שערורייה, זו שערורייה אני פצוע בגלל איזו מן פרה... ככה שאני
אפצע - שערורייה,  נשמעו לפתע צעקותיו של אדם שפרץ לחדר
המיון.
האחות מורג'ינס, שניחשה את הטיפוס הנכנס לחדר המיון והייתה
מורגלת בבריות מסוגו, בחנה דרך סדק צר בעפעפיה את פציעתו.  לא
נורא מלמלה לעצמה ונשארה בתנוחת המנוחה שלה.
זו שערורייה צעק הפצוע פעם נוספת והפעם בעוצמה כזו שכל חדר
המיון יתרשם ויזדעזע מקריאתו. אך האחות מורג'ינס נשארה עם
עיניה העצומות ושאלה:  אם זו שערורייה אז מה אתה עושה בחדר
המיון - לך לעיתונות.
אם האחות המכובדה, ששרועה לה על הספה כמו מרמיטה ממולאת, הייתה
פוקחת את עיניה היא הייתה רואה, שאני פצוע וזב דם התרגז האיש.

אתה רוצה טפול! הזדקפה בזעם האחות מורג'ינס, בסדר אתה גם תקבל
אחד.
שב!! שאגה על הפצוע.
איפה? שאל הפצוע חיוור ומבולבל.
 איפה שאתה רוצה, מצידי על הרצפה - זה נראה לי מקום מתאים
לבכיין כמוך. הבחור התיישב בצייתנות על מיטת הטפולים.  
שמך?
 מישל דו מידי.  ענה הפצוע ממלמל.
מישל יספיק. אתה רואה את הסיגריה הזו? הניפה האחות מורג'ינס
את הסיגריה המרוטה מול עיניו המפוחדות של מישל. כבר חמש שעות
מחורבנות אני מנסה לעשן אותה אתה מבין? חמש שעות אני חולמת
עליה וכל פעם שאני קרובה להדליק אותה מופיעה לי איזו חלטורה
בדמות של אדיוט תורן.
מישל האומלל הביט בה, עיניו קרועות לרווחה.  אז אולי תעשני את
הסגריה הזו בכל זאת,  ניסה לפייס את האחות המתוחה, קולו מלא
מתיקות.
מורג'ינס הסתכלה בו לרגע וחייכה חיוך קטן אך מרושע. מאוחר מדי.
עכשיו בא לי לטפל. שכב פקדה על מישל והוא ציית ונשכב על מיטת
הטיפולים של המחלקה.
מקום הפציעה? שאלה מורג'ינס.
במצח ובמרפק.
סיבת הפציעה? המשיכה האחות הרחמנייה בתחקיר, מקרבת לפניו
החיוורות של מישל עגלת טיפולים שעליה היו מונחים זה לצד זה
בנינוחות: סכיני מנתחים,  מזרקים,  תמיסות יוד, תחבושות, מחטים
וחוטי תפירה.
ת.ת.ת.תאונה גמגם מישל.
למה תאונה? הקשתה מורג'ינס.  שתית יותר מדי?
 לא... לא מלמל  מישל, ידו מנסה להדוף את ידה של מורג'ינס
המנסה לחטא את הפצע במצחו.
אל תדאג חייכה האחות את חיוכה הקטן, זה לא ישרוף הרבה מאוד
זמן, רק קצת.
אני בסדר. ניסה מישל להתרומם אך ידה החסונה של מורג'ינס,
שהייתה בעברה שחיינית מצטיינת  וחברת נבחרת כדור-מים של העיר
מונטרה,  הדפה אותו לאחור.
אני כל-כך שונאת לטפל בשיכורים, שמטרידים אותי בלילה בדיוק
שאני רוצה לעשן, ממש יקשה עליך לתאר עד כמה, לחשה האחות
מורג'ינס בזעם כשמבטה מזרה האימה ננעל בעיניו של מישל המפוחד.
אבל אני לא שיכור. ניסה מישל את מזלו בקול תחנונים. זה קרה,
בגלל הפרה המעופפת.  האחות מורג'ינס פקחה את עיניה לרווחה
הותירה את ידה באוויר, כמוותרת על המאבק, והביטה במבט צונן
במישל.
זה מקורי אמרה בטון רגוע. הרבה טיעונים מעניינים ומבדחים שמעתי
בחיי משכורים, שנפצעו בתאונת דרכים,  אבל פרה מעופפת זה בהחלט
מעניין צקצקה בשפתיה - אולי אתה יודע במקרה את שמה?
למה?
שאוכל לשלוח לה כרטיס ברכה לרגל טיסת הבכורה שלה.  האחות
מורג'ינס הסיטה את ידו של מישל המתגונן הצידה והחלה לנקות במרץ
את החתך במצחו.
מישל זעק ארוכות.  אני נשבע לך האחות זו הייתה פרה מעופפת,
אני בעצמי לא האמנתי למראה עיני.
מורג'ינס מרחה משחה על חתיכת תחבושת, הצמידה למצחו של מישל
המובס את היריעה הרפואית עם פלסטר וסתרה קלות על לחיו.  הי
חמודי צחקקה.  אתה דווקא מוצא חן בעיני.  אם בא לך על אחות
חסונה תשאיר לי מספר טלפון,  אני אתקשר אליך. ועכשיו עוף לי
מהעיניים שכור מטומטם לפני שאני אתפור לך את האוזניים לראש.
מישל התרומם במהירות ממיטת הטיפולים והתרחק מהאחות הכעוסה
בצעדים מהירים. כשהרגיש בטוח מספיק הפנה את מבטו אליה וצעק -
זו שערורייה. כפר מחורבן תקוע על הר מחורבן, שפרות עפות בו על
אנשים חפים מפשע  -  זו שערורייה.  והוא יצא, טורק אחריו את
דלת המתכת של חדר המיון.
אך זה יצא ומיד נכנסו שני בחורים האחד אוחז את סנטרו והשני את
אפו.  זו שערורייה צעקו שניהם שערורייה.
האחות מורג'ינס התבוננה בשניהם וחככה בדעתה במי לטפל ראשון
ואיזה טפול להעניק לכל אחד מקורבנותיה.  צמד המיללים נעמד מול
האחות,  שרגליה טופפו בעצבנות והגביר את קצב דיבורו.
זו שערורייה - זה לא יתכן,  הכיצד? כבר אי אפשר לנהוג בשלווה
בכפרי פורט דו סולייל,  לאן הגענו!
האחות מורג'ינס הביטה בהם ותהתה לעצמה, בטרם תתפוצץ, על טבעם
המגונה של הבריות להגביר את שטף דיבורם ועוצמתו ככל שהם התקרבו
אליה.  אך התהייה פרחה וברגע חמקני התחלפה בשאגת אריות.  תסתמו
את הפה.  שטף האוויר שיצא מפיה של האחות המוצקה העיף את צמד
המיללים לאחור.  הם קרטעו ימינה ושמאלה, ניסו להיאחז זה בזה אך
לבסוף נמרחו על הרצפה כצמד קרפים הנמרחים על מחבת הטגון.
האחות מורג'ינס, שהרגישה עתה הרבה יותר רגועה ועקב כך הרבה
יותר ידידותית, פנתה אל צמד הבחורים השרוע על הרצפה - מזרק
גדול בידיה וחיוך קטן ומרושע על שפתיה.
מקום הפציעה? שאלה פוסעת לעברם.
אף - מצח. גמגמו הבחורים.
סיבת הפציעה? תאונה לחשו הבחורים מנסים להזדקף ללא הצלחה.
שיכורים מה?  שאלה האחות מורג'ינס בטון מאיים.
לא לא, אנחנו נשבעים, לא היינו שיכורים כשנסענו במוכנית - זה
בגלל... בגלל...,  גמגמו השניים.
כן? שאלה מורג'ינס בטון עוד יותר מאיים - בגלל?
בגלל הפרה המעופפת ענו השניים.
האחות מורג'ינס נעצרה במקומה. זה כבר היה מעט יותר מדי. ידה
האוחזת במזרק היתה מונפת אל-על, עיניה הקטנות התכווצו לכדי שני
פסים צרים והיא נדמיתה כחוככת בדעתה מה לעשות.  פרה מעופפת מה?

כן כן ענו השניים מגמגמים בחיינו אנחנו נשבעים.
חייכם אינם שווים לי פרוטה מלמלה האחות בשקט. פרה מעופפת מה?
חזרה על שאלתה קולה קר ומתכתי. הרבה טיעונים מעניינים ומבדחים
שמעתי בחיי משיכורים, שנפצעו בתאונת דרכים, אבל את זה שמעתי
בפעם הראשונה רק לפני חמש דקות וזה מביא לי את הקריזה צרחה
האחות מורג'ינס והתנפלה על הבחורים עם מזרקה המאיים.  שני
הבחורים צרחו באימה ונמלטו כל עוד נפשם בם מאימת האחות
המתנפלת.
פרה מעופפת, רדפה אחריהם האחות - אמא שלכם פרה מעופפת - נבלות,
כלבים ארורים.  מה בסך הכל רציתי, לעשן סיגריה ארורה.
פרה מעופפת - כלבים מוכי צרעת.  מלמלה לעצמה האחות.  היא ניסתה
להירגע אך מקדמת המחלקה נשמעו קולות חדשים של אנשים שקראו:
שערורייה זו שערורייה מי שמע על כך.
האחות מורג'ינס שאף פעם לא נתנה בטחונה בבריות ובעצם ניתן לומר
שבאופן בסיסי ועמוק ביותר סלדה מהן ולא בטחה בהן - האמינה עתה
שמקרה הפרה המעופפת היא קונספירציה שטנית לפגוע בשמה הטוב
ולמנוע ממנה לעשן את סיגרית הג'יטאן האהובה עליה כל-כך.  זה
הארגון העולמי נגד עישון חשקה את שפתיה, או משרד הבריאות.   את
הפרה המעופפת הזו אתם לא תנצחו מלמלה לעצמה האחות מורג'ינס
שבנוסף להיותה שחיינית מעולה ושחקנית כדור מים ידועה - הצטיינה
גם בזריקת חיצים למטרה, ושמה יצא למרחוק בכל רחבי פורט דה
סולייל ואפילו עד ויויי הגיע שימעה.
היא ניגשה לתיקה שהיה תלוי בקרבת מיטת הטפולים, הוציאה ממנו
בכעס את האולר השוויצרי הרב שימושי, בצבע בורדו, שהיה גאוותו
של כל אזרח שוויצרי,  הצטיידה בארבעה מזרקים שהכילו חומרים
שונים וניגשה אל מאחורי מיטת הטפולים.  חמושה בנשקה המאיים
הפכה האחות מורג'ינס את מיטת הטיפולים על צידה מסיבה אותה למגן
טיפולי.
קבוצת האנשים שלא חדלה עוד מירכתי בית החולים לצעוק ולרטון:
שערורייה - זו ממש שערורייה, נכנסה באחת ובנחישות אל חדר
המיון.
זו שערורייה קרקרו זה לזה בקול חברי הקבוצה.  האחות מורג'ינס
התכופפה מאחורי מיטת הטיפולים ורק עיניה הקטנות הציצו מעליה.
המתקרב צעד אחד נוסף לעברי מסתכן בחייו שאגה מורג'ינס, קוטעת
באחת את שטף הדבור הבלתי נסבל של קבוצת השערורייה.  האנשים,
שמלותיהם נתקעו בגרונם, לא לבלוע ולא להקיא הביטו במיטת
הטיפולים ההפוכה בפנים משתאות.
אם משהו יעיז להגיד את צמד המילים פרה מעופפת, לחשה ברעם האחות
מורג'ינס, אני אשסף את גרונו. רחש לחש עבר בחבורה ומנהיגם  איש
נשוא פנים ומכובד, ניסה לבוא בדברים עם האחות המתבצרת.
תראי האחות, לא נכחיש שזה נשמע מוזר ואף מגוחך למדי ואפילו
מטומטם ואולי יותר מכך אף אדיוטי והייתי אומר שגרוע מכך - זה
נשמע אינפנטילי - אבל הפרה המעופפת אכן... האדון המכובד,  לא
הספיק לסיים את דבריו ומזרק חד פילח את האוויר בשריקה ונתקע
בירכו.   האיש צרח בכאב ובשניה קרס אל הרצפה לתרדמת מנהיגים
ארוכה.
הצילו זעקו חבריו לקבוצה. היא הרגה אותו יבבה אחת מבנות
החבורה.  הצילו אחות משוגעת.  החבורה המקרקרת נמלטה בבהלה מחדר
המיון, מותירה את מנהיגם השנון לנום את שנתו החזקה מעשה ידיה
להתפאר של האחות מורג'ינס.

        גבו של מר שמפוסין פוגש את מקלה האלפיני של גברת  
שמפוסין      
     
צריחותיה של גברת שמפוסין הצליחו אט אט לחדור מבעד לשמיכת
השינה הכבדה שעטפה את בעלה.  מבעד לערפל שרעפיו הוא מצא עצמו
שומע צרחות איומות וקולות חרחרור, שהזכירו לו את הגרועים
שבסיוטיו או את אשתו, הוא התקשה להחליט. אנחנו אבודים,  אסון
נורא.  קום נבלת פרה מטומטמת קום כבר.  חבטות מקל הטיפוס
האלפיני של גברת שמפוסין שברו את קורי שנתו של בעלה והוא נזדקף
במיטתו מביט באשתו הצורחת.  מה מה מה קורה? שאל מר שמפוסין
בבהלה.  
התעוררת בהמה חסרת תועלת כעסה הגברת שמפוסין,  שעות שאני כאן
בוכה במצוקה ואתה נוחר,  כאילו שאלוהים שלח  אותך למשימת קודש.

מה קרה? אישה טרחנית שכמוך, שפשף מר שמפוסין את עיניו מנסה
להתאושש משטף הרותחין של אשתו הכועסת.
אסון,  אסון קרה לנו.  מקרה הפרה המעופפת.
אוה לא נזעק אדון שמפוסין. גם זקנה טרחנית וגם שכורה.  לכי
לישון ותעזבי אותי במנוחה.
אדון שמפוסין סובב את גופו ונטה לשכב, כשחבטה אדירה זעזעה את
גבו.
אתה לא תלך לישון עכשיו מר שמפוסין היקר - על גופתי המתה.
מר שמפוסין זינק בכאב. את לא נורמלית התרגז מוצא עצמו יושב פעם
נוספת במיטתו.  הוא שפשף את גבו מנסה לרכך את כאב החבטה, שקבל
ממקלה של אשתו.
אסון קרה לנו מר שמפוסין התישבה  גברת שמפוסין על קצה מיטתו של
בעלה בוכיה - אסון.
אבל אין דבר שכזה פרה מעופפת, זה הרי טמטום. את ראית פעם עורב
גועה,  את ראית פעם תוכי נותן חלב - עוד מעט תגידי לי שבלילות
חלבת תרנגולות ולא פרות.  מר שמפוסין מרוצה
מההומור שלו חרחר צחוק קל. שריקת מקלה של גברת שמפוסין, אשר
נחת בקרבת רגלו של בעלה קטע את צחוקו ומר שמפוסין הרצין מחדש.
הם הביטו זה בזה רגע ארוך.
נו בוא. האיצה הגברת שמפוסין בבעלה. קח את מגפייך ובוא.
אני לא הולך לשום מקום בשעה זו.  
אתה הולך ועוד איך.
לאן את רוצה לגרור אותי? שאל מר שמפוסין את אשתו בקול
תחנונים.
לרפת.  אני רוצה שנספור ביחד את הפרות.
הו לעזאזל.  את רוצה שאני אצא אתך באמצע הלילה לקור הנוראי
לספור פרות רק בגלל שאת חושבת שהתעופפה לך פרה מהרפת?
גברת שמפוסין היססה לרגע. זה באמת נשמע מגוחך, אך רגע אחר-כך
ענתה בנחישות - כן.
זו תהיה הפעם האחרונה שאקום אי פעם בשעה זו של לילה, המהם
לעצמו ברוגזה מר שמפוסין, את תראי.
שיהיה כך ביטלה בתנועת יד גברת שמפוסין את דבריו - רק בוא כבר
לפני שאני מתמוטטת.  מר שמפוסין החליק לתוך מגפי החליבה שלו,
אותן הציבה אשתו למרגלות מיטתו.  
איפה המעיל?  נהם ברוגזה, אני צריך את המעיל.  
בבקשה. זרקה לו אשתו את המעיל, שתזיע מלמלה, לפחות תהיה לך
סיבה להתרחץ השבוע.
מר שמפוסין  התעלם מהערתה הארסית, התלבש ושירך רגליו לעבר דלת
הבית.  הוא פתח אותה לרווחה מתכווץ במעילו, מכין עצמו למכת
הקור הידועה המצפה לכל אדם המוצא עצמו מטייל בהרי פורט דו
סולייל באמצע הלילה.  להפתעתו האוויר שקידמו היה חמים.
מוזר המהם לעצמו - בהחלט מוזר.  אך הוא לא הטריד את עצמו
בעובדה משונה זו והחל לפסוע לכוון הרפת.  מאחוריו שמע את אשתו
מתפללת מיני תפילות.  הוא העיף מבט חטוף לעברה וגילה לתדהמתו
שהיא אוחזת בידה צלב גדול.  הוא עמד להעיר הערה על העניין אך
מבטה מזרה האימה של אשתו ותנועות ידיה המורות לו להמשיך להתקדם
גרמו לו להחליט לשתוק ולא להגיב.
אל תפתח את הדלת קראה הגברת שמפוסין קריאה נרגשת - אני מפחדת.

אז בשביל מה הערת אותי? פרה זקנה שכמוך,  אם לא בשביל לפתוח
את הדלת ולספור את הפרות שברפת.
טוב  טוב תפתח רק תהיה בשקט.
 את מי כבר נוכל להעיר? שאל מר שמפוסין בלגלוג. את הפרה
המעופפת שלך?
קדימה ספור, לחשה בדאגה מעבר לדלת הגברת שמפוסין.
את לא נכנסת?
לא אידיוט. אני לא רוצה להדאיג את הפרות.  מר שמפוסין משך
בכתפיו והחל לספור.
בצד ימין היו בימים כתיקונם שמונה פרות ובצד שמאל היו שבע.
מנהג חשוב מימים ימימה, שנשמר בקפדנות עוד מימיו כנער במשקו של
אביו.  בצד ימין תמיד מספר זוגי של פרות ובצד שמאל תמיד מספר
אי זוגי,  כך טוב ויפה.
אך שומו שמים בצד ימין יש רק שבע פרות. כל איכר זקן, שאשתו
המכשפה מעירה אותו באמצע הלילה יתבלבל בספירה,  הניח לעצמו מר
שמפוסין הנחה מרגיעה והחל לספור את פרותיו הנוגות. בשורה
הימנית נמצאות אחת,  שתיים,  שלוש,  ארבע,  חמש,  שש,  שבע אוי
אלוהים ישמור, קטע מר שמפוסין את ספירתו. יש שבע פרות אין פרה
שמינית, אנאבל איננה,  אין פרה.
הוא ספר במהירות את השורה השמאלית, בה אכן היו רק שבע פרות לא
יותר אך גם לא פחות.  ארורה האיכרה הזקנה מלמל לעצמו בכעס מר
שמפוסין.  שכחה לסגור את דלת הרפת,  בא הגנב,  לקח את שלקח
ואחר כך היא כועסת שקרה לה מקרה הפרה המעופפת.
נו שאלה בעצבנות מתוחה גברת שמפוסין הרי עד עשרים לימדו אותך
לספור לא?
ארבע-עשרה סינן מר שמפוסין  הכועס.
מה ארבע-עשרה?? התפרצה הגברת שמפוסין  לרפת. מה אתה אומר לי
פר חבוט ועלוב זעקה האיכרה באימה.  פרותיהן של האדון והגברת
שמפוסין החלו לגעות בעצבנות ובפחד.
היא התעופפה. זעקה האיכרה.
אלוהים אני גמורה זה הסוף הפרה התעופפה.  אמרתי לך שקרה לנו
אסון, יבבה הזקנה.
מר שמפוסין תפס את כתפי אשתו הצורחת וסטר על לחיה בחוזקה.  היא
הביטה בו רגע נדהמת והחזירה לו סנוקרת איומה באפו.  מר שמפוסין
צרח בכאב,  גברת שמפוסין צרחה בבהלה וארבע עשרה פרותיהן
המבוהלות זעקו מרה ואיש בעצם לא ידע לבטח על מה,  וכל הרפת
הייתה כמרקחה.  
צריך להירגע נעמד מר שמפוסין על רגליו.  יש לי פתרון לבעיה.
הוא אחז בידה של אשתו.
אני אומר שהיה פה גנב, שלקח לנו את הפרה ואת אומרת שהיא
התעופפה בואי נבדוק את הדבר.
מר שמפוסין הוליך את אשתו לפתח הרפת וציווה עליה לעמוד ולא
לזוז.
השחר שהפציע מבעד לערפילים החל מאיר את האדמה ומר שמפוסין ידע
את שעליו לעשות. הוא החל לתור אחר עקבות הגנב והפרה.  
ואכן עד מהרה הוא מצא את עקבות הפרה.  הו הו נהדר חיכך את ידיו
בהנאה. ועתה חצי מטר לכאן או לכאן מצידי העקבות ואמצא את עקבות
הנבל. הוא החל לתור אחרי עקבות הגנב, אך להפתעתו הרבה עקבות
אלו לא היו בנמצא.  מר שמפוסין החל לחפור בשערותיו ולמרוט את
השומה הגדולה שהייתה מונחת על סנטרו - ירושה עתיקה שעברה מזה
מאות בשנים במשפחתו האצילה.  מנהג זה של מר שמפוסין העיד על
עצבנותו והיווה סימן מבשר רעות לגברת שמפוסין שהשגיחה מרחוק על
מעשיו.
אדון שמפוסין תר באיטיות אחרי עקבות הפרה ומצא עצמו אחרי כ -
30 מטר ניצב על סלע המקפצה.  לא הייתה זו מקפצה אמיתית כי אם
כנוי חיבה לסלע שבלט מהמדרון התלול,  שמעידה קלה ממנו הייתה
מדרדרת לתהום של מאות מטרים כל אדם או חיה שמזלם לא שפר עליהם.
הפרות שהכירו את הסלע המסוכן היו מקפידות להתרחק ממנו ולעקפו
במרחק בטחון.  אך הנה אנאבל, לא רק שלא עקפה אותו היא הלכה
אליו ישירות.
שומתו של  מר שמפוסין החלה להימרט וכמעט שאבדה את צורתה
המוזרה, שהייתה גאוות משפחת שמפוסין זה דורות רבים. עקבותיה
האחרונות של אנאבל הסתיימו בסלע.  היא לא עקפה אותו אלא עלתה
עליו ישירות.
טוב המהם לעצמו שמפוסין. אם הפרה המטומטמת החליטה שעליה למות
הרי שבטוח אמצא במדרון את עקבות נפילתה.   העשב יהיה שטוח
ופרחי התורמוס הסגולים יהיו מעוכים לגמרי.
מרוצה מפקחותו הרבה נעמד מר שמפוסין  על סלע המקפצה והביט אל
המדרון התלול שנפרש תחתיו.
זה לא יכול להיות מלמל לעצמו האיכר הזקן בפנים נדהמות.  העשב
הירוק שנפרש לפניו למלוא רוחב העין עמד יציב,  מזדקר בבשלותו
הירוקה והרוויה ואף סימן של מעיכה לא נראה לעומק של מאות מטרים
לפניו.  פרחי התורמוס הסגולים נעו בזחיחות ברוח הבוקר הקלה
והחמימה כמו מלגלגים לנסיונותיו של מר שמפוסין לפתור את תעלומת
העלמותה של אנאבל.
מר שמפוסין הסב את פניו החיוורות לאחור לחפש את אשתו.  אך היא
הזקנה הייתה מוטלת למלוא אורך גופה על אדמת ההר הירוקה של פורט
דה סוליל.
נשים מלמל לעצמו מר שמפוסין, מתעלפות להן תמיד כשצריך אותן.
אולי אני חמור מלמל לעצמו מר שמפוסין,  נושם לקרבו את אוויר
הבוקר החם שהביא איתו ריחות של גללי פרה מעומק התהום אליה צללה
או שלא צללה אנאבל, אבל משהו מוזר מאד מתרחש על ההר שלי.


השוטר מוריס סנט פוגש את הקונספירציה

ההודעות על שולחנו של הסמל מוריס  סנט נערמו מרגע לרגע ונדמו
מוזרות ותמוהות יותר ויותר.
הודעה חשובה התקבלה מבית החולים העירוני ובה נאמר שאחות חדר
המיון, הגברת מורג'ינס, התבצרה מאחורי מיטת טיפולים כשבידה
אולר ומזרקים חשודים והיא צורחת על כולם, שהפרה המעופפת זו
קונספירציה שמיועדת להרוס את שמה הטוב ולמנוע ממנה לעשן את
סיגרית הג'טאן האהובה עליה.
הודעה אחרת לא פחות חשובה אך גם לא פחות מוזרה התקבלה מהעיר
שמפרי, הנמצאת למרגלות רכס פורט דה סולייל, ובה נאמר ששובל
ארוך של תוצרי פרה,  ואין הכוונה לחלב הודגש בהודעה, מפוזר
לרוחב העיירה מכוון הנדמה ממערב למזרח מרכס פורט דה סולייל
לכיוון רכס הדנט דו מידי.
הסמל מוריס סנט חכך בסנטרו המחודד והעביר את ידו בבלוריתו
השחורה והסמיכה שהייתה גאוותה של משפחת סנט. - זאת אומרת לא
בלוריתו הספציפית של מוריס סנט הייתה לגאוות המשפחה,  כי אם
העובדה שכל גברי משפחת סנט היו בעלי בלוריות שחורות וסמיכות
מזה דורות רבים אחורה - משהו בהודעות האלה נראה לו לא בסדר,
לא תקין.
מאד לא רגיל, המהם לעצמו. אחות משוגעת ושובל של תוצרי פרות על
העיר שמפרי. מוזר. אך מדאיגות יותר ומעוררות אי נוחות היו שתי
הודעות נוספות. אחת הגיע מהעיר ברן ממשרד החקלאות.  נודע לנו
(כך נאמר בהודעה) שישנם דיווחם באזור הפקוח שלכם על מקרה הפרה
המעופפת.  נא ליצור קשר בדחיפות עם תת השר לענייני פרות לצורך
עדכון שוטף.
ההודעה הנוספת הייתה מאשתו של מוריס ובה היא הודיעה לו שזו
שערורייה. היא חזתה במחזה מבהיל של פרה מעופפת. ובגלל שהיתה
ערה חלק ניכר מהלילה ואכלה כמות גדולה של עוגות דובדבנים היא
מודיעה לו בזאת שהיא לעולם לא תאכל יותר עוגות דובדבנים. ולכן
גם אתה לא תאכל אותן - כי אני לא אאפה יותר עוגות שכאלה.
מוריס הכה באגרופו על השולחן וקילל קללות נמרצות את הבוקר
האפרורי ואת היום בו נולד.   הוא הביט בהודעות הנוספות שנערמו
על שולחנו. כולן היו הודעות של שיכורים שראו בחזיונם פרה
מעופפת החוצה את קו הרקיע בקול תרועה שאין חזק ממנו,  ובמהירות
גבוהה יחסית למשקלה של פרה.  מוריס סנט ביטל בתנועת יד את
הודעות השיכורים והתפנה לטפל באלו הבוערות.
ארבע פצצות טעונות היו מונחות על שולחנו והוא לא ידע איך לגשת
ולטפל בהן וגרוע מכך במי מהן לטפל קודם.  הרי אם ישאיר את
האחות המטורפת בבית החולים לנפשה מי יודע מה יקרה שם, מצד שני
אין הוא פסיכולוג וגם לא היחידה ללוחמה בטרור,  מצד שלישי אם
יפנה למי מהגורמים האלה הרי שכל עיתונות שוויץ תיפול על
בית-החולים כגשם חומצתי ותהרוס את שמו הטוב של האזור ואם שמו
הטוב של האזור ייהרס הרי ששמו הטוב שלו, של מוריס סנט, ייהרס
בעיני חבריו והוא יהיה חשוב כאותה פרה שחלבה אזל מעטיניה -
כבוגד.
ומה הוא יעשה עם תוצרי הפרה המעטרים את רחובותיה של שמפרי,
הרי אם ישלח לשם חוקרים הוא יהיה ללעג ולקלס בעיני מפקדיו
ואולי חמור מכך, יינזף על בזבזנות וחוסר שיקול דעת על ששלח כוח
משטרתי לחקור ולחפש בנושא כה רגיש כתוצרי פרה.  אך אם הוא לא
ישלח כוח משטרה לחפש ולחקור בחומר הרגיש עלול ראש העיר של
העיירה להתקשר בזעם על העובדה שמטורפים מטילים תוצרי פרה
ברחובות והמשטרה מחרישה באין אונים.
אך מטרידה יותר הייתה הודעת תת השר לענייני פרות.  הרי ברור
שמבצע צבאי חשוב וחשאי בשם הפרה המעופפת עומד להיערך באזור.
מצד אחד יש להיערך לטובת הצבא בכל מחיר,  ועליו להעביר כל
עדכון חשוב בנושא לתת השר לעיניני פרות. בטחון המדינה קודם לכל
נאנח מוריס אנחת רווחה כמו שנתלה בקצהו של חוט, אשר יובילו
לפתרון הבעיה. אך מצד שני אין לו שום דיווח כזה או אחר בנושא
הפרה המעופפת שהוא יכול היה להעביר לתת השר המכובד. שום מסר,
מכתב, פקס, הודעה או שליח לא נתקבל מהצבא.  כמו כן שום הודעה
מוקדמת על תמרונים הצפויים באזור לא הונחה על שולחנו. ובעצם מה
לתת שר החקלאות לענייני פרות ולתמרוני הצבא?  אך החמור מכל
והמעורר פלצות הייתה ההודעה מאשתו של מוריס סנט.  איפה נשמע
כדבר הזה, שמוריס סנט לא יאכל עוגות דובדבנים.  הרי העוגות של
סופי אשתו נודעו בכל רחבי קנטין ולייס והביאו נחת כבוד וגם מעט
כסף למשפחת סנט, ובכלל איך מעזה אשתו לשבור מסורת של מאתיים
ושמונים שנה ולא לאפות עוגות דובדבנים על פי המרשם המקורי
שנכתב בזמן כה קדום ועבר ונשמר במשפחת סנט בקנאות ובקפדנות
שאין שני לו?
הבעיות הקשות שעמדו בפני מוריס גרמו ללחץ עז בבטנו שהדרך
היחידה לפרוק אותו הייתה להפליץ פלוץ בריא ורב רושם. אך מוריס
חשש שמא מי מחבריו למשמרת, יכנס בדיוק כשהשחרור הגדול יתרחש
והחליט להחזיק את הפלוץ האדיר בבטנו. לא החשש מהרעש הגדול
הטריד את מוריס, כי הוא תמיד יוכל להשתעל או לדחוף ברגלו את פח
הברזל כנגד השולחן. לא - הסכנה הייתה נעוצה בריח. מצד אחד בני
משפחת סנט נודעו בריח הפלוצים הנורא שלהם בכל רחבי קנטון ולייס
ואמנם ריח זה היה מקור ללא מעט אי נעימויות, אך ללא ספק היה גם
מקור לא אכזב לגאווה,  כי מסנט אחד לשני נשמרה המסורת וכוחם של
בני משפחת סנט ניכר באחוריהם כפי שנאמר עליהם בחיבה על ידי
שכניהם - אך מצד שני מפקד תחנת המשטרה נתן הוראה ברורה לא
לפתוח את חלונות התחנה כדי שצינת הלילה תישמר וכך לא ייווצר
הצורך בהפעלת מאווררים או מזגנים בצהריי היום.   ולכן עמד
מוריס סנט מול שולחנו מכווץ וחיוור ממאמץ,  אגלי זיעה נוטפים
ממצחו והוא מתפלל לרגע בו יוכל לשבת למרגלות גבעת אחו על שפת
פלג רענן ולהפליץ בכל הכוח כאוות נפשו.
צלצול הטלפון קטע את הרהוריו.  ההפתעה שבצלצול, ותנועת היד
המהירה שנשלחה לעבר המכשיר הצורמני פעלו כפעולת נצרת רימון שאך
נשתחררה מכבליה.  ובלא שליטה אך ברעש גדול ועצום ובתענוג לא
מבוטל, התפרץ מישבנו של מוריס, כלהבת רתכים הפלוץ הענק והשובב
שהתבשל לו אט אט במעמקי מעיו. הרעש היה עצום. מעצמת ההדף עף
מוריס קדימה ומצא עצמו שרוע על שולחן עבודתו.  הוא הרים
בבהילות את שפורפרת  הטלפון. על הקו היה הרופא התורן של חדר
המיון.
אתה חייב להגיע. שמע את קולו הנרגש של הרופא. אחות חדר המיון
הגברת מורג'ינס מתחמשת ומתבצרת בחדר המיון בגלל איזה
קונספירציה עם איזו פרה מעופפת וטוענת שהיא פרה מעופפת. כנראה
שנשתבשה עליה דעתה. בוא הנה מהר, זעק הרופא.
מוריס הניח את השפופרת וחיוך רחב התפשט על פניו.  קודם כל
המועקה הגדולה בבטנו השתחררה וזה כבר היה נעים וטוב, אך גם
התשבץ המסובך שיצרו ההודעות על שולחנו החל להיפטר.   הרי הכל
ברור עכשיו, חייך לעצמו מוריס. האחות מורג'ינס שטוענת שהיא
הפרה המעופפת היא בעצם תרגיל הסחה של הצבא או שהיא האות עצמו
לתחילת תרגיל הפרה המעופפת. היא משחקת תפקיד של משוגעת אבל היא
בעצם מגויסת בשרות הצבא.  אם כך, חשב לעצמו מוריס, עלי לעדכן
את תת השר לענייני פרות בעניין הזה.  הוא חייג בזריזות את מספר
הטלפון של תת השר והודיע לו בזו הלשון: הפרה המעופפת מתבצרת
בחדר המיון של מונטיי, הכל עובד לפי התכנית.  הוא הניח את
השפופרת בחשיבות רבה על כנה אפוף בתחושה של שליחות היסטורית
למען שוויץ מדינתו האהובה.  הצבא שלנו מתוחכם חייך לעצמו מוריס
- עכשיו כל שעלי לעשות זה לעדכן את הפרה המעופפת - האחות
מורג'ינס, שעניינה עבר למעלה והיא יכולה להפסיק את ההצגה
ולהירגע. זה גם מה שתת השר אמר בעצמו. תרגיעו אותה ותשמרו עליה
עד שנגיע. שלא תברח.  היא קשורה בביטחון הלאומי של האומה.
עלי להזדרז שינס מוריס סנט את מותניו וחש תחושה של גאווה על
היותו חלק פעיל וחשוב במערכת הביטחונית של שוויץ.

           האחות מורג'ינס פוגשת את ז'ק בטיסט מורג'ינס


טוב שהגעת התנפל איש בחלוק לבן על מוריס סנט שהגיע במהירות
לחדר המיון של בית החולים במונטיי.
אתה הרופא? שאל מוריס.
כן כן ואתה חייב לתפוס את האחות המשוגעת הזו לפני שיקרה איזה
אסון וכל בית החולים הזה יתפוצץ.  היא לגמרי משוגעת, מטורפת,
ירדה מהפסים.  
אל תדאג דוקטור, ניסה להרגיע אותו מוריס.
אתה יודע מה יקרה אם העיתונות תגיע ותדווח על זה? אני אהיה
הרוס. זה יהיה פשוט הסוף שלי כמנהל בפועל של בית החולים.
מוריס סנט העיף מבט רב חשיבות ברופא המבוהל.
 אל דאגה דוקטור הכל בשליטה. תת השר לענייני פרות יודע
מהעניין והצבא כבר החל בפעילות המתוכננת.  מוריס קרץ קריצה
חברית רבת משמעות כלפי הרופא. בסך הכל היא משחקת את תפקיד
המשוגעת מצוין לא?
אבל היא משוגעת נזדעק הרופא היא ירתה זריקה עם חומר הרדמה בסגן
ראש העיר של שמפרי, היא צורחת כמו פרה שהופכת לנקניק וכל הזמן
מעשנת, מדליקה סיגריה בסיגריה, לוקחת שתי נשיפות צורחת מתענוג
וזורקת את הסיגריות הבוערות לעבר ארון התרופות ואתה יודע איזה
חומרים דליקים יש שם בארון התרופות?
לא ענה מוריס בתמימות - חשבתי שתרופות אמורות לרפא.
שטויות ענה הרופא בביטול. ועכשיו גש לטפל במשוגעת.
הכל בסדר הניח מוריס סנט יד על כתפו של הרופא. היא בסך הכל
מבצעת את תפקידה על הצד הטוב ביותר. ממלאת פקודות,  חיילת
ממושמעת - כמו שצריך.
הרופא הביט במוריס לא מאמין למשמע אוזניו.  אתה מהמשטרה? שאל
הרופא בלחש, גרונו ניחר מיובש.
בבקשה הציג מוריס את תעודת השוטר המבהיקה שלו.  יהיה בסדר
תשאיר לי לסדר את העניינים. הרגיע פעם נוספת מוריס את הרופא
ונכנס לתוך מחלקת המיון.  
הרופא ההמום התיישב על הרצפה, מקלל את היום שדחה בבוז את הצעת
אשתו ללכת לטפול זוגי אצל וטרינר הפרות הידוע מואל - דה -
לייז.
מוריס סנט פתח מעט את דלת המחלקה וקרא לאחות מורג'ינס. גברת
מורג'ינס זה אני השוטר מוריס סנט אני יכול להיכנס?
תיכנס אם בא לך למות חתיכת אדיוט, שמע מוריס את קולה הצרוד של
האחות.
מוריס נכנס למחלקה והדלת האוטומטית נטרקה מאחוריו ברעש גדול
שהבהיל אותו מעט. זהו, חייך מוריס את חיוכו האווילי, חיוך
שעליו לא הייתה גאוותה של משפחת סנט כלל וכלל.  הכל נגמר גברת
אחות. תת השר לענייני פרות קבל את הסיסמא לתחילת התרגיל  והפרה
המעופפת כבר יצאה לדרך.  המזרק שהוטח במוריס פספס אותו באלפית
המילימטר.  זריזותו הרבה שנבעה מהיותו אתלט רב כישורים,
אלפיניסט מושבע ומשוגע למצנחי רחיפה - עמדה לזכותו והצילה את
השוטר המיומן ויפה התואר מתרדמה עמוקה וארוכה.
חכי רגע הרגעי צעק מוריס, מתחבא מאחורי כסא.  הכל נגמר את כבר
יכולה להפסיק את ההצגה.  הצבא התחיל את התרגיל והרמטכ"ל ותת
השר וכולם בברן כבר קבלו ממני את העדכון ומוסרים שעשית עבודה
נפלאה.
האחות מורג'ינס הרימה מעט את ראשה מעל המיטה מנסה להבין אם היא
הלא נורמלית היחידה באזור.
אז אתה השליח שלהם מה?  שאלה בטון מאיים, שהעביר צמרמורת קלה
בגופו של מוריס,  אך הוא, שהבין את כל העניין ידע שאין לו מה
לחשוש ובלא הסוס ענה - כן.
אז צדקתי נאנחה לעצמה האחות מורג'ינס בכאב - זו קונספירציה.
מוריס ששמע את המילה הזו פעם מתי שהוא,  אך לא זכר באיזה הקשר
ענה באותו בטחון עצמי מופגן. בהחלט שזו קונספירציה.  גם הצבא
מעורב בה וגם תת השר לענייני פרות במשרד החקלאות.
וראש הממשלה גם, אני בטוחה, לחשה האחות מורג'ינס.
בטוח שראש הממשלה גם שותף לקונספירציה הזו - אין לי ספק.  הרי
קונספירציה  בסדר גודל שכזה חייבת את אישורו,  את לא חושבת?
אני רק לא מבין מה עינינו של תת השר לענייני פרות ולפרה
המעופפת זה ממש מוזר.  מזרק נוסף הוטח לעברו של מוריס ולמזלו
הטוב הוא החטיא את יעדו גם הפעם.
אני אגיד לך מה הקשר של תת השר לענייני פרות לפרה המעופפת לחשה
מורג'ינס בקול שבור וצרוד.   הוא זה שהופך אחיות חדרי מיון
לפרות מעופפות.
דמעות הציפו את עיניה של מורג'ינס והיא החלה לבכות מרה.  כל
השנים הזהירה אותי אמא שלי שאם אמשיך לגדול למימדים שבהם אני
נמצאת היום, אני אהפך לפרה.  הסיוט הכי גדול שלי היה שאני ננט
מורג'ינס איהפך לפרה.  כל השנים נלחמתי בקונספירציה הזו שלא
אהפך לפרה. מה אתה חושב שאני רציתי להיות אחות?  אני לא יכולה
לראות דם, ותחבושות בכלל גורמות לי לאלרגיה ופריחה.  אני רואה
צבע לבן מול העיניים ואני נעשית מיד חולה.  אתה מבין מר שוטר.
אני בשביל להלחם בקונספירציה נעשיתי חולה רק שלא אהיה פרה.
בסך הכל רציתי להיות השוער של מנצ'סטר יונייטד,  אבל אמא שלי
אמרה שאם אהיה השוער שלהם יגדל לי שפם ויצמח לי זנב.  אני
שונאת לבן,  אני שונאת חולים,  אני שונאת צלבים אדומים.
אני ננט מורג'ינס בכלל לא רוצה להיות אחות רחמנייה אני רוצה
להיות מישהו.
מוריס החריש קמעה מנסה להבין דבר או שניים משטף דבריה של האחות
מורג'ינס ואז בקולו החם וחיוכו האווילי ניסה לעודדה.
אבל את מישהו. את הפרה המעופפת בקונספירציה,  בהא הקונספירציה
של שוויץ,  זה חשוב לא? דממה ירדה על חדר המיון.  האחות
מורג'ינס נעלמה מאחורי מיטת הטפולים ההפוכה ולא הוציאה הגה
מפיה.
הגברת מורג'ינס? ניסה השוטר מוריס בעדינות.  את איתי?  לאן
נעלמת לי?
לפתע וללא כל התראה הדפה האחות מורג'ינס את מיטת הטפולים
והזדקפה מלוא קומתה אל מול עיניו המשתאות של השוטר החביב מוריס
סנט.
יפה? שאלה האחות מורג'ינס וקולה עבה מהרגיל.  מ.... מ... מאד
מעניין גמגם השוטר מוריס סנט שעדיין ישב מכווץ מאחורי הכסא.
מולו עמדה האחות מורג'ינס לבושה במדי מנצ'סטר יונייטד.  
מאיפה הבגדים האלה? שאל מוריס בתמיהה.
אני תמיד הולכת עם מדי מנצ'סטר יונייטד מתחת לחלוק העבודה
שלי.  זה הדבר היחיד ששמר על שפיותי כאן בבית המשוגעים הזה.
מוריס התרומם מעט מאחורי כסא המחבוא שלו והתבונן בעניין רב
באחות מורג'ינס.
אתה בטח תתחיל לצחוק עלי עכשיו נכון?
לא, לא בכלל לא ענה מוריס סנט בקול שקט.  הכנות שבקולו שכנעה
את מורג'ינס שאכן הוא לא יפרוץ בצחוק.
אם אני הפרה המעופפת בקונספירציה אמרה האחות מורג'ינס, קומתה
זקופה, הרי שתת שר החקלאות לענייני פרות יכול לקפוץ לי.
מעכשיו אני לא האחות מורג'ינס כי אם ז'אק בטיסט מורג'ינס השוער
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד.  אתה יכול לאסור אותי אם
אתה רוצה השוטר מוריס, למרות שאתה מאד סקסי ומוצא חן בעיני,
אבל אני זה אני.  עכשיו אני מעריכה שגם שאין לנו יותר סיכוי
למשהו מה?
מוריס הנבוך והמבולבל חייך אל האחות את חיוכו האווילי ובלע את
רוקו עדיין מנסה להבין דבר אחד או שניים מהמתרחש.  הכל בסדר
האחות מורג'ינס ...
אני לא האחות מורג'ינס יותר קטעה מורג'ינס את השוטר בשפתיים
חשוקות.
הו כן כמובן אה ז'אק בטיסט הכל בסדר ואת אתה יכולים ללכת.
הצבא,  משטרת שוויץ,  תת שר החקלאות לענייני פרות וכמובן גם
ראש הממשלה מודים לך על שרותך המסור למען המדינה ולמען
הקונספירציה.
האחות מורג'ינס חייכה חיוך גדול ורחב ונעמדה מול מוריס סנט.
אתה בחור טוב מוריס סנט אמרה בחיבה וטפחה לו בחוזקה על כתפו.
היא יצאה בצעד גאה מחדר המיון צועדת בבטחה לקול מחיאות הכפיים
של החולים והרופאים, שנעמדו מעבר לדלת והקשיבו רוב קשב למתרחש
מעברה השני.
מוריס נשאר לשבת מספר דקות נוספות על כיסאו,  עדיין מנסה להבין
את שטף האירועים המעניין והמביך שעבר עליו.
כל הכבוד השוטר מוריס, טפח מנהלו בפועל של בית החולים בעדינות
על שכמו, טיפלת בזה מצוין אני אציין אותך בפני מפקד התחנה
שלך.
כן תודה נאנח מוריס.  הרגשתי שאני חייב את זה למען שוויץ ולמען
הקונספירציה.   אני רק לא מבין איך קשור תת שר  החקלאות
לענייני פרות לכל הענייו הזה.
הרופא הביט בשוטר, פניו מחווירות ואז ללא אומר וללא התרעה
מוקדמת אחז במזרק האחרון שנותר בבונקר של האחות מורג'ינס ותקע
אותו בירכו.  מלותיו האחרונות לפני ששקע בשינה ארוכה היו... זו
שערורייה ואני לא רוצה לשמוע שערו... והוא נרדם.

               אמט שפרונגלי פוגש את דוד משה

בינתיים בברן החלו פעמוני האזעקה להבהב ולצפור במסדרונות
הממשל. בתחילה הייתה התכונה רבה במשרד החקלאות במשרדי תת השר
לענייני פרות כמובן.  הכל החל,  כאשר קבל מר שפרונגלי, תת השר
לענייני פרות, פקס בהול מהאיש שלו בקנטון ולייס.  פרה מעופפת
נצפתה באזור פורט דו סולייל מעל העיר שמפרי כיוון משוער מערב
למזרח פרטים נוספים יבואו בהמשך.  הידיעה גרמה להתרגשות רבה
אצל מר שפרונגלי והוא מיהר אל הארכיון השמור של משרד החקלאות,
אל ארכיון תיקי האינפרא  אדום כפי שהם נקראו בגלל מערכת האזעקה
מסוג זה שאבטחה אותם.   הוא העביר את כרטיסו האישי פעם ועוד
פעם חתם על מסמכים לויתור סודיות,  על מסמכי חקירה ללא זכויות,
על גרוש ללא תנאי המדינה, על שימוש בבני משפחתו בחקירה וכן על
ותור כל זכויותיו האזרחיות במידה ויגלה פרט מסודות תיקי
האינפרא אדום.  הוא ירד 60 קומות במעלית מהירה אל מעבה האדמה,
העביר
את כרטיסו כעשר פעמים נוספות, ואולי יותר, וכעבור כארבעים דקות
ניצב בשערי ארכיון משרד החקלאות.  ארכיון זה היה גאוותו של
משרד החקלאות מזה דורות רבים והכיל מסמכים מאלפים ומסמרי שיער
בנושא תפוקות חלב,  גבינה,  יין וכו'.
אך המאלפים מכל היו תיקי האינפרא אדום.  שם בתיקים אלו היה
מונח גורלה של המדינה. שם, בתיקים אלו נמצאות התשובות לבעיותיה
הקשות של המדינה - במידה ויתעוררו.
ובעיה קשה אכן התעוררה - אולי המהם לעצמו בהתרגשות תת השר
לענייני פרות, אולי לא אבל מי יודע המהם לעצמו בשמחה כבושה
מהולה בדאגה תת השר.  השומר בפתח חדר תיקי האינפרא אדום בקש
ממנו לחתום על מסמך נוסף. מר שפרונגלי חתם בחדווה.
מה זה שאל תת השר.  רואים שעוד לא הוצאת מכאן אף פעם מסמך חייך
בזלזול מופגן השומר.
כן אה נכון גמגם מעט תת השר שפרונגלי.
ובכן אתה חתמת ברגע זה על הוצאתך להורג.
מה?  שאל בבהלה מר שפרונגלי?
כן.  ענה השומר בהנאה גלויה. זה יקרה כמובן רק אם תגלה את
תוכנו של החומר שאתה מוציא מכאן לגורמים עוינים או במידה ותאבד
פתק כלשהו מהתיק.
תת השר לענייני פרות בלע את רוקו. חיוור העביר את כרטיסו בפעם
השתיים עשרה,  שלוש-עשרה אולי ארבע עשרה והמתין. הוא המתין
שניות ארוכות ודבר לא קרה,  הוא הביט בשומר שהביט בו בחזרה,
מבטו אכזרי ומלגלג.  נו מה קורה שאל שפרונגלי בעצבנות למה כלום
לא קורה.
סבלנות חייך השומר,  אך מר שפרונגלי לא הספיק להתרשם מחיוכו
המרושע של שומר תיקי האינפרא אדום.  באותו רגע נשמטה הרצפה
מתחת לרגליו והוא מצא עצמו מחליק במהירות עצומה בתוך מנהרה
עשויה מתכת ממורקת ומבריקה.  אורות המנהרה חלפו לנגד עיניו
במהירות מסחררת והוא שמע את הד זעקת ההפתעה שלו רודף אחריו.  
הנסיעה במנהרת האימה ארכה נצח עבור מר שפרונגלי שסבל מאוד
מאימת מקומות סגורים.  לפתע וללא כל אתרעה מצא עצמו  עומד בתוך
חדר מתכת קטן למדי עטור מדפים קטנים ממתכת צבועה באפור ועליהם
מסודרים כחיילים קטנים וממושמעים תיקי קרטון אפורים.
ברגע הוא  היה לבדו בקודש הקודשים, בלב ליבה הפועם של שוויץ
מולדתו היקרה.  עוד בילדותו שמע אמט ספרונגלי מאביו שהיה גם כן
תת שר במשרד החקלאות אם כי לענייני חטה ואספסת - על ארכיון
האינפרא אדום,  שאז נקרא ארכיון הזהב הרדום בגלל כמויות הזהב
העצומות שהיו מונחות בו לצד תיקי החקלאות הסודיים.  ארכיון זה
אמר לו אביו,  מכיל את הדרכים להתמודד עם אסונותיה הגדולים
ביותר של שוויץ. מעט מאד אנשים זכו להגיע אליו בני, היה אביו
של אמט מספר לו לפני השינה אבל אני שהייתי שם וזכיתי, יכול
להגיד לך שמדובר בחומר רציני ביותר ומסוכן - אם יפול לידיים
הלא נכונות.
אמט הקטן שתה בצמא את דברי אביו. בייחוד היה מתרגש כל פעם מחדש
כשאביו היה אומר את משפט המחץ על התיק החשוב ביותר. אז הוא היה
לוקח אוויר, נח רגע, מיישר מבט לאמט ואומר בטון מלא חשיבות
שאין יותר ממנו:  עליך לדעת בני שהתיק החשוב ביותר והמסוכן
ביותר באותה מידה הוא תיק... ואז הוא היה עוצר לרגע ויורה את
שתי המילים הנוראות: הפרה המעופפת.  אני מקווה היה אומר אבא
ספרונגלי בטון חמור, שלעולם לא יצא לך לראות תיק זה.  תיק זה
הוא חומר נפץ של חוסר יציבות ושינוי סדרי עולם,  אם יפול לידיך
דע לך ששוויץ שלנו בסכנה.
ידיו של אמט שפרונגלי הזיעו כאשר רפרפו על תיקי הארכיון, עקרי
שיחתו עם אביו עדיין מהדהדים בראשו.
הוא עבר בין התיקים מחפש אחר התיק המבוקש אך לשווא.  ארכיון
תיקי האינפרא אדום לא היה גדול.  אך תיק הפרה המעופפת לא היה
בנמצא.  למרות הקרור של מערכת מזוג האוויר החל אמט להזיע.
הלחץ בחזהו גאה.  הוא עבר פעם נוספת על התיקים אך לשווא.
התיקים היו מסווגים,  מנוילנים בניילון שחור שעליהם היה כתוב
סודי ביותר.  הוא בדק בקפידה את התיקים.   האחד מעניין במיוחד
עסק בתופעת האווז המטיל ביצי זהב,  מקרה חמור שיכול להשפיע
רבות על אוצר הזהב של שוויץ ולהוריד את ערכו במידה ותופעת
ההטלה של ביצי הזהב תתרחב.  פרק שלם שריתק את תת השר לענייני
פרות עסק בדרכים למנוע את התפשטות התופעה ההרסנית אך מרתק ממנו
היה הפרק שעסק בסיבות האפשריות להיווצרות התופעה.
אם תקלע לאזורי העמקים הצפון מזרחיים של שוויץ להקת אווזי בר
הבאה ממזרח ולא מדרום מזרח זאת אומרת שאת הפניה מערבה עשו מעל
לשוליה המזרחיים ביותר של יבשת אירופה כשהרוח המזרחית החמימה
נושבת בכנפיהם והם לא נחו יותר מארבעה ימי מעוף רצופים הרי,
שמפגש עם אווזות משק מקומיות יכול להביא לתופעת האווז המטיל
ביצי זהב.  הציפור הבאה ממזרח,  כך נאמר בתיק, מלאה באון ובחשק
רב והיא נוהגת להתעלס ולהזדווג בפראות דמונית העלולה לגרום
מוטציה באווזת המשק השווצרית עד שתטיל ביצי זהב. מסוכנת ביותר
התופעה אם בחווה בה מתרחשת התופעה אין ניהול תקין, רישום פקוח
והשגחה קפדניים על תהליך ההזדווגות של האווזות.
מר שפרונגלי הביט בכתובים והוציא קריאות   השתאות רמות מפיו.  
מי האדיוט שיכול היה לכתוב שטויות כאלה, אגדות עם מטופשות
מקבלות מעמד של תיק ממשלתי בארכיון האינפרא אדום הרי זה
אבסורד.  אבל רגע, עצר תת השר לענייני פרות את מחשבות הכפירה
שלו,  הרי אם זה מונח בארכיון משרד החקלאות בכספת של תיקי
האינפרא אדום הרי שמשהו בר-סמכא הבין את חומרת התופעה וקבע שיש
להכין תכניות מגרה לגביה ולהיערך לה באופן הרציני ביותר.  מי
אני שאזלזל נזף שפרונגלי בעצמו.  הוא הניח את תיק האווז מטיל
ביצי הזהב במקומו, לצד תיק גמדי הרשע גונבי הזמן והמשיך
בחיפושיו אחרי תיק הפרה המעופפת.  כשלא מצא את התיק החלה חמתו
לבעור בקרבו והוא החל לקלל בגרמנית,  צרפתית, ושווצרית עתיקה
ולרקוע ברגליו בחמת זעם.  כאשר רקע בפעם השלישית החלו לפתע
פעמוני אזעקה לצפצף ונוריות אדומות מכל עבר החלו להבהב.  תת
השר לענייני פרות נבהל ונרתע לאחור.  לפתע החלה לשקוע  הרצפה
שבמרכז החדר ומתוכה עלה גוש מתכת מבריקה וממורקת, מרובעת
ובעלת זוויות חדות. עוד כספת.  היא בקעה לאיטה מתוך האדמה
מטפסת חרש לתוך חלל ארכיון תיקי האינפרא אדום.  אמט שפרונגלי
ההמום הביט בתופעה המתרחשת למולו ונשימתו כמעט ונעתקה מחזהו.
כספת המתכת המבריקה נעמדה ולא זזה.  אמט הביט,  היסס מעט ואז
החליט לגשת אליה ולבדוק את העניין, הרי בכל זאת הוא תת השר
לענייני פרות והסיווג שלו גבוה במיוחד והכל ממשלתי תקין ומושכל
הרי לא צריכה להיות בעיה,  הרי לא מדובר כאן בעצם מעולם אחר.
הוא ניגש לריבוע המתכת והחל לגשש אותו בידיו.   לפתע הבחין
בכפתור אדום בצידו העליון של הגוש.  נרעד, אך נחוש, לחץ אמט
שפרונגלי תת שר החקלאות לענייני פרות של ממשלת שוויץ על הכפתור
האדום של גוש המתכת ונרתע לאחור בחשש.  לפתע נפתחה בכספת דלת
קטנה ומסתורית שהוא לא הבחין בה קודם ומתוכה פרצה ציפור קוקייה
קטנה,  ציפור טיפוסית לשעוני הקוקייה של שוויץ.  היא נעמדה מול
עיניו הנדהמות של אמט שפרונגלי ולא עשתה דבר.  לפתע נשמע קול
מתכתי ברחבי החדר, שנדמה היה כי בקע מהכספת המסתורית. בעוד 15
שניות תתחיל הציפור לשיר את השיר לדוד משה הייתה פרה, עליך
לבצע את ההוראות הבאות
לשיר את הפזמון החוזר איה, איה, או במקומות המתאימים.
במידה ושירתך תעלה יפה בסוף השיר תפתח הציפור את מקורה 3 פעמים
למשך 3 שניות. בכל פעם במקצה לשירה יזדקר מפתח זהב קטן, עליך
במשך 3 ניסיונות אלה לתפוס את המפתח, אשר יאפשר לך לפתוח כספת
זו.
במידה ולא תמלא אחר הוראות אלו בקפידה תיסגר הכספת, תינעל
באדמה ותוכל להיפתח רק בעוד 30 יום מעכשיו.
אבל הפרה המעופפת זה מקרה חירום אי אפשר לחכות 30 יום.
רק בעוד 30 יום ענה הקול המתכתי בצליל חד גוני,  רק בעוד 30
יום.  חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחד, נשמעה לפתע הספירה לאחור
והציפור החלה לזמר את השיר הידוע לדוד משה הייתה פרה.   תת שר
החקלאות לענייני פרות הרצין והחל לענות על הפזמון החוזר: איה,
איה,  או - כאשר בלבו מקננת ההרגשה שאי שם רחוק מישהו מביט בו
בעין המצלמה  ועורך חגיגה על חשבונו.  אך דבקותו במטרה להגיע
לתיק הפרה המעופפת התגברה על כל מכשול והוא זימר את הפזמון איה
איה או בדייקנות ומסירות כמו שציוותה עליו הציפור.

                    מר שמפוסין פוגש את המלאך גבריאל


השמש החלה לעלות למרום הרקיע ואד קל וריחני החל לשייט מעל להרי
פורט דו סולייל.  מר שמפוסין ישב על ישבנו הרחב ובהה לעבר
המדרון אליו אמורה הייתה אנאבל להתגלגל. מבטו החד חיפש רמזים
אולי רמז אחד, אולי עשב מעוך אחד. פרח מעוך, שיאיר את התעלומה.
הרי יכול להיות שרוב נפילתה של הפרה היה באוויר ואולי קצה זנבה
מעך צמח כלשהו חשב האומלל.  אך לשווא. הצמחייה הירוקה עמדה
זקופה ומתריסה מול עיניו הצרות של מר שמפוסין, שעדיין מעך את
שומתו האומללה.
נו פר זקן תרח מטומטם, גוש בשר מעורר רחמים שכמוך, שמע לפתע מר
שמפוסין קריאות רמות ממעמקי המרעה.  נו חבית תבן זקנה וטרחנית
אז גנבו אותה מה?
כן בטח אני יודעת מי גנב אותה, המשיך לשמוע מר שמפוסין את
קולה המנסר של אשתו, שעדיין הייתה במצב של שכיבה ומעט היסטרית.
המלאכים גנבו אותה נזר בריאה מתוק שלי. אין לא חשבנו על כך.
חה חה חה - חי חי חי שמע מר שמפוסין גניחות מהמקום בו שכבה
אשתו.  המלאך גבריאל רצה לאכול ארוחה טובה. סטייק טוב ואתה
יודע איך זה מלאכים הם אוכלים לפחות פרה שלמה לארוחה, לא פחות.
חה חה חה המשיכה גברת שמפוסין לחרחר ולצעוק.  פרה שלמה לפחות.
ככה הוא בא מלמעלה מהשמים פיתה את אנאבל בגעיות רכות לצאת אל
המרעה והופ תפס אותה מלמעלה ונשא אותה ברכב אש לסעודת שחיתות
של החברה שלו.  חה חה חה אני מתה אני כל-כך מצחיקה את עצמי
שאני מתה.  המלאך גבריאל מתוק שלי בטח הוא השתמש במצנח רחיפה.
זהו זהו - מצאתי מצאתי זינק לפתע מר שמפוסין כנשוך נחש ממקום
רבצו.  מה מצאת נזדקפה לפתע אשתו ובקול שקט ומתוח שאלה, מצאת
את אנאבל?  לא לא פרה משוגעת לא מצאתי את אנאבל, אבל בהחלט
מצאתי את הפתרון לתעלומה.  אני גאון מלמל לעצמו מר שמפוסין.
אני חכם, לא אני מבריק,  איך לא עלה בדעתי הפתרון הגאוני הזה
קודם.  
גברת שמפוסין נעמדה על רגליה. ברגע היא חצתה את פיסת הדשא
שהפרידה בינה לבין בעלה וניצבה מולו שתי ידיה אוחזות בחוזקה
בשולי צווארון חולצתו. מה מה מצאת ספר לי הו איש יקר שלי מחמל
לבי מה מצאת איך היא נעלמה.
 מר שמפוסין שבעמקי לבו היה מודע למגבלותיו משך את הרגע מעט
ולו רק כדי שיוכל לחוש את כמיהתה של אשתו דקה אחת נוספת, דבר
שחש לאחרונה לפני כארבעים ושתיים שנה. הוא הביט עמוק לתוך
עיניה הדומעות של אשתו שהביטו בו גדולות ומצפות.
מר שמפוסין עדיין המשיך להביט בהן מבטו נושא בחובו מאתיים שנים
של מסורת חליבה גאה.  הוא ראה בעיני רוחו את סבי סבו מביט בו
בגאווה ולוחש לו משהו על נשים ועל היותן פרות מטומטמות
שמיועדות לעבודת מטבח וחליבה בלבד.  הוא ראה בעיני רוחו את סבו
טופח לו על שכמו.  הוא ראה את אביו גוער בו בעיניים קטנות
ובוערות. טיפש חסר שכל וחסר תועלת שמע את הקול  הנורא.  מר
שמפוסין התעורר מחלומו המסויט רק כדי לגלות את המציאות בדמות
עיניה של אשתו, קטנות צרות ומכווצות נועצות בו מבט רותח
ועצבני.
נו מר שמפוסין הפתרון.  מה אני נראית לך,  נערת שעשועונים?
אם אין לך פתרון מוטב שתמצא לך ציוד סנפלינג כי הדרך היחידה
שתגיע לכפרים שלמטה תהיה דרך המדרון של סלע המקפצה.
מר שמפוסין התעשת כחכח בגרונו, הביט פעם נוספת בחטף באשתו (ולא
אהב את שראה) ובנועם מתקתק אמר: היא נחטפה מהשמים על ידי גנב
עם מצנח רחיפה.
הגברת שמפוסין הביטה רגע ארוך בבעלה. אצבעות ידה השמאלית
מטופפת קלות על כתפו. היה זה סימן מבשר רעות שעליו הייתה, אגב,
גאוותה של משפחת לה-קרוסט מזה דורות.  כל אדון בר דעת מקנטון
ולייס ידע, שאם גברת מכובדת ממשפחת לה-קרוסט מטופפת קלות על
כתפו השמאלית, הרי שעדיף שיחפש הלה את רחמיו אצל האל הטוב
והמיטיב, כי אולי רק הוא יוכל להצילו.  מר שמפוסין חייך קלות
את החיוך האווילי ביותר שיכול היה לגייס, כי ידע שחיוך אווילי
יכול לגרום לגברת שמפוסין לשנות את מזגה מהקצה אל הקצה ולהעלות
צחוק גדול על שפתיה אך אויה כל בר דעת מקנטון ולייס אמור היה
לדעת שגברת ממשפחת לה קרוסט המטופפת קלות על כתפו השמאלית חוק
ראשון לדבר מעשה הוא, שיש להמנע מחיוך אווילי כי חיוך מסוג זה
העולה על שפתו של בר דעת גורם לתגובה שכזו שגם רחמיו של האל לא
יועילו.  וכך מצא עצמו מר שמפוסין האומלל נס על נפשו ברחבי שטח
המרעה של פרותיו כאשר מאחור מזנבת בו אשתו,  מקל הטיפוס
האלפיני בידה והיא חובטת בכל הנקרה בדרכה שהיה באותו הזמן, מר
שמפוסין עצמו.
גנב חטף אותה עם מצנח רחיפה, צרחה הגברת שמפוסין. מי נתן לך
כל-כך מעט שכל שאתה גם מעיז להגיד את מה שאתה חושב, המשיכה
האיכרה לקלס את בעלה.
אז איך היא נעלמה? צרח מר  שמפוסין מעבר לכתפו, עיניו מלאות
אימה.
לך יש פתרונות לא? אולי בכלל צוללת אטומית חטפה אותה.
מי יודע מה היה עולה בגורלו של הזקן האומלל לולא צפירותיה
העצבניות של מכונית אופל  צבועה בזהב לוהט, צפירות ששתלו את
הזוג המיוזע והמתנשף במקומם.
הממ התעמלות בוקר מה? נשמע קולה הגבוה והמצפצף של הגברת
מרטיניק עיתונאית השטח והרכילות מהמקומון של שמפרי.
זוג הזקנים ההמומים נעמד על מקומו מביט בגברת המכובדת, שכל
בגדיה הצמודים לגופה היו ורודים וכן גם סנדלי העקב הגבוהות
אותן נעלה על רגליה המצודדות והארוכות.  הם התנשמו ונשפו וניסו
למצוא לעצמם מעט אוויר.
נראה שאתם עושים חיים, חייכה הגברת מרטיניק בפה מלא שיניים
צחורות.
הכל כתרים, סיננה לעצמה הגברת שמפוסין.
רק אותה היינו צריכים את הזונה משמפרי, מלמל  מר שמפוסין.  
אמרת משהו התקרבה הגברת שמפוסין לזוג המתנשף.
לא. היתמם אדון שמפוסין. רק ברכתי את השוק שלך, אה זאת אומרת
סליחה השתעל בבהלה מר שמפוסין,  אותך  בבוקר טוב.
בוקר טוב, גיחכה הגברת מרטיניק. עוד מעט כבר צהרים רבותי.
תתעוררו. רעש, מהומה ומבולקה בעמק,  שמפרי כמרקחה ואתם אומרים
לי בוקר טוב.  לא פלא שאתם נקראים גיל הזהב.
 שמפרי כמרקחה?  שאלה הגברת שמפוסין בזהירות. למה את
מתכוונת?
 כל העיר מוצפת בתוצרים של פרה.  גגות הבתים, הכבישים,
מרפסות,  מכוניות שלמות קבורות תחת תוצרי פרה המדיפים ריח עז.
אנשים מסתובבים ברחובות צועקים שערורייה זו ממש שערורייה פרה
מעופפת במחוזותינו זו ממש שערורייה.
הגברת מרטיניק יצאה מגדרה להדגים את שמתרחש בעמק והחלה לצעוק:
שערוריה, שערוריה פרה מעופפת במחוזותינו.
גברת שמפוסין חשה שסחרחורת אופפת אותה והיא מעדה קלות לעבר
בעלה שחש לעזרתה.
את חשה בטוב?  שאלה בעניין רב העיתונאית הוורודה, שנרגעה מעט
מעניין השערוריה.
 כן כן אני בסדר גמור, גמגמה הגברת שמפוסין, התעמלות הבוקר
שלנו מעט עייפה אותי.
כך המהמה לעצמה הגברת מרטיניק.  היא הביטה סביבה ומבטה נעצר על
בנין הרפת של האדון והגברת שמפוסין,  שדלתותיו למרות השעה
המאוחרת היו עדיין מוגפות.
 אני רואה שזה לא נשמע לכם בכלל מוזר שאנשים צועדים ברחובותיה
של שמפרי וצועקים שערורייה,  פרה מעופפת במחוזותינו -
שערורייה.  אולי אתם יודעים משהו על כך? הישירה העיתונאית מבט
חודר אל הזוג המחרחר, אשר עדיין ניסה לתפוס את נשימתו ולארגן
אותה כך שתהיה בקצב איטי ואחיד.  
גברת שמפוסין הרגישה שהדם אוזל מראשה ועיגולים שחורים בדמות
עיני פרה עצובות החלו לרצד מול עיניה. רגע לפני שנשמטה אל
הקרקע הרגישה כיצד כאב חד מפלח את ישבנה ועושה את דרכו בחדות
ובמרץ כלפי מעלה לעבר מוחה.  הייתה זו ידו המושיעה של מר
שמפוסין שצבט בכל כוחו את ישבנה הימני של אשתו,  צביטה שעליה
הייתה גאוותה של משפחת שמפוסין מזה כמאה ושמונים שנה לפחות, אם
לא יותר.  חולב טוב ניכר ביכולת הצביטה שלו עברה האימרה
המקודשת מאב לבנו ומבן לאביו וכו' אתם מבינים.  וכך היו הגברים
לבית שמפוסין מתאמנים בצביטות ומפתחים יכולת טכנית חשובה זו.
ובנות המשפחה היו תורמות את ישבנן הנמרץ למען כבוד המשפחה,
והיה זה חזון נפרץ לראות זוגות זוגות לבני משפחת שמפוסין
מקפצים בשדות המרעה וביערות. בת הזוג מפנה את ישבנה לבן זוגה
והלה צובט בו בחדווה, כי טובה צביטה של כבוד בישבן ממשק בלי
חלב.  אימרה זו אגב היו משננות בנות משפחת שמפוסין אם לבתה ובת
לאמא מדור לדור עד עצם היום הזה.
 הגברת שמפוסין הביטה בבעלה במבט  מלא הוקרה ויישרה את קומתה.
פרה מעופפת?  ניסתה לשוות לקולה שלווה. הרי זה שטות, אגדה
מטופשת.  לא כך מר שמפוסין?  פנתה הגברת שמפוסין לבעלה.
כן כן ודאי! כך הוא הדבר החרה החזיק אחריה מר שמפוסין בהחלט
שטות מעופפת זאת אומרת פרה מטומטמת זאת אומרת...
סתום את הפה נבחה עליו הגברת שמפוסין.
הגברת מרטיניק חייכה לעצמה חיוך קל ומתקתק ובעודה סובבה קלות
על צירה מצד לצד שאלה כבדרך אגב. למה הרפת שלכם עדיין סגורה
בשעה חמה זו של היום? האם קרה משהו שמונע מכם לפתוח אותה? הרי
הפרות שלכן, כל החמש עשרה במספר צריכות מעט אויר לא?  הגברת
מרטיניק הדגישה את המספר חמש עשרה בקול רם, שהידהד ברחבי המרעה
ונשמע לגברת שמפוסין יותר כמפולת שלגים מתקרבת מאשר קולה של
עיתונאית.
בטח הן מתבשלות שם בכלוב והחלב שלהן יחמיץ לא?
הלגלוג בקולה של העיתונאית הרתיח את האדון שמפוסין אך אשתו
המתעלפת הדאיגה אותו יותר והוא טרח ליישר אותה בצביטה מסורתית
הגונה מסוג: קוץ הרים בעמק של שלגים.  הייתה זו צביטה מסוג
קטלני במיוחד, בה תופס הצובט מעט בשר מישבנה של זוגתו בדיוק
באזור בו מתחילות גבעותיה החלקלקות להשתפל לעבר תחתיות העמק.
מר שמפוסין היה אלוף בסגנון קוץ הרים בעמק של שלגים והוא הפליא
בטכניקה זו גם הפעם על ישבה של זוגתו.
הגברת שמפוסין שפשפה את ישבנה. אני אתחשבן אתך על הצביטה הזו
אלבר, מלמלה הזקנה.  ליבו של מר שמפוסין החסיר פעימה. אלבר היא
קראה לו!  אך מחשבותיו אודות המצפה לו מידה המתהפכת של אשתו
נקטעו על ידי קולה של הגברת מרטיניק.
אז...
אז מה?  ענו לה זוג הזקנים שנשימתם חזרה אליהם בינתיים
והתארגנה לה בגופם.
אז מה עם הפרות למה הן בתוך הרפת?
 זה עיניננו הפרטי.. התריס אדון שמפוסין מול העיתונאית.
זכות הצבור לדעת!  נעמדה העיתונאית על קצות אצבעותיה מגביה
עצמה מעט מעל לאדון שמפוסין.
זכות הצבור יכולה להיכנס לתחת שלי, ענה לה בהתרסה נוספת האדון
שמפוסין.
אם זכות הצבור לדעת תכנס לך לתוך התחת מר שמפוסין, אתה לעולם
לא תזכה ליום אחד של שקט בו תוכל לעשות את צרכיך בנחת אתה מבין
אותי! צעקה עליו העיתונאית הוורודה.
אדון שמפוסין החוויר מכעס והחל להמהם מתחת לשפמו דברים שאינם
ראויים לכתיבה על דף לבן זה.
גברת מרטיניק שחשה בחוסר האונים של הזוג הזקן והעייף,  החלה
לצעוד בעוז לעבר בנין הרפת של משפחת שמפוסין.  עקביה הוורודים
שקעו עמוק בתוך תוצרי פרה חמימים ופעם אחת היא אף מעדה ולמרבה
ההפתעה צנח ישבנה ישר לתוך ערימת תוצרי פרה.  אך לא הגברת
מרטיניק, שחשה כי כל עתידה העתונאי עומד להשתנות, לא היא תירתע
מקצת חרא, גם אם זה נמרח בכמות מכובדת על גופה הורוד.
לפתע שמעה קול עבה ונמוך נושף בעורפה.
אם תמשיכי עוד צעד אחד גברת צעירה, שמעה את קולו המאיים של מר
שמפוסין, אני אבצע בך צביטה מסוג "מצנח רחיפה בגיא צלמוות" ולא
ארפה גם אם תתחנני.
זאת יש לדעת כי צביטה מסוג מצנח רחיפה בגיא צלמוות הייתה
הקטלנית (אם כי אהודה מאוד על חלקים נרחבים במשפחה) מבין סוגי
הצביטות  של משפחת שמפוסין.  
צביטה זו, שמעה יצא הרבה מעבר לקנטון ולייס ובעצם הייתה
מפורסמת בכל רחבי דרום מערב שוויץ. אפילו עד ז'נבה הגיע שימעה
והיא תורגלה רבות במקומות שונים ברחבי העיר.  בצביטה זו היה
הצנחן המרחף נועץ את שתי רגליו עמוק עמוק בלב אדמת העמק אם
ניתן רצוי נעיצה בסגנון וי ולא מרפה עד שהצד השני היה מתחנן
לזאת.  והיו ידועות בהסטוריה של שמפוסין נשים בנות חייל
גיבורות בעלות תעצומות נפש אדירות, שפשוט לא התחננו לזאת.

הגברת מרטיניק חככה רגע בדעתה.  היא מזמן רצתה לחקור באופן
עיתונאי את מהותה של צביטת מצנח הרחיפה בגיא צלמוות - אך האיום
הנורא בדבריו של מר שמפוסין כי לא ירפה גם אם תתחנן היו הפרה
בוטה של כללי הצביטה והיא החליטה לדחות את התחקיר לשלב אחר
בקריירה העיתונאית שלה.  היא נעצרה לאיטה רחוקה כפסע מדלת הרפת
חוככת בדעתה מה עליה לעשות.  זכות הצבור לדעת הלמה ברקותיה. גם
ליבה תבע את זכות הצבור ובעיני דמיונה העיתונאי המוגבל כבר
ראתה עצמה מפטפטת בשבחי עצמה, צבועה בוורוד, בכל תוכנית אירוח
אפשרית.  אך מוחה החרד צינן את זכות הצבור כי בעיני רוחה ראתה
כיצד היא פותחת את דלת הרפת, לרווחה ואת ישבנה החטוב נלכד
בידיו הבשרניות ולמודות החליבה של מר שמפוסין.
המתח עמד באויר וניתן היה לחתוך אותו בסכין.  או-קי,  אני
עוצרת מר שמפוסין רק תדע לך שכל פורט דו סולייל תדע על כך.
לכי מפה קרפדה ורודה סינן מר שמפוסין, ומיד.
אני הולכת אני הולכת, פיזזה בקלילות הגברת מרטיניק  בין
ערימות הגללים של המרעה, כאשר ידו של מר שמפוסין נמצאת
מאחוריה,  ליתר בטחון.  כשהגיעה אל הגברת שמפוסין נעצרה
העיתונאית, הביטה במבט מרושע בעיניה של האיכרה והכריזה בקולה
הצורמני:
זהו-קפוט.  אני עם האף העיתונאי שלי הגעתי למקור הנכון.  אבא
שלך גברת נכבדה לא היה משוגע,  הוא ידע שאתם מספיק גרועים
בנהול משק חלב שיום אחד אסון הפרה המעופפת יתרכש אצלכם  - זה
פשוט אצלכם בגנים. זהו גנטיקה, צעקה לעבר הזקנה האומללה,
העתונאית הוורודה - גנטיקה.
מר שמפוסין ששמר את ישבנה של העיתונאית פספס את ישבנה של אשתו
וזו קרסה לה לקרקע מתעלפת בפעם השנייה בבוקר ארור זה.

      השוטר מוריס פוגש את הטרנספורמציה אך מתעקש על
הקונספירציה



מוריס סנט,  עדיין נפעם ממחיאות הכפיים הרבות ותשואות הקהל
שהתגודד מחוץ לחדר המיון, חיפש בעיניו הכחולות והיפות את האחות
מורג'ינס או שמא נאמר, שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר
יונטייד ז'ק בטיסט מורג'ינס. ליבו נכמר על השוער המגודל והוא
רצה לגמול לאחות על תרומתה הנדיבה והיעילה להצלחת הקונספירציה.
הוא עוד חיפש את האדון-גברת  זמן מה כאשר קולו הרועם של מפקד
תחנת המשטרה בה שירת רעם באוזניו: סמל מוריס סנט איך אתה מסביר
את כל מה שקרה?  
מוריס סנט שהיה בחור רגוע ונעים הליכות התקשה להתמודד עם שני
דברים בחייו. הדבר הראשון היה קול הרועם  באוזניו במפתיע אך
הדבר השני והקשה יותר היה אלמנט ההפתעה. אם נדייק עם העובדות
נציין שמוריס החביב יכול היה לסבול הרבה כולל קול הרועם
באוזניו אך ההפתעה הייתה קשה עבורו יותר מכל. הוא הסתובב אל
מפקדו,  מבוהל,  וניסה לענות לו כיאה לשוטר מיומן המבצע תפקידו
נאמנה. אך אויה פיו נאלם ולחץ מטריד החל להצטבר בבני מעיו.
פניו הסמוקות של המפקד הביטו בו ספק נדהמות ספק עומדות להתפוצץ
ומאחוריו געתה להקת צווחנים שהייתה מורכבת מעיתונאים, ראשי
כפרים ועיירות וערב רב של אנשים שהכריזו בקולי קולות:
שערורייה, זו ממש שערורייה, פרה מעופפת מי שמע על כך שערורייה.
מוריס היפה שכל כך לא אהב הפתעות ועוד פחות כאלו הבאות ממפקדו
הסמוק  הביט בהמון המתגודד הסוגר סביבו ולא הוציא מילה מפיו.
הוא ראה את מפקדו מדבר ללא הרף אך לא הצליח להבין דבר. שפתיו
של מפקדו נעו במרוצה ובפעלתנות ידיו התרוממו למעלה לצדדים אל
מאחורי גבו ואף עד לאחוריו הגיעו. כל גופו רקד וקפץ ונדמה היה
למוריס שהוא מנסה להדגים לו מעופה של צפור או של מטוס בעל מנוע
אחורי, אך הוא לא היה מסוגל לענות ולהגיב. בבטנו גבר הלחץ
בכיוון למטה והחוצה. רעמים עמומים של יורה רותחת החלו להישמע
מבטנו והוא ידע שאם רק יפצה את פיו ויאמר ולו גם מילה אחת, הכל
יתפוצץ ברעש נורא ומי יודע אם זה רק ייגמר ברעש.   סביר להניח
שלא, כי הרי בני משפחת סנט היו ידועים בדברים נוספים הקשורים
בריחות אחוריים. הקהל החל לסגור סביב מוריס ומפקדו, שצווחותיו
גברו מרגע לרגע.
מוריס החל להזיע מכווץ את שריריו ביתר שאת כדי למנוע את האסון
הנורא. אך לתוצרים אנושיים יש את דרכם המיוחדת לתבוע את מקומם
תחת השמש ומוריס האומלל ידע שהקרב אבוד ובלבו התפלל לאל הטוב
שיסלח לו על כל חטאיו ויושיע אותו בדרך כלשהי מהתפרצות הגעש
הנוראית שעמדה להימלט מאחוריו.
לפתע נדמו צעקותיו ונביחותיו של מפקד המשטרה והלה הביט במוריס
בעניין רב ונביחותיו. הבעת פניו האומללה של פקודו, זיעתו הרבה
שזרמה מפניו כמו מפלי הפשרת שלגים, בלוריתו הנאה שנראתה כאילו
עברה חפיפה ובכלל מראהו החיוור הדאיגו מעט את הקצין הוותיק
ובסימפטיה שאין למעלה ממנה הוא שאל את מוריס: תגיד לי מוריס,
אתה בסדר?
מוריס הביט במפקדו במבט עגום וחרק את שיניו, מסרב לדבר.
מפקד המשטרה חכך רגע בדעתו. בטוב זה לא הולך אז אולי ננסה שיטה
אחרת. הוא הישיר מבט אל עיניו הכחולות של פקודו הצעיר ושאג
שאגה שהדיה מתגלגלים עד עצם היום הזה בגאיות פורט דו סולייל.
דבר - שאג המפקד. דבר או שאני אתלה אותך בכיכר העיר. שאגתו של
המפקד עשתה את פעולתה וכמו שחררה נצרת רימון מאחזקתה. מוריס
המופתע משאגת הכפירים האדירה של מפקדו נבהל עד כי פיו נפער
מתדהמה וזה הספיק לבלבל את שריריו החסונים של השוטר האומלל
ואלו נכנעו בעליבותם ללבה הרותחת שהתגלגלה החוצה מבני מעיו של
מוריס. אך לתדהמתו של הבחור דבר לא קרה. זאת אומרת לפחות לא
דבר דרמטי כמו פיצוץ או רעם נורא. השחרור אכן התרחש אך הוא היה
מנומס ושקט, אם כי ארך זמן ארוך למדי.  מופלאות דרכי השחרור
ומי יודע פשרן. מוריס הביט במפקדו וחיוך רחב התפשט על פניו.
להפתעתו ראה מוריס כיצד צבע פניו האדום של מפקדו משתנה מול
עיניו לצבע ירקרק משהו ולאחר מכן ללבן שהזכיר את פסגות השלג של
רכס דנט-דו-מידי. שקט נעים אפף לפתע את רחבת בית החולים של
מונטיי. השקט היה כה עמוק שאפילו ציוץ הציפורים לא נשמע
באוויר. מוריס סנט הביט סביבו והנה מרבית האנשים הצווחנים
שהקיפו אותו שכבו דוממים על משטח האספלט של רחבת בית החולים.
עיקר הפגועים היו אלה שעמדו מאחוריו.
מוריס הביט במפקדו וחיוכו האווילי עדיין על פניו.  הכל בסדר
המפקד? הקצין הביט במוריס עיניו אדומות וקולו צרוד וניחר. כן,
אולי, אני לא בטוח.
אתה בסדר מוריס? נראית לי לפני רגע כמי שהולך ממש למות אבל
עכשיו נראה לי שהתחלפנו. מה זה הריח הזה אלוהים ישמור קילל
מפקד המשטרה.  מוריס משך בכתפיו כמי שהעניין אינו נוגע לו.
זה בא מכיוון שמפרי נשמעו קולות של אנשים שהכרתם שבה אליהם.
הרי כל העיר הייתה מכוסה בתוצרי פרה. זה פשוט גל ריח שנשאה
עימה הרוח. תחושה של אושר והקלה הציפה את מוריס ובקול רם ובוטח
הוא החל לחזק את הטיעונים בדבר הגעתו של הריח מכיוון שמפרי.
אני לא יודע גנח מפקדו של מוריס, לי יש הרגשה שמישהו פשוט אכל
כמות עצומה של עוגות דובדבנים ובכלל הריח הזה מוכר לי מאיפה
שהוא כאילו הוא נדבק אלי לכל מקום שאליו אני הולך.
מוריס החליט שאין טעם לבזבז את זמנו היקר של המפקד בתחקירים
טרחניים אודות מקורות גל הריח הנורא שפקד את רחבת האספלט של
בית החולים במונטיי ובענייניות מקצועית פנה לעדכן את האיש
ההמום בפרטי הבוקר הסוער שעבר עליו.
ועכשיו לשאלתך המפקד החל מוריס בדבריו. כיצד אני מסביר את הכל?
ובכן זה די פשוט.  למען האמת האחות מורג'ינס שהיא בעצם ז'ק
בטיסט מורג'ינס שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד,
התבצרה בחדר המיון כחלק מהקונספירציה של הפרה המעופפת. מפקדו
של מוריס הביט בסמל בעיניים פקוחות לרווחה.
ואז? שאל. למה הפרה המעופפת עושה לנו קונספירציה?
אין לי מושג ענה מוריס, חיוכו הכובש נוצץ על פניו היפות, אך תת
שר החקלאות לענייני פרות התקשר מברן והודיע לי אישית שהפרה
המעופפת קשורה בביטחון הלאומי של שוויץ זאת אומרת שהאחות
מורג'ינס או ז'ק בטיסט מורג'ינס הם חלק חשוב בקונספירציה.
אז האחות ז'ק מורג'ינס היא הפרה המעופפת או שהיא קונספירציה
נגד שוויץ? שאל מפקדו של מוריס תוך שהוא מגרד את ראשו בעצבנות.

לא, לא הפרה המעופפת באה בכלל מהצבא.
מהצבא? שאל מפקד תחנת המשטרה בעצבנות.
 כן ענה מוריס.
אז הצבא שחרר פרה מעופפת שתחרבן ככה על כל שמפרי?
מה פתאום המפקד. הפרה המעופפת זו סיסמא של הצבא לצורך הצלחת
הקונספירציה.
אז למה שמפרי מכוסה בחרה? שאג מפקדו של מוריס על הסמל
המחייך.
אולי זה נעשה לצורכי הסוואה אין לי מושג השיב הסמל היפה
למפקדו. הייתה זו תכונה נפלאה של מוריס שאפיינה את כל בני
משפחת סנט לדורותיה. כאשר הם היו בטוחים שהם מבינים דבר מה
לאשורו ללא כחל וסרק לא היה אדם באזור שהיה יכול לערער את
ביטחונם.
הסוואה לשם מה שאל מפקדו של מוריס בקול שקט.
הסוואה לצרכים צבאיים כמובן.
אה פלט מפקדו של מוריס מין אה שקט כזה. אז תן לי להבין מוריס
ידידי הצעיר ניסה מפקדו להרכיב את התשבץ המורכב מחדש.
הצבא כיסה את שמפרי בתוצרי פרה לצורכי הסוואה של הפרה המעופפת
שבעצם נועדה ליצור קונספירציה נגד האחות מורג'ינס בגלל שהיא
בעצם ז'ק בטיסט מורג'ינס השוער השוויצרי האגדי של מנצ'סטר
יונייטד?
לא לא המפקד הקונספירציה לא הייתה נגד האחות מורג'ינס נהפוך
הוא היא הייתה חלק ממנה.
אז נגד מי הקונספירציה אני לא מבין? הכה מפקד תחנת המשטרה
בעוצמה בראשו, פרצופו מאדים עד כי ניתן היה לחוש בחום רב העולה
מגופו.
אף אחד לא נגד אף אחד בקונספירציה הזו המפקד כולם יחד עובדים
בתוך הקונספירציה למען ביטחונה של שוויץ מולדתנו. אפילו תת השר
לענייני פרות ציין זאת.
אולי הקונספירציה היא נגד תת השר לענייני פרות הקשה מפקדו של
מוריס בשאלה. מוריס לא ציפה לשאלה כה מבלבלת ובטחונו העצמי החל
להתערער מעט, אולי יש משהו בקונספירציה הזאת שהוא לא מבין. אך
הבלבול ארך רק לרגע קט כי הדברים מיד התחוורו למוריס והתשבץ
הסתדר בראשו מחדש. אתה צודק המפקד.
הקונספירציה של הצבא היא נגד תת השר לענייני פרות למרות שהוא
חלק מהקונספירציה של הפרה המעופפת למען ביטחונה הלאומי של
שוויץ מולדתנו היקרה.
והאחות שאל המפקד בקול שקט ידיו מורטות את שערות ראשו האדום.
האחות היא כבר שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד.
אז היא לא בקונספירציה אלא היא בטרנספורמציה? שאל המפקד
כששפתיו רועדות בלא שליטה. המילה הזו טרנספורמציה נשמעה מוכרת
למוריס סנט מאיפשהו והוא ענה בביטחון רב, בדיוק כך אתה צודק.
מפקד משטרת מונטיי הביט בפקודו כחול העיניים ויפה הבלורית דקה
ארוכה ועוד דקה ארוכה ועיניו מלאו דמעות. למה אתה עושה לי את
זה מוריס. למה? איך הבנת את רגשותיי. הרי ברור שאתה מנסה לנקום
בי על רגשות אלו ואני בעצם לא יכול לשלוט בזה אתה מבין אין לי
שליטה על זה, זה חזק ממני. כבר בגיל שלוש עשרה הבנתי את זה. כל
בוקר לקום להסתכל במראה ולראות מה שאני רואה ושעה אחר כך להגיע
למשרד ולראות את מה שאני רואה. מוריס איך הבנת ובאיזה נקמה
אכזרית בחרת.
מוריס הביט במפקדו המתייפח וגל ענק של רחמים יצא מלבו החם
והרחב. הוא הניח את ידו על כתפו של מפקדו וזה האחרון טמן את
ראשו בחזהו של מוריס.
אכן היה זה רגע קשה למוריס לראות את מפקדו בוכה,  אך מוריס
בהגיון הבריא שהנחה אותו בחייו גם הפעם הבין את הכל.
מפקדו עובר כנראה טרנספורמציה בקשר לקונספירציה והוא בסך הכל
מגלה צד מאוד רגיש שלו לגבי אותה טרנספורמציה או שמא יותר
מדויק להגיד קונספירציה.
בכל מקרה מוריס היה מוכן להטות שכם למען הטרנספורמציה של מפקדו
ולו רק כדי שהקונספירציה נגדו תעזור לו להתגבר על הבכי ששטף
אותו.

        תת השר לעיניני פרות פוגש חבר לצרה ושולח אותו
לגהנום


איה איה או הדהד קולו הצורמני של אמט בחלל חדר המתכת האטום בו
שהה עם
תיקיה החשובים ביותר של שוויץ.
הוא חזר על פזמון השיר כמה פעמים שנדרש ולא ידע לכמה פזמונים
עוד יידרש.
לפתע היתה דממה שהעבירה צמרמורת בגופו המיוזע והמותש ממאמץ.
לרגע היה נדמה לו שהוא שומע מרחוק מחיאות כפיים. אני משתגע חשב
לעצמו. השקט בחדר
תיקי האינפרא מרט את עצביו, מה עכשיו נהם בעצבנות.  מה עכשיו
צפור מחורבנת.  אמט הרגיש דגדוג קל באצבעותיו. בעיני רוחו הוא
ראה איך אצבעות ידיו לופתות את הצפור הארורה ושוברות אותה
לרסיסים.  בעודו מתענג על מעשי ההרס והנקמה שיבצע בצפור פתחה
זו האחרונה את פיה. נצנוץ מתכתי בדמותו
של מפתח מוזהב סינוור את עיניו של אמט. אה קפץ תת השר לעיניני
פרות, זהו אני
צריך  לתפוס את המפתח הקטנטן מפיה של הטינופת הזו. אמט שלח את
ידו לתפוס את המפתח אך לרוע מזלו פיה הקטן של הצפור נסגר והיא
הביטה בו במבט אטום ומרושע. תפתחי את הפה חיה ארורה או שאני
אשבור אותך לרסיסים צרח אמט.
הצפור פתחה את פיה בשנית והמפתח המוזהב הזדקר לו שוב אל מול
עיניו מלאות הזעם של אמט. כך יותר טוב נהם אמט.  ועכשיו לאט
צפורי נחמדת, לאט הנה ילדה טובה, הוא המשיך להרגיע את הצפור
במילות חנופה ואז בתנועת יד מהירה אך נמהרת שלח את ידו לעבר
פיה הקטן של הצפור. אך אויה הפה הקטן והמרגיז נסגר
לו ואיתו מפתח הזהב הקטנטן. דמעות נקוו בעיניו של אמט שפרונגלי
תת השר לעינייני פרות של שוויץ.  עוד פעם אחת נהם לעצמו תת השר
עוד פעם אחת גורלית ואם לא !!! איזה אסון. אם אבא היה רואה
אותי כאן עכשיו הוא היה נוזף בי שאני לא יוצלח, בושה למשפחה
ורק בלט של נקבות יש לי בראש. אז מה אם אני אוהב ריקוד מלמל
אמט ביאוש. דמעות מציפות את עיניו. לא לבכות עכשיו תבע מעצמו
בנחישות, לא לבכות יש עוד פעם אחת, אך הדמעות גדשו את עיניו
והחלו לזרום לאורך לחייו בזרם בלתי נשלט. דמעות של יאוש ודאגה
גדולה לגורלה של מולדתו. מוצף בשקט החנוק של חדר תיקי האינפרא
אדום, היה נדמה לאמט שאי משם, רחוק אך עדיין ברור - הוא שומע
הדי צחוק מתגלגל.  שטף הדמעות התגבר והפך להתיפחות. אמט הרגיש
שהוא לא יכול לעמוד יותר בלחץ הנפשי שהלם בקרביו ובאורח מוזר
החליט דווקא לפשוט את בגדיו. אך באותו רגע נשמעה זעקה איומה
שהתגלגלה ברחבי החדר מתגברת מרגע לרגע כאותה מפולת שלגים
קטלנית המגיחה משום מקום. אמט המבוהל קפץ לירכתי החדר מצטנף
מבועת בפינה קטנה בין הקיר לארון המדפים. הזעקה המתגלגלת הלכה
והתקרבה והיתה עכשיו למלל ברור של קריאות אנוש. יו-פי איזה
כיף, איזה פחד יו-הו. לפתע נסתיימה הזעקה בקול חבטה אדירה
ולתוך החדר התגלגלה דמות אדם גדולה ומגושמת.
אוי אוי  - גנח האיש. זה היה משהו אוי אוי. תת השר לעינייני
פרות הביט בדמות
הנאנחת בתדהמה.  המילים נעתקו מפיו. האיש המסורבל התגלגל לו אט
על הרצפה מנסה להביא עצמו לתנוחת ישיבה. זה כבר לא בשבילי מלמל
לעצמו, זה כבר לא בשבילי. הוא סובב את ראשו מביט סביבותיו. אה
אדון אמט שפרונגלי תת השר לעיניני פרות. נולד בציריך ב- 1972
סיים את לימודיו בתיכון בציון ממוצע של 87.6  מאז ומתמיד
התעניין בפרות ובבלט ולכן החליט ללמוד לימודי וטרינריה ובמקביל
לקח שעורי ריקוד ותפירה אומנותית במסלול ללימודי מחול. אוהב
לשמוע שופן בזמנו הפנוי אך הוולסים של שטראוס עושים לו את זה.
חלומו להפוך... עד כאן קטע אותי בזעם תת השר. מי אתה ומאיפה כל
המידע הזה עלי? מי בכלל אישר לך להכנס למקום הזה? האיש המגושם
הביט על אמט בחיוך מגחך  את המידע הזה קבלתי מהכרוז הוא הכריז
את זה בתוכנית כשהציגו את המועמדים.  תוכנית ? פער אמט את פיו.
מועמדים? כן התכנית סע לגהנום של הערוץ השלישי. אתה משתתף ה- X
.
משתתף ה- X לא אמור לדעת שהוא לוקח חלק בתוכנית עד שהוא מגיע
לשלב בו הוא נזקק לעזרה חיצונית.
על מה אתה מדבר הביט אמט באיש המגושם שניסה להעמד על רגליו ללא
הצלחה.
חייך מר שפרונגלי אתה בשדור חי.
שדור חי ? מלמל אמט
רצוי שתתעשט  מהר ידידי כי מצבך רע ועגום כאחד, נאנח האיש
המגושם כאשר הצליח להעמד על רגליו. תיכף אני אתעורר ואמצא את
עצמי אצל אמאל'ה  שותה תה חם ואוכל שטרודל תפוחים טוב חשב אמט
בקול. תעזוב את אמא שלך אדיוט, כל שוויץ מסתכלת עליך. אתה כבר
הוכרזת כבכיין הלאומי של המדינה. מה ראו אותי בוכה, נבהל אמט.
כן חבוב כן, גם עכשיו רואים אותך ושומעים אותך, גם אמאל'ה
בוודאי שומעת ורואה אותך. המשפט הלגלגני הזה נאמר בהדגשה יתירה
כאשר פניו של האיש המגושם הופנו לעבר הצפור.  למה אתה מדבר אל
הצפור ? שאל אמט בתמיהה.
כי שם המצלמה טמבל. שרת נהדר את האיה איה או היית צריך לראות
את הקהל באולפן איזו השתוללות.
דגדוג מטריד באצבעות רגליו של אמט החל לעלות ולטפס במעלה גופו
- הבושה.
אמט התחיל להתגרד והרגיש איך הגרוד משתלט עליו ויוצא משליטתו.
הוא החל לגרד את גופו ככלב מוכה קרציות.
אתה משעשע את הקהל מה הימהם האיש המגושם ממש ליצן. אבל זה לא
יעזור לך אתה לוזר, כולם טוענים את זה. ובגלל זה אני כאן.
אמט הביט באיש בעינייו הבעה של פרה שהוכתה במכת חשמל. אתה כאן
בגללי? שאל.  
כן זה חוקי המשחק. הרי אף אחד לא יכול להתגבר על משימות המשחק
לבד. לכן בשלב מסויים מצטרף למועמד ה- X חבר משימה שעוזר לו
להיחלץ מכשלון. העזרה תמורת כסף כמובן. עיניו הפעורות של אמט
הבהירו לבחור המגושם שתת השר לעינייני פרות לא מבין את תפקידו
וגרוע מכך לא משתף פעולה עם חוקי המשחק.
תגיד לי מר שפרונגלי אתה אף פעם לא ראית את התוכנית סע
לגהנום.
ראיתי פעם, מזמן-תוכנית איומה.
שבוע שעבר ראית ? זאת היתה התוכנית עם השופט העליון זלצבורגר
שהיה צריך לחלץ את הבן שלו מהנהר שעל יד לוצרן. לא לא ראיתי.
זו היתה תוכנית גדולה. המפיקים זרקו את הילד שלו למים. אבל
השופט תפס מיד את הפרינציפ ושיתף פעולה,  אחרי הכל זה טלויזיה
הוא התמקח עם המצילים על המחיר וככה גרם למצילים של הבן לרדת
מ- 100,000 פרנק ל- 40,000 .שיתף פעולה?
תמה אמט, והילד שלו ? שאל אמט בלחש.
הלך לגהנום.
הלך לגהנום הביט אמט בהשתאות באיש. כן הלך לגהנום ככה זה
בתוכנית הזאת. מישהו תמיד נוסע לגהנום. האיש המגושם עצר שניה
כדי לקחת אוויר והמשיך טון
דבריו מאיים, ונראה לי שהפעם זה אתה. אמט הביט באיש המגושם
דקה ארוכה. הוא לא הבין דבר מהמתרחש אך הוא ברגע הבין הכל.
הפרה המעופפת.  אמט מעולם לא החשיב את עצמו לבחור אמיץ, אך
הפעם הזאת הוא ידע שבטחונה של מולדתו מונח על הכף. מה שקורה
כאן זהו סימפטום של תופעת הפרה המעופפת בדיוק כמו שאבא סיפר לו
כשהיה קטן. הכל משתנה הכל מתערבב כל הסדרים מתהפכים. צריך
להיות מרוכז. עלי לסרב לכל הצעה של האיש הזה החותר תחת אושיות
המדינה, הרי בסופו של דבר זו הכספת השמורה ביותר בשוויץ, כאן
קבורים סודותיה החשובים ביותר. אני לא הולך לאף גהנום היישיר
אמט את מבטו זקף את קומתו ואמר את דבריו בנחרצות.  מי שילך
לגהנום זה רק אתה.
יו פי אי איי צהל האיש יש לנו תוכנית.  קדימה ההצגה נמשכת.
אי משם נשמעו תשואות רמות ומחיאות כפיים סוערות.
אמט  התעלם מהם. זה חלק מהתופעה המהם לעצמו, לא יותר מזה.  אז
ככה מר שפרונגלי. כפי ששמת לב אתה נכשלת פעמיים בתפיסת מפתח
הזהב, מפיה של הצפור.
זה לא עניניך חשק  אמט  את שפתיו.
נהפוך הוא חייך האיש זה מאד עינייני וגם עיניינך. הסכוי שתתפוס
את המפתח בפעם השלישית שואף לאפס. לעומת זאת הסיכוי שאני אתפוס
את המפתח שואף למאה אחוז.
וכל זאת למה? שאל אמט
כי הייתי בעברי קוסם וזריזות ידיים ואצבעות היא בתחום
התמחותי.
אמט הקשיב לאיש בעניין. כל דרך כשרה להשגת תיק הפרה המעופפת,
גם אם היא מתבצעת באמצעות סוכן זר.
אה אני רואה שאתה מעונין.
אולי, המהם אמט.
אם כן זה יעלה לך 50,000 פרנק.
מה ? פער אמט את פיו.
כן  50,000 . תחשוב אם תפספס את מפתח הזהב אתה תישלח לגהנום.
אני ממש מפחד גיחך תת השר.
אתה לא מבין מר שפרונגלי הענין רציני מאד. לפני שנזרקת לחדר
הזה חתמת על הרשאה להורגך, זוכר?
בתנאי שאני מסגיר סודות מדינה קפץ אמט כנשוך נחש.
חבל שאתה לא קורא את האותיות הקטנות ידידי אוהב הפרות.
אתה חתמת על הרשאה לשלוח אותך לגהנום. חתמתי על מסמכי התכנית?
שאל אמט  זאת אומרת שאם אני אכשל אני אמות? המשיך ושאל בבהלה.
או סוף כל סוף אתה מתחיל לתפוס.  זה ענין רציני המשחק הזה.
ואם אסרב להצעתך ואצליח בפעם השלישית הקשה אמט.
אז אני אלך לגהנום, אבל זה שטויות אתה לעולם לא תצליח ביטל
האיש המגושם את דבריו של אמט בהינף יד.
אמט שקע בהרהורים.
40,000 פרנק שמע את קולו של האיש.
אמט עדיין נשאר שקוע בהרהוריו.
30,000 ואני לא יורד למטה מזה.
אני לא יודע המהם תת השר. גהנום יש רק בתנ"ך.
לא לא תאמין לי התחנן האיש. הגהנום מצפה לשנינו. בוא תהיה חכם.
תן לי 30,000 פרנק אני אקח את המפתח, אמסור לך אותו ואתה תוכל
להמשיך במשימתך.
בטח חשב לעצמו אמט. הוא באמת חושב שאני אידיוט. אני זוכר את
אבא מזהיר אותי מפני הסכנות של תופעת הפרה המעופפת.  דברים
משונים ומוזרים קורים כשמתרחשת התופעה- הזהיר אותי אבא - ואכן
זה מה שמתרחש עתה. טוב החלטתי היישיר אמט את מבטו לעבר האיש
המגושם החלטת? באמת? עתה היה זה תורו של האיש המגושם להיות
מופתע.
כן. אתה מבזבז את זמני ואת זמנה של שוויץ מצידי סע לגהנום.
האיש המגושם נראה כאילו היכה בו הברק.  אבל... אבל... אסור לך
להגיד את זה מלמל - זו הסיסמא שמשגרת את החבר למשימה לגהנום.
וזה סופי ציין בנחישות אמט שפרונגלי.   לפתע נפתחה רצפת חדר
המתכת וגל חום נוראי הכה בפניו של אמט. האיש המגושם נבלע כהרף
עין בתוך חור שחור לוהט שפלט חום עצום.
לא א א א א נשמעה זעקתו המתגלגלת של האיש וכעבור שניה הכל נדם,
רצפת החדר נסגרה והשקט חזר לשרור בחדר תיקי האינפרא אדום כאילו
כלום לא קרה.
אלוהים ישמור  הוא נסע, לגהנום מלמל לעצמו תת השר לעינייני
פרות אמט שפרונגלי. אני שלחתי בן-אדם מסכן לגהנום. זה הרי לא
יכול להיות שזה באמת קורה. אמט הביט בצפור הקוקיה שעמדה לה
דוממת ומתריסה. עוד רגע זה יקרה גם לו. הרי אין סיכוי שהוא
יתפוס את מפתח הזהב. ואני ביהירותי שלחתי את האיש לגהנום. אבל
אין באמת גהנום והרי... מחשבות ושברי מחשבות התרוצצו במוחו
הקודח והחרד של תת השר. אפקט הפרה המעופפת, ניסה להרגיע את
עצמו תת השר. אין  מה להבהל ואין מה להתחבט. עלי להתרכז במטרתי
- תיק הפרה המעופפת.  הסכנה לשוויץ איומה. אם כך נראים פני
הדברים והתהליך רק בהתחלתו מי יודע מה יקרה למדינה כשהתהליך
יהיה בשיאו.  מהומה ומבולקה כאוס תוהו ובוהו. והכל בגלל צפור
קוקיה עלובה. כל מה שעומד ביני לבין בטחונה של המולדת זה צפור
קוקיה עלובה הרי זה לא הגיוני. לא הגיוני. אמט ריכז את מבטו
בצפור וידע את שעליו לעשות. הוא שלף את אולרו האדמדם שצלב
מוזהב התנוסס עליו לתפארת וזיקר את הלהב הראשית שנצצה באור
מנורות הניאון של חדר הכספת. כשאולרו שלוף ולהב הפלדה מזדקרת
ממנה חדה ומאימת פנה אמט לצפור הקוקיה הקטנה.
פתחי את הפה נבלה קטנה - אמט הקטן מחכה לך עם סוכריה מתוקה -
המהם. אמט עמד עם אולרו השלוף - והמתין. ידו שאחזה באולר החלה
להזיע וזיעה חמצמצה החלה לבצבץ על פניו ולזרום לאט לאט
לאורכן.
תפתחי כבר את הפה ארורה. את חושבת שאני לא יודע מה המשחק שלך ?
אני אשאר מרוכז גם אם אצטרך להיות תקוע בתנוחה הזו כל חיי.
אגל זיעה טורדני במיוחד החל לטייל לאורך צידו השמאלי העליון של
אפו ממש במפגש בין עפעף העין לאף. הגירוי היה בלתי נסבל -
מטריף, ידיו של אמט החלו לרעוד, והוא  ניסה לשלוט בהן אך אגל
הזיעה הטורדני התנהל לו באיטיות איומה גורר את עצמו לאורך
עצביו העדינים והמתוחים של אמט. לעיתים משתהה רגע ולעיתים זז
לו קמעא. תת השר ידע שעליו לעקור את אגל הזיעה מעיניו כי יש
סוף לכל הקרבה גם למען מולדתו האהובה. הוא הניף את ידו הפנויה
ומחה באצבעו את אגל הזיעה השמנוני.    
ברק זהבהב ריצד  מול עיניו. צפור הקוקיה פערה פיה הקטן ומפתח
הזהב - גורלה של שוויץ מולדתו עמד לו שם בקצה גרונה.
אמט אפילו לא הביט במפתח. ללא כל מחשבה מוקדמת ותכנון בתנועת
יד קמאית ואפלה, דחף אמט שפרונגלי את להב אולרו עמוק בגרונה של
הצפור. הוא דחף את הלהב עמוק ועוד יותר עמוק ועוד יותר עמוק
מוודא היטב שהיא אכן מצאה את מקומה בעומק גרונה של הצפור
הארורה.
נראה אותך סוגרת את הפה שלך עכשיו צעק אמט, מפניו נושרות טיפות
זיעה גדולות ומלוחות. הוא העביר את שרוול חולצתו על פניו מספיג
את עודפי זיעתו החמוצה. צפור הקוקיה על אף שהיתה מעץ וחסרת
נשמה נראתה מופתעת ומהבעת פניה נמחקו כל סימני הרשע והאטימות.
עתה היא נראתה לאמט לא יותר מסתם צפור קוקיה זולה שניתן לקנות
בשוק ב- 15 פרנק.
המפתח, נזכר לפתע  תת השר - המפתח. אך המפתח כבר לא היה תלוי
בגרונה של הצפור. מעוצמת הדקירה הוא עף מגרונה  היישר למרגלות
רגליו של תת השר. הו מפתח זהב יקר שלי, קרא אמט בהתרגשות וניגש
להרימו. המפתח היה כל כך זעיר שנדרשה מתת השר מיומנות ועדינות
רבה כדי להרימו מהרצפה. מזל שלקחתי שעורי תפירה חשב אמט בסיפוק
וגאווה אמיתית הציפה את ליבו. אם לא הייתי מתאמן חודשים ארוכים
בהשחלת חוט לקוף המחט היה גורלה של שוויץ נחרץ. הדמעות שוב
החלו לזרום מעיניו של העלם הרגיש משהו ממשרד החקלאות.
דמעות של שמחה וגאווה.
לפתע ללא כל אתראה מוקדמת בהבזק של חלקיק שניה נפערה הרצפה
למרגלותיו של תת השר והוא מצא עצמו מחליק בתוך ארובת אלומיניום
ממורקת מהסוג שדרכה הגיע לחדר הכספות.
לא א א א א  זעק תת השר לעינייני פרות.  הפרה המתעופפת - התיק
- הצילו.
אמט לא ידע כמה זמן התגלגל בפיתולי ארובות האלומיניום ששאבה
אותו אל הלא נודע. המסע במנהרה הממורקת נראה לו נצח אך לפתע
הבזיק אור גדול שסינוור את עיניו והוא נפל בחבטה עזה על רצפת
זכוכית מלאה באורות צבעוניים.  מחיאות כפיים עזות ותשואות רמות
קידמו את פניו. הוא התגלגל עוד מספר פעמים על הרצפה ונעצר.
עיניו עדיין עצומות למחצה מפאת האור הבוהק.
קבלו אותו נשמע קול של כרוז איש ה- 100,00 פרנק. תת שר החקלאות
לעינייני פרות אמט שפרונגלי.  תשואות הקהל איימו לשטוף את אמט
ששפשף את עיניו ולאט לאט פקח אותן מנסה להבין דבר או שניים
מהמתרחש סביבו.
אמט, אמט, אמט, אמט, נשמעו קריאות העידוד מסביב. אמט פקח את
עיניו לרווחה ולתהמתו לא היתה גבול. הוא הביט סביבו, מגלה מה
שנראה לו כאולפן של שעשועון טלויזיה.
הבכיין הלאומי שהפך לגבור שמע אמט את קולו של הכרוז.
קום אמט קום כל הכבוד שמע תת השר קול מוכר חם ואבהי.
אמט הרים את ראשו. לפניו ניצב ראש הממשלה, מיקרופון בידו והוא
מושיט את ידו עוזר לאמט לעמוד על רגליו.
עשית זאת תת השר אמט שפרונגלי הביט בו ראש הממשלה בחום ואתה
מהווה דוגמא וגאווה עצומה לשרות הציבורי ולעובדי המדינה באשר
הם, הכריז בקול רם.
עשיתי מה? מלמל אמט
תתיישר ותראה זקוף ונחוש לחש ראש הממשלה אנחנו בשדור חי ואתה
מייצג עכשיו את עובדי המדינה. כן כן כמובן מיהר אמט ליישר את
עצמו ולהחליק את בגדיו.
וחיוך. מהר חיוך מאוזן לאוזן על הפנים הוסיף ראש הממשלה.  אמט
חייך חיוך מאולץ מאוזן לאוזן ונראה כמו שעבר מתיחת פנים שלא
עלתה יפה במיוחד.  
לאחר התדרוך הקצר פנה ראש הממשלה שאחז במיקרופון לקהל וקרא
בקול: מגיעות לו מחיאות כפיים נכון?
תשואות רמות וקריאות עדוד נשמעו מכל עבר באולפן הגועש.
ראש הממשלה פנה לאמט. אתה בטח לא מבין דבר ממה שקורה פה ?
לא לא ענה אמט עדיין מחייך את חיוכו המאולץ. ובכן ידידי האמיץ,
אתה נבחרת להיות מועמד ה- X של התוכנית סע לגהנום, כאשר השבוע
המועמד נבחר מקרב עובדי השרות הממשלתי ולכן אני עומד כאן, מארח
אותך ומנחה את התכנית. אה ענה אמט. יופי.
יופי ? צחק ראש הממשלה אתה עשית את זה בגדול. אף מועמד עד עתה
במסגרת התכנית לא זכה במלוא הסכום של 100,000 פרנק. לאף מועמד
לא היה את האומץ והנחישות לשלוח את החבר לעזרה לגהנום וכך
להרוויח את כספו של החבר, בסך 50,000 פרנק. לאות הוקרה וכחלק
מחוקי המשחק הרשת ה 3 תשלם לך עוד 50,000 פרנק וכך יוצא שזכית
ב - 100,000 פרנק.  תנו לו עידוד רבותי זה עובד מדינה. והאיש?
שאל אמט עדיין מחייך.
איזה איש? שאל ראש הממשלה.
החבר לעזרה שבא לעזור לי.
אה הטפש הזה, הוא כבר בגהנום, אלה אם חוקי המשחק והוא ידע את
זה כשהוא התנדב להיות חבר לעזרה.
מתי הוא התנדב שאל אמט פיו עדיין נתון בעווית.
כאן באולפן. האמת שמספר המתנדבים היה עצום כי כשראינו אותך
בתוך הכספת נראית כל-כך עלוב ולא יוצלח ממש בושה לעובדי המדינה
- שאף אחד לא חשב שאתה מהווה סיכון לגביו. אבל הערמת על כולם
ואתה גבור.
100,000 פרנק אתה גבור.
כבודו כחכח אמט בגרונו, אם יורשה לי אני ירדתי לכספת בשביל תיק
הפרה המעופפת.
כן, כן זה ידוע
אז מה עם התיק?
אה התיק נקבר בחזרה באדמה.
למה? זעק אמט.
בגלל שתקעת את הסכין בגרונה של הצפור וכך תקעת את מנגנון
הפתיחה של הכספת המרובעת.
אוי לא זעק אמט הפרה המעופפת, זה אסון. תראה מה קורה לנו הכל
השתבש. אתה הפכת להיות מנחה טלויזיה, האיש נסע לגהנום, כספת
האינפרא האדום הסודית נחשפה לקהל ועכשיו תיק הפרה המעופפת נקבר
לעוד 30 יום הרי זה אסון. כל סדרי העולם משתבשים, אתה לא מבין
תפס אמט בצווארון  חליפתו של ראש הממשלה
תתעורר. רבותי פנה ראש הממשלה לקהל תת השר שלנו עייף בואו ניתן
לו עוד מספר תשואות ואני אפנה את הבמה לטובת מנהל בית החולים
המרכזי של ציריך אשר ערך מתיחה מדהימה למנתח הראשי של בית
החולים בזמן נתוח לב פתוח וכמו תמיד משהו הלך לגהנום. הכריז
ראש הממשלה בהתלהבות.
ראש הממשלה מסר את המיקרופון למנהל בית החולים של ציריך ובחבוק
מלא חיבה הוריד את אמט שפרונגלי מהבמה.
כבודו פנה אמט המצב נורא יש דיווח על פרה מעופפת בקנטון ולייס
- זה אסון מתגלגל, כל מדינתנו על סף סכנה.
כן כן אני יודע שזה מסוכן ולכן רק אתה - האיש שפיצח את הכספת,
שזכה ב- 100,000 פרנק - רק אתה כשיר למשימה הגדולה הזו להתמודד
עם מקרה הפרה המעופפת.
אבל אני תת השר לעינייני פרות. אתה גם זה שזכה ב- 100,000
פרנק. אל תדאג הכרזתי על כוננות מלאה בצבא, במשטרה ובכל שאר
כוחות הבטחון - אתה יוצא ברגע זה לבית החולים של העיר מונטיי
שם הוקם מטה מיוחד לטיפול במקרה. מונית מחכה לך בפתח האולפן.
סע לשלום ובהצלחה שוויץ מאחוריך. ראש הממשלה קרץ קריצה רבת
משמעות - שלח נשיקה באוויר ושילח את העלם ההמום לדרכו.

             ז'ק בטיסט מורג'ינס יוצא למלחמה על שמו הטוב    
     

האחות מורג'ינס, או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד, ישבה בכורסתה בסלון מעשנת
את סיגריות הג'יטאן האהובות עליה בזו אחר זו באין מפריע ובהנאה
גדולה. היה זה בוקר נפלא. ציוץ הציפורים נשמע מכל עבר כמו גם
זמזומם הטורדני של זבובים דבר שהיה מוזר בעיניה של האחות, אך
היא החליטה שאם היא יכולה להפוך לז'ק בטיסט מורג'ינס, אז גם
מונטיי עירה החביבה והנקיה יכולה להתכסות בנחילי זבובים. הכל
אפשרי חייכה לעצמה ומתחה את רגליה החסונות קדימה. היה זה הלילה
הראשון מזה זמן רב ששנתה כה ערבה לה והיא החליטה שעליה לקחת את
הזמן בידה. השלב הבא חשבה הוא לגדל שפם. כל שעלי לעשות חייכה
לעצמה הוא להוציא אותו לאור. לאחר מכן זקן סנטר חביב ואז אטוס
לאנגליה, אתחיל להתאמן בכדור-רגל והשמים הם הגבול חשבה בסיפוק.
בעודה מתמתחת בפינוק רב פעם נוספת נתקלו רגליה בעיתוני הבוקר
שהיו זרוקים על רצפת הסלון. היא הביטה בהם ועיניה נפערו
לרווחה. הכותרת הראשית של אחד העיתונים זעקה באדום לוהט  "אסון
הפרה המעופפת בשמפרי".
כותרת אחרת באותו עמוד בישרה: "שערורייה, פרה מעופפת
במחוזותינו, שערורייה" הייתה זו כותרת מאמר המערכת של עורך
העיתון. האחות מורג'ינס לקחה את העיתון לידיה הרועדות והרגישה
איך הדם אוזל מפניה.  היא דפדפה בעיתון וגילתה בעמוד הבא את
תמונתו של השוטר מוריס סנט מרוחה על כמחצית העמוד. על פניו היה
נסוך חיוך אווילי במיוחד, אך למרות זאת השוטר הגבוה ודק הגזרה
נראה כמו מיליון דולר.
מעל לתצלומו המצודד של מוריס זעקה הכותרת: קונספירציה במדי
מנצ'סטר יונייטד. האחות מורג'ינס זרקה את העיתון בבעתה והרימה
את העיתון המקומי של מונטיי. על פני כל עמודו הראשי הייתה
מרוחה תמונתם של בני הזוג שמפוסין כפי שצילמה אותם הגברת
מרטיניק הורודה. הם נראו אומללים ומפוחדים. מעל לתמונתם
התנוססה הכותרת: "אסון הפרה המעופפת - כאן הכל התחיל".
האחות מורג'ינס התחילה לנהום ונשימתה הלכה וקשתה עליה מרגע
לרגע. היא דפדפה בעיתון וגילתה את מאמר הפרשנות של מנהל בית
הספר התיכון המחוזי של פורט דו סולייל בו התריע הלה על סכנת
הקונספירציה של הפרה המעופפת.
לטענת המנהל המלומד הסכנה בהא הידיעה מהפרה המעופפת היא סכנת
הטרנספורמציה ואין קונספירציה מסוכנת יותר לשוויץ ולקנטון
ולייס מהטרנספורמציה.
הפיכתה של האחות מורג'ינס לשוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר
יונייטד ז'ק בטיסט מורג'ינס מוכיחה יותר מכל את הסכנות הגלומות
באפקט הפרה המעופפת, נכתב במאמר.
האחות מורג'ינס נשמעה עתה כמו אריה בתקופת הרבייה הנמצא
בפעילות מואצת עם עשר לביאות. היא הציתה ארבע סיגריות ג'יטאן
במכה אחת וזרקה אותן, עדיין בוערות,  לאחר מספר נשיפות. פרה
מעופפת נהמה לעצמה האחות-השוער אני אראה להם פרה מעופפת. הם
חושבים שהם ישגעו אותי. היא החלה לבעוט בכל חפץ שנקרה בדרכה
כולל מכשיר הרדיו שהחל לעבוד במפתיע. ברקע נשמע קולו הדרמטי של
קריין החדשות.  הוא בישר על בואו הצפוי של תת השר לענייני פרות
לבית החולים של מונטיי שהפך בינתיים למיפקדה בטיפול מקרה הפרה
המעופפת.
זהו שאג ז'ק בטיסט מורג'ינס - זהו. אני אבוא חשבון עם המנוול
הזה תת השר לענייני פרות. הוא קשור לכל הקונספירציה הזו של
הצבא והממשלה נגדי.
אני אחטוף אותו, אסגור אותו במכונית שלי ואעשן לו מול הפרצוף
ארבע מאות סיגריות ג'יטאן ללא פילטר. אם הוא חושב שהוא יכול
למנוע ממני, האחות מורג'ינס, לעשן את סיגריות הג'יטאן האהובות
עלי באמצעות שיכורים שיבואו ויצעקו לי שערורייה שערורייה פרה
מעופפת במחוזותינו, שערורייה, הוא טועה וטועה בגדול.
לבושה במדי שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד הצטיידה
האחות מורג'ינס או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה השוויצרי
האגדי של מנצ'סטר יונייטד, בחיצים משוחים בחומר הרדמה, באקדח
הקפצונים שלה,  שקיבלה מאימה בגיל שלוש עשרה וברובה הפקקים,
שהביא לה אביה במתנה כשהייתה בת שמונה עשרה ויצאה בסערה גדולה
את ביתה. בטרם טרקה את הדלת שמעה את קריין החדשות מזהיר את
האוכלוסייה המקומית מפני שיטוט מיותר ברחובות.
אפקט הפרה המעופפת מידבק נאמר בהודעה ולכן על כל בר דעת שאינו
רוצה לחוות את האפקט הנורא להישאר בביתו עד יעבור זעם.
האחות מורג'ינס טרקה בסערה את הדלת נוהמת לעצמה שאם התקשורת
רוצה לשחק אתה משחק מלוכלך הרי היא מוכנה ומזומנה לכך. גם אם
כל התקשורת תתגייס נגדה וגם אם כל העולם יעשה זאת כולל צבא
מדינתה האהובה,  היא תעשן את סיגריות הג'יטאן האהובות עליה ולא
יעזור לאיש דבר בעניין זה.
היא נכנסה למכונית המיני מיינור הקטנה שלה ונראתה כמו כריש
דחוס בקופסת שימורים - שערה השחור והמתולתל התבדר ברוח ונתפס
מדי פעם באנטנת הרדיו החלודה של מכוניתה. היא שעטה ברחובותיה
הריקים של עירה במכוניתה הזעירה, הצבועה בצבעי מנצ'סטר
יונייטד,  לעבר תחנת הרדיו המקומית.
שומר הסף של התחנה סימן לה לעצור אך האחות מורג'ינס דהרה
ישירות לכניסת הבניין במהירות של 120 קמ"ש. מבועת,  ברח השומר
מעמדתו צועק: שערורייה, שערורייה. מכונית מעופפת במחוזותינו,
שערורייה.
רגע קט לפני שהייתה מתרסקת לתוך פתח בניין תחנת הרדיו עצרה
האחות מורג'ינס את ריכבה בחריקת בלמים אימתנית ומחושבת והעמידה
את מכוניתה עשרה סנטימטרים בדיוק ממדרגות הכניסה. היא הביטה
מסביבה - דממה. נפש אדם וחיה לא נראו בסביבה אפילו שומר התחנה
נס על נפשו. היא יצאה ממכוניתה והציתה חמש סיגריות ג'יטאן במכה
אחת ועישנה אותן בנחת בעודה סוקרת את סביבותיה. היא נטלה את
חציה המשוחים בסמי הרדמה חזקים, את אקדח הקפצונים ורובה
הפקקים. חמושה בחמש סיגריות בוערות, מכותפת ברובה הפקקים
וחגורה באקדח הקפצונים, צעדה האחות בכבדות במסדרונות תחנת
הרדיו הקטנה. עד מהרה היא מצאה אותו, את פריץ הקטן, שדרן
החדשות, חיוור כולו ושטוף זיעה יושב על יד המיקרופון ובעיניו
אימה כחולה.
מ..מ..מ..מי אתה? שאל שדרן הרדיו, מה, מה אתה עושה כאן?
אני ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר
יונייטד. רעם קולה של האחות מורג'ינס.
מה אתה רוצה?
אני באתי מטעם הטרנספורמציה לחסל חשבונות עם הקונספירציה נגד
עשן סיגריות הג'יטאן שלי. פריץ הקטן והמבולבל הביט באחות
מורג'ינס בעיניים פעורות לרווחה, הוא מלמל משהו. אה...
אה...חייכה האחות מורג'ינס, אם לא תגיד את צמד המילים המקוללות
לא יאונה לך כל רע. אבל פריץ הקטן והמבוהל מלמל: "או לא את
מהפרה המעופפת..." הוא לא סיים את דבריו כי חץ מהיר נשלח אל
זרועו, מפיל אותו לתרדמת גיבורים עמוקה. ידעתי שלא תוכל לסתום
את הפה ליגלגה האחות מורג'ינס, איזה איש תקשורת יכול לסתום את
הפה שלו, זה כמו להגיד לארנבת לא להזיל ריר כשהיא רואה גזר.
מרוצה, אך לא מסופקת, טסה האחות מורג'ינס בריכב האש השטני שלה
לעבר משרדי העיתון המקומי. גם שם לא קידם את פניה איש. היא
פסעה  בין החדרים הריקים של מערכת העיתון מאוכזבת מעט, כשלפתע
קלטו אוזניה צליל תקתוקם הענוג של מקשי מקלדת מחשב. היא פסעה
בשקט לעבר קול התקתוק מגלה לשמחתה דמות ורודה רכונה מעל למקלדת
המחשב אצבעותיה טסות בזריזות על פני הקלידים.
לא להפריע אני עסוקה שמעה האחות מורג'ינס את הקול המאנפף.
הדמות הורודה אפילו לא הרימה את עיניה כשאמרה שאין להפריע לה.
האחות מורג'ינס המשיכה להתקדם לעבר השולחן.
בקשתי לא להפריע אני באמצע הסקופ של חיי ואני תכף אתפוצץ אם
תמשיכו להפריע לי. האחות מורג'ינס שאיבדה מזמן את חוש ההומור
שלה לגברות מאנפפות בורוד הנחיתה מכת אגרוף נוראית על מקלדת
המחשב של הגברת הורודה, מרסקת אותה לחתיכות. בקול שקט אך מאיים
הכריזה: עוד מעט לא יישארו לך חיים כדי לכתוב סקופ מה דעתך
טרנטולה ורודה שלי.
גברת מרטיניק פלטה צרחה קטנה וממוקדת אך חושיה החדים הורו לה
מיד שעליה לגלות קור רוח אל מול הדמות האימתנית והמוזרה שעמדה
מולה - חולשה זה דבר רע אמרה לה אמה שהייתה תמיד מדגימה על
ילדתה למה היא מתכוונת, והגברת מרטיניק אימצה בבגרותה את
הלקחים שלימדה אותה אמה.
היא כחכחה בגרונה והביטה באחות מורג'ינס. היא זיהתה מייד
בחושיה העיתונאיים במי המדובר והיא ידעה שזהו, עתה באמת יקבלו
חייה הורודים תפנית.
במה אפשר לעזור? שאלה הגברת מרטיניק את האחות מורג'ינס בקור
רוח מעושה שניסה לחפות על חרדה גדולה.
מי את? נהמה האחות מורג'ינס.
אני ז'קלין מרטיניק הכתבת החשובה והראשית של העיתון.
מה את יודעת על מה שקורה כאן מסביב נהמה האחות מורג'ינס. את
מתכוונת למקרה ה...
לא לא זעקה האחות בקול, אל תגידי את שתי המילים האלה, אם לא
תגידי אותן הכל יהיה בסדר ונוכל להמשיך לדבר.
ואם לא? חייכה ז'קלין מרטיניק. האם גורלי יהיה כגורלו של סגן
ראש העיר של שמפרי?  לפחות, אם לא גרוע מכך סיננה האחות ברשעות
קרה.
קפה ? או תה ? שאלה העיתונאית בנחמדות מנסה להוריד את המתח
שהלך ונצבר באוויר החדר.
שום דבר נהמה האחות או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד.
בסדר איך שאתה רוצה, אני מוכרחה לציין שהמדים נראים עליך
נפלא, איך אמרת שקוראים לך?
ז'ק בטיסט מורג'ינס.
אה בטח ז'ק בטיסט. פשוט נפלא, אין לי ספק שפעם תהיה שוערה
האגדי של מנצ'סטר יונייטד.
פעם אהיה?  דפקה האחות מורג'ינס על המחשב בזעם - כבר היום אני
שוערה האגדי של מנצ'סטר יונייטד.
אה בטח בטח,  חייכה ז'קלין מרטיניק חיוך מלא שיניים לבנות,
בטח כבר היום.
הכל כתרים מה ? הביטה האחות מורג'ינס בשיניה של הגברת
מרטיניק.
מה פתאום, זה טבעי, כעסה הגברת מרטיניק - יש לי שיניים נפלאות
מלידה.
טבעי בתחת שלי גברת. השיניים שלך טבעיות בדיוק כמו החיוך שלך.
כמה שילמת על זה עשרת אלפים דולר ?
הגברת מרטיניק נראתה נסערת. בכל מצב אחר היא הייתה מכסחת את
הצורה של זה שהעיז לדבר על שיניה או על חלקים אחרים בגופה
שנראו מדי טבעיים. אך הדמות המגודלת שעמדה מולה חמושה באביזרי
מלחמה משונים גרמה לה להשאיר את כעסה  הנעלב עמוק בליבה.
אני חושבת בכל מקרה שיש לך הופעה מצוינת ז'ק בטיסט.
אל תתחנפי ותגידי לי מה את יודעת על מקרה את יודעת איזה.
כן בהחלט ענתה העיתונאית: מקרה הקרפדה המגהקת.
האחות מורג'ינס עמדה לשלח את חציה בעיתונאית השנונה אך במקום
זאת פרצה בצחוק ענק ששטף את החדר הדחוס בריח סיגריות עז.
הקרפדה המגהקת זה טוב, זה נהדר, צחקה לעצמה, נפלא יקירתי פשוט
נפלא.
ז'קלין מרטיניק הייתה מרוצה מעצמה והרגישה שהנה אוטוטו השליטה
במצב המסובך עוברת לידיה וכמו תמיד בסופו של עניין היא תפיק את
המרב מהסיטואציה הקשה.
כן כן קרפדה מגהקת התפקעה מצחוק האחות מורג'ינס. ז'קלין חיכתה
עד שז'ק בטיסט יירגע ובקול קטיפה מלטף אמרה ובכן אני יודעת
מספר דברים מעניינים.
למשל, הרצינה באחת האחות.
למשל שתת השר לענייני קרפדות בדרכו הנה לפורט דו סולייל
בשליחות מטעם ראש הממשלה כדי למצוא מיידית את הקרפדה המגהקת.
אבל למה הם צריכים למצוא אותה ? שאלה האחות.
אולי תגידי לי את ? הביטה העיתונאית בעניין ובאמפטיה מעושה
באחות האומללה.
אני אגיד לך ועוד איך נאנחה האחות מורגי'נס ודמעות בעיניה.
את באמת יודעת ? שאלה העיתונאית נשימתה נעתקת מגרונה מרוב
התרגשות.
כן כן נאנחה האחות, זה הכל קונספירציה נגדי.
מקרה הקרפדה המגהקת הוא קונספירציה נגדך?  הביטה העיתונאית
בתדהמה באחות העצובה.
כן כן אני תמיד פחדתי להפוך לקרפדה המשיכה האחות בקול נכאים
אך גם ידעתי שאסור לי לוותר על הדברים החשובים לי. לא משנה מה
יקרה אני זה אני ואני לא מוכנה לוותר על סיגריות הג'יטאן שלי
גם אם אהפוך לקרפדה ולא יעזור לאף אחד שום דבר.
הגברת מרטיניק טופפה באצבעותיה על שולחן עבודתה מנסה להבין דבר
או שניים. אז בגלל זה הפכת לז'ק בטיסט השוער האגדי של מנצ'סטר
יונייטד?
כן בדיוק החלטתי שעלי להפסיק להעמיד פנים ולהתחבא מאחורי חלוק
לבן. אם אני קרפדה מגהקת אז אף אחד לא יוכל לעצור את זה ועלי
להיות מי שאני ואני אעשן את סיגריות הג'יטאן שלי גם אם ירדפו
אותי עד חורמה.
ירדפו אותך בגלל שאת קרפדה מגהקת או בגלל שאת רוצה לעשן את
סגריות הגיטאן שלך בשקט? שאלה העיתונאית בקול מיואש מנסה להבין
את שטף הדברים של האחות.
גם וגם ענתה לה האחות מורג'ינס.
גם וגם חזרה אחריה הגברת מרטיניק.
גם וגם חזרה בשנית או בשלישית האחות מורג'ינס.
דממה נפלה על החדר ואז פנתה העיתונאית אל האחות מורג'ינס במבט
אמיתי שהיה נדיר ברפרטואר המבטים של הגברת מרטיניק.  אבל את
יודעת שפרה מעופפת באמת עפה והתעופפה לה מהחווה של אדון וגברת
שמפוסון. באמת עפה לה פרה זה לא צחוק.
האחות מורג'ינס הביטה בעיתונאית הורודה ופניה העצובות הפכו
לעצובות עוד יותר. דווקא חיבבתי אותך גברת מרטיניק אבל עשית
כרגע טעות איומה. הגברת מרטיניק שעמדה על טעותה נפלה על ברכיה
בתחינה כי ידעה את הגורל הצפוי לה.
כשעזבה האחות מורג'ינס את מערכת העיתון חשבה בליבה שקצת שקט לא
יזיק לגברת מרטיניק בכל מקרה. אנשי התקשורת האלה צריכים  לנוח
לפעמים זה רק יכול הועיל לכולם חשבה בליבה האחות הרחמניה.
כל הדרך לבית החולים של מונטיי ניקר במוחה המשפט האחרון של
העיתונאית בטרם נפלה לשנת גיבורים. "אבל יש באמת פרה מעופפת.
פרה כזו באמת התעופפה לה מהחווה של אדון וגברת שמפוסין" המשפט
הזה נשמע לאחות הנרגשת מאוד אמיתי וכנה. האם יכול להיות שהזוג
שמפוסין העיף את הפרה המעופפת שלו רק כדי שהיא תיפול על
שיכורים שאחר כך יגיעו לחדר המיון לקבל טיפול,  כדי להפריע לה
לעשן את סיגריות הג'יטאן שלה ? האם יכול להיות שהקונספירציה של
תת השר לענייני פרות נגדה כל כך מתוחכמת עד שהוא הורה להטיס
פרה לצורך כך ?
נרגשת אך לא נואשת לחצה האחות מורג'ינס על דוושת הגז ודהרה
לעבר רחבת בית החולים של העיר מונטיי. היא הרגישה שמעכשיו היא
לוקחת את העניינים לידיה ומעכשיו ז'ק בטיסט מורג'ינס השוער
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד ישלוט בהתרחשויות ולא
ההתרחשויות ישלטו בו.
   

    אמט שפרונגלי פוגש את השוטר מוריס היפה את ז'ק בטיסט
מורג'ינס ואת אנה     אלכסנדרובה שפרונגלי

אמט שפרונגלי  תת השר לענייני פרות יצא מהמונית שהביאה אותו אל
רחבת בית החולים של מונטיי מלווה בקללותיו הנמרצות של הנהג.
אלוהים ישמור צעק נהג המונית כשעזב תת השר את מכוניתו, אתה
נוחר כמו בהמה. איפה גדלת נער, מה אתה חושב שאם אתה פקיד
ממשלתי אתה יכול לגעות לי בתוך המכונית כמו פרה ששמו לה פלפל
חריף באף ? יש לך מזל שאתה עובד מדינה. לא פלא שפרות מתעופפות
להן בשוויץ. אם עובדי מדינה יכולים לנחור כמו פרות אז למה
שפרות לא יצמיחו לעצמן כנפיים ? אמט האומלל רצה להתנצל בפני
הנהג הכעוס, אך האחרון עזב את רחבת בית החולים בפראות מאיץ את
מכוניתו כך שגלגליה השאירו סימני זעם שחורים על כביש הגישה
לרחבה.  מבויש ובעיקר תשוש הביט תת השר לענייני פרות סביבו.
רגליו רעדו ובגדיו הסריחו  מזיעה. ארבעים ושמונה שעות שאוכל
נורמלי לא הגיע לפיו ועל שינה מסודרת אין מה לדבר. הוא רכן
להרים את תיקו אך גילה לגודל תדהמתו ואכזבתו שזה האחרון חזר
לברן עם נהג המונית הזועם. דמעות עלו בעיניו של תת השר לענייני
פרות ולא היה זמן גרוע מכך לדמעות של עובד מדינה.
הבזקי מצלמות פילחו את דרכן אל עיניו מבעד למסך הדמעות וחפצים
עגולים דמויי מיקרופון כך היה נדמה לו נדחפו לפיו.
האם אתה תת השר לענייני פרות נשמעה השאלה ? מה קורה עם הפרה
המעופפת ? מה דעתו של ראש הממשלה בנידון ? האם שוויץ על סף
קריסה ? מי עומד מאחורי הקונספירציה ? מי עומד מאחורי
הטרנספורמציה ?
השאלות הוטחו על תת השר לענייני פרות כמו מטח אבנים הניחת על
מזרון משומש ואמט שפרונגלי הרגיש שהוא מגיע אל קצה שארית
כוחותיו. רגליו רעדו, נשימתו קשתה עליו וכל מה שהוא רצה זה את
אמא. אמאל'ה חשב לעצמו תת השר לענייני פרות אני כל כך רוצה
לשתות עכשיו תה ולאכול שטרודל תפוחים חם.
השאלות הלכו ותכפו, הבזקי המצלמות הפכו לאור אחד חזק לבן
ובוהק. לפתע הכל נדם, ומסביב היה רק שחור. מוריס סנט שאחר מעט
להבין את מהות התגודדותם הפראית של העיתונאים הבין לבסוף שמשהו
קרה כאשר שקט מוזר עטף את הרחבה. קרקורי העיתונאים שכחו ורחש
שקט שהעיד על אי נוחות נשמע ממרכז עדת הטורפים. זוזו פנו דרך
פקד מוריס סנט בתקיפות. יופיו התקיף פילס לו דרך אל הדמות
השרועה על הקרקע בקיפול עדין. מי זה שאל מוריס סנט באותה
תקיפות מרשימה.
זה תת השר לענייני פרות. מוריס הביט בדמות המקופלת ותהה על
עדינותה. הוא ממש נראה כמו בלרינה חשב  מוריס. ליבו החסיר
פעימה, כי היתה לו לשוטר החביב חולשה מופגנת לבלרינות עדינות,
למרות שהפעם האחרונה שהוא ראה בלט הייתה בגיל עשר.
אך מחשבותיו של מוריס ארכו בדרך כלל שניות מעטות ולעיתים חלקי
שניות בלבד והוא הרים את הדמות העדינה בזהירות בזרועותיו
החסונות והוביל אותה לתוך בית החולים. הוא השכיב את תת השר
לענייני פרות על אחת ממיטות הטיפולים של חדר המיון והגיף
מאחוריו את הוילון. איש לא יודע עד היום איזה מעשה ביצע מוריס
בתת השר, אך הנס התרחש ותת השר לענייני פרות חזר להכרתו לאחר
כעשרים דקות לערך והוא נראה צעיר מגילו במספר שנים. מאושש,
כשפניו זורחות מרוב אושר  פצח השר בשירה של להקת אבבא   THE
DANCING .QUEEN
מוריס הסיט את הוילון וזכה פעם נוספת בתשואות רמות של הערכה
ובמחיאות כפיים סוערות על פועלו החיובי. מבזקי המצלמות רחשו
מכל עבר. הכל למען שוויץ חייך מוריס את חיוכו האווילי שעטף
מעתה את עיתוניה הראשיים של המדינה ואף נחקק בברונזה בשלב
מאוחר יותר כשכל פרשת הפרה המעופפת נסתיימה. אבל אין להקדים את
המאוחר.
תת השר לענייני פרות הביט בעיניים כלות במושיעו ושיחרר הצהרה
לעיתונות.
תנו לבחור הזה פרחים רבותיי, תנו לו פרחים. שוויץ כולה חייבת
לו על פועלו המבורך. עתידה של מדינתנו האהובה מוטל על כתפיהם
הרחבות החסונות והשריריות וה... אה... השתעל תת השר לענייני
פרות... של עובדי מדינה מסוגו של השוטר החביב, הנאה, החתיך
וה... אה... השתעל פעם נוספת תת השר לענייני פרות... וכו'...
סיים בחיפזון.
אגב שמי מוריס פנה מוריס סנט אל תת השר בחיוך אווילי במיוחד
שגרם לתת השר להרגיש חולשה מוזרה בגופו והוא כמעט שנתעלף פעם
נוספת בחצי שעה.
עד היום לא ברור אם תת השר עמד להתעלף עקב גודש האוויליות שהיה
נסוך על פניו של מוריס, או מסיבות השמורות עמו שקשורות למעשה
שביצע בו השוטר.
אי משם הגיע לפתע זר פרחים ולקול תשואות הקהל,  שהיה מורכב
ברובו מעיתונאים ואנשי צבא ומשטרה שגדשו את בית החולים,  שחרר
מוריס סנט את אחת ההצהרות החשובות בהיסטוריה של מדינתו שהפכה
לנכס צאן ברזל: "הפרחים לשוויץ" אמר השוטר בחיוך ותת השר
לענייני פרות איבד את הכרתו פעם נוספת.
מוריס עמד להגיף את הוילון ולבצע פעם נוספת מעשה בתת השר
לענייני פרות בשירותה של שוויץ מולדתו, כאשר קולות רעם ונפץ
נשמעו מפתח חדר המיון.
זוזו בהמות נשמעו הקריאות. רעמי הנפץ הלכו ונתחזקו וקולות
בהלה נשמעו מכל עבר.
איפה הוא נשמעה שאגה. איפה תת השר לענייני פרות. איפה
הקונספירציה בהתגלמותה. תנו לי אותו מת או שהוא יהיה חי זאת
אומרת אני רוצה אותו חי או מת העיקר שיסביר לי מה הוא רוצה
מסיגריות הג'יטאן שלי.
הייתה זו האחות מורג'ינס כמובן או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס
שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד. האחות מורג'ינס פסעה
בכבדות בחדר המיון יורה לכל עבר באקדח הקפצונים שלה ומפוקקת
ישבני עיתונאים נפוחים עם רובה הפקקים שלה.
אי אי נשמעו זעקותיהם של העיתונאים שחטפו בישבנם המדושן פקק או
שניים מרובה הפקקים של האחות הרחמנייה שעתה פסו רחמיה לגמרי.
אני רוצה אותו, תנו לי את תת השר לענייני פרות או שאני לא
יודעת מה יקרה פה. העיתונאים ואנשי הצבא פינו את חדר המיון
בזעקות מותירים את מוריס סנט האמיץ לבדו אל מול האחות מורג'ינס
האיומה או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס האיום שוערה השוויצרי
האגדי של מנצ'סטר יונטייד.
איפה אתה? שאגה האחות שאגת נמרים פצועה. איפה ?
אני כאן ניצב מולה מוריס יפה ושובה לב מתמיד.
אה שוב אתה חייכה האחות מורג'ינס חיוך חם ואוהב וקולה הפך
באחת רך ונעים, מה שלומך?
בסדר. ענה מוריס, כאשר מוחו מאיץ את מהלכיו,  האיטיים בדרך
כלל, מנסה לחשוב על הדרך הטובה ביותר לפתור את משבר האחות מספר
שתיים. האחות מורג'ינס חיבבה באמת את השוטר מוריס ובנסיבות
אחרות היא הייתה טורחת אף לחבקו חיבוק אמיץ ולנשקו על שתי
לחייו, אך שליחותה מנעה ממנה את טקסי החביבות.
מה אתה עושה כאן? שאלה האחות מורג'ינס רוחה טובה עליה.
אני, סתם לא יודע ענה מוריס בהיתממות של ילד מגודל.
הו מוריסי חביבי חייכה האחות חיוך ספקני מנופפת אצבע בתנועת נו
נו נו כלפיו, אתה יפה מדי בשביל שקרים מכוערים כאלה. בוא ספר
לאמא מה אתה עושה סתם כך בחדר המיון של מונטיי.
אני פה בעניין ה...
לא, לא זעקה האחות מורג'ינס רק אל תגיד את זה.
הכלבה המחומצנת המשיך מוריס באותה נשימה.
ה... מה ? שאלה האחות מורג'ינס בתדהמה.
בעניין הכלבה המחומצנת.  צחוקה הרועם של האחות התגלגל בכל
רחבי חדר המיון והיא החזיקה את בטנה הגדולה.
אוי זה טוב הכלבה המחומצנת זה נפלא מאיפה הבאת את זה ?
אני לא יודע מלמל מוריס לעצמו מגרד את פדחתו. באמת אין לי
מושג.
אה מוריסי חמוד שוב אתה משקר. לא, לא בכלל לא, טוב אולי קצת
נתרצה השוטר.
לא נורא לא נגלה לאף אחד הטיחה האחות מורג'ינס אגרוף קל וקטן
בכתפו של מוריס. השוטר חייך את חיוכו האווילי והתיישב על קצה
מיטתו של תת השר לענייני פרות ששכב עדיין מעולף על מיטת
הטיפולים.
אז אתה כאן בעניין הכלבה המחומצנת?
כן.
ומה קורה עכשיו בעניין הזה, יש איזושהי התקדמות? שאלה האחות
בסקרנות.
לא ממש ענה מוריס מסמיק קלות עקב שקריו הלבנים שנעשו למען
שוויץ מולדתו.
מוריסי, אתה שוב משקר ומי שמשקר מקבל מכות על הטוסיק זוכר ?
מוריס השפיל את עיניו מבויש, את יכולה לעשן חופשי מבחינתי.
האחות מורג'ינס הביטה בשוטר היפה והרגישה שזהו, זו אהבה. תודה
אמרה בלחש האחות והציתה שש סיגריות ג'יטאן במכה אחת. מוריס
הערמומי ידע שעתה הוא יכול לדבר בחופשיות.
ובכן, המצב במקרה הכלבה המחומצנת הולך ומסתבך, מסתבר שזוג
זקנים רשלני האדון והגברת שמפוסין לא ניהל משק חלב תקין
וכתוצאה מכך עפה להם הכלבה המחומצנת,  זו על פי גרסה אחת שלא
ממש נראית לי כי זה פשטני מדי.
מה זה פשטני?  שאלה האחות מורג'ינס.  אני לא ממש יודע וזה גם
לא חשוב אבל אני יודע שתת השר לענייני כלבות הגיע הנה כשדמעות
בעיניו ואיך שהוא יצא מהמונית הוא התעלף ורק אחרי עשרים דקות
הוא התעורר בשירת SHE IS THE DANCING QUEEN. של להקת אבבא.
אתה בטוח שזה מה שהוא שר?  שאלה האחות מורג'ינס בעניין גובר.
כן כן אני בטוח. יותר מזה הוא הציע לתת לי פרחים.
ואז... נזדקפה האחות מורג'ינס בעניין, מנסה להבין דבר אחד או
שניים מהסבריו המלומדים של השוטר.
אז הוא התעלף בשנית. נראה לי שיש כאן קונספירציה משולבת בין
תת השר לענייני כלבות לזוג שמפוסין וללהקת אבבא אחרת קשה לי
להבין את כל מעשיו של תת השר המכובד.
האחות מורג'ינס  חפנה את אצבעותיה העדינות עמוק בשערותיה מנסה
להבין דבר או שניים מהאירועים החדשים בנושא הכלבה המחומצנת,
כאשר קריאת מגפון מתכתי קטעה את מחשבותיה.
אתם מוקפים נשמעה הקריאה. כאן מפקד משטרת מונטיי אני חוזר אתם
מוקפים על ידי המשטרה וכוחות צבא גדולים.
מי זה האידיוט שצורח במגפון  שאגה האחות מורג'ינס. זה מפקד
תחנת המשטרה שלי, ענה מוריס מבוהל מעט מהמחשבה שהוא, תת השר
לענייני פרות והאחות מורג'ינס היו מוקפים על ידי כוחות צבא
ומשטרה.
מה נעשה?  שאלה האחות שעיניה התגלגלו בחוריהן מחרדה וכעס רב.
תני לי לחשוב המהם לעצמו מוריס.
אני לא רוצה שתחשוב מוריסי היקר כי זה לא נראה לי הצד החזק
שלך בחיים, אם תרשה לי, אני רוצה שתעשה משהו,  אחרת אני אעשה
משהו.
משהו כמו מה? שאל מוריס בחשש.
אני לא יודעת אני עוד אחשוב על כך, קשה לי להתרכז בכזה לחץ.
האחות מורג'ינס, נשמע בשנית קולו הרועם של מפקד משטרת תחנת
מונטיי. אם לא תסגירי את עצמך מייד לכוחות החוק של המדינה - את
תפגעי בביטחון המדינה ואנו נאלץ לפנות אותך בכוח.
זהו חרחרה האחות מורג'ינס, זהו נגמרו המשחקים. האחות ניגשה אל
מיטות הטיפולים של המחלקה והחלה להזיז אותן לעבר החלונות.
מה את עושה שאל מוריס בתדהמה. אני מתכוננת לקרב. אהפוך את כל
המחלקה הזאת לבונקר אחד גדול. אף אחד לא ייקח אותי ללא קרב, לא
אובל כשור ההופך לסטייק, כפרה המיועדת לסלמי. מוריס הסתכל
באחות המגודלת שעיניה הדומעות הסגירו את כל כאבה. היא דחפה
מיטות, העמידה אותן אל מול חלונות המחלקה ובאחת נערכה לקרב
הגדול וחסר הסיכוי על שמה הטוב.
ליבו הטוב והרחום של השוטר נכמר על האחות הרחמנייה והוא התחנן
לאל הטוב (בפעם השניה באותו יום) שיעזור לו לפתור את מצוקתו
הרבה. הרי האחות מורג'ינס הייתה מבוקשת עתה על ידי הצבא
והמשטרה והוא עצמו היה עובד מדינה איש משטרה. אך מאידך לא היה
לו ספק שהצבא מתנהג כאן בכפיות טובה כלפי מי שנשאה בגאון את נס
הקונספירציה עבורו והייתה מוכנה להילחם על שמה הטוב וגם על כמה
סיגריות ג'יטאן בשם הטרנספורמציה. יש שם מישהו עם לב רחום אי
שם בחוץ תהה מוריס בכאב - הרי לא יכול להיות שאדם ישרת את ארצו
ומולדתו היקרה ואז ייזרק לכלבים כמו שטרודל מקולקל וכל זאת
בגלל ... בגלל מה בעצם תהה לעצמו מוריס ששייט במרחבי הלוגיקה
הפרטית שלו - לא מועד ולו לרגע בים ההקשרים המסועפים של פרשת
הפרה מעופפת.
בעודו תוהה על המצב הקשה אליו נקלעו כל אמונותיו המוצקות כעובד
מדינה בתהליכי הצדק של מנגנון המדינה - שמע קול חלש מאחורי גבו
- הו מוריס איש יקר האם אתה מוכן לבצע בי עוד מעשה. מוריס
הסתובב וחיוכו האווילי הנודע שטף את תת השר ובקול חם ורגיש
ענה: אנחנו במצב קצת מסובך בשביל זה תת השר לענייני פרות. אתה
יכול לקרוא לי אמט חייך בעיניים מצועפות תת השר.
מה כל הרעש הנורא הזה? נזדקף לפתע תת השר במיטת הטיפולים.
זו האחות מורג'ינס או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד היא הוא לא משנה גוררת את
מיטות הטיפולים של המחלקה כדי להגן עלינו מפני התקפה של הצבא
והמשטרה.
מה ? נזדעק תת השר, התקפה של המשטרה והצבא, אני לא מאמין. אמט
שפרונגלי הנסער קפץ על שתי רגליו בסערה תחב את זרת שמאל לפיו
והחל להסתובב סביב עצמו. כך הוא התנהג כשהיה מוטרד במיוחד.

מי זה הסביבון הזה צרחה האחות מורג'ינס. במקום לעמוד שם כמו
גולם ולהסתובב כמו פורפרה בואו ותעזרו לי.
זה תת השר לענייני פרות ענה מוריס בטון שלו.
האחות מורג'ינס קפאה על מקומה והביטה בשני הגברים שהביטו בה על
שהיא מביטה בהם במבט שהקפיא ומיסמר אותם לרצפה.
אז זה אתה. נהמה האחות וניגשה בצעדים איטיים ומדודים לעבר תת
השר לענייני פרות. אז זה אתה ששולח שיכורים באמצע הלילה
שיפריעו לי לעשן את סיגריות הג'יטאן שלי, המשיכה לסנן האחות
מתקרבת צעד נוסף לעבר קורבנה.
מי זאת המפלצת הזאת? התחיל ליבב תת השר לענייני פרות. מוריס
תעזור לי. אמט שפרונגלי שמאז ומעולם פחד ממפלצות הרגיש רטיבות
חמימה מתפשטת במכנסיו. הוא מיהר להתחבא מאחורי גבו הרחב של
מוריס - מתחנן שיעזבו אותו לנפשו.
אתה רוצה שקט?  נהמה האחות מורג'ינס,  גם אני רציתי שקט. היא
שלחה את ידה לתפוס את ידו של תת השר האומלל - אך מוריס שתת השר
לענייני פרות היה  דבוק לו עתה מאחור הסתובב חצי סיבוב - מונע
מהאחות האימתנית מלתפוס את תת השר האומלל.
שקט הוא רוצה המנוול - ומה אני רוצה צרחה האחות הרחמנייה
מורג'ינס. הרי הרסת לי את החיים חתיכת צלופח רקוב שכמוך. בוא
בוא תצא מאחורי גבו של החתיך - נראה אותך גבר,  בוא.
אני לא גבר, זעק אמט שפרונגלי מאחורי גבו של השוטר שנאלץ
להתמודד עם ידיה של האחות הנשלחות אל גופו ואל פניו פעם אחר
פעם. אני לא גבר - ואני אף פעם לא הייתי כזה וגם לא רציתי
להיות.
בטח שאתה לא גבר, ניסתה האחות מורג'ינס פעם נוספת לתפוס את תת
השר האומלל. גורם לזוג זקנים אומלל להטיס את הפרה שלהם כדי
ששיכורים יטרידו אותי בלילה בחדר המיון. ומה בסך הכל רציתי
לעשו את סיגריות הג'יטאן שלי. אתה שערורייה מרקדת על שתיים זה
מה שאתה.
בדיוק. זעק תת השר לענייני פרות. בדיוק כך, זה מה שאני.
שערורייה מרקדת על שתיים. זה אני.
לפתע הרפה תת השר לענייני פרות מאחיזתו הלוחצת במוריס ורחש לחש
של בדים עלה מאזור גבו של השוטר.
מה הוא עושה שם? שאלה האחות מורג'ינס בעצבנות.
אין לי מושג, ענה מוריס מבטו היפה מלא סימני שאלה.
זה מלחיץ אותי נהמה האחות מורג'ינס בחוסר שקט, ואתה יודע מה
קורה לי כשאני נלחצת.
אני יודע. ענה מוריס בפשטות, אני יודע, אבל נראה לי שאין סיבה
לדאגה.
רק שלא ישלוף לי משם אקדח, אחרת אני אתפוצץ.
לפתע זינקה בצעדי ריקוד קלילים דמות לבנה אל מרכז חדר המיון.
הדמות פיזזה וריקדה לה בקלילות ובחן בין מיטות הטיפולים
ההפוכות ובין מיטות המחלקה שהפכו למגינים מפני היחידה המיוחדת
ללוחמה בטרור של משטרת שוויץ.
מוריס סנט והאחות מורג'ינס הביטו ברקדנית הלבנה, משפשפים את
עיניהם בתימהון.
לאן נעלם תת השר לענייני פרות?  שאלה האחות בלחש עצבני את
מוריס. משהו לא טוב קורה פה ואני מתחילה להיות לחוצה. גם מוריס
שהסתכל בהשתאות בדמות הלבנה המפזזת אל מולו הבין שמשהו מוזר
מתרחש מולו והגיב בדרכו הידועה והמבושמת.
לחץ חריף נבנה במהירות של מטוס קרב עם מבערים פתוחים בבטנו
וכרגיל הוא ניסה נואשות להילחם את הקרב האבוד מראש.
הדמות הלבנה המשיכה לרקוד בחן ובקלילות כמו הייתה מרחפת בתוך
עולמה הפרטי מנותקת לגמרי מהמציאות המקיפה אותה סביב.
תגיד משהו, תעשה משהו טפחה האחות מורג'ינס טפיחה חזקה ועצבנית
על גבו של השוטר ההמום והלחוץ. זו הייתה כמובן טפיחה אחת יותר
מדי. המבער האחורי נפתח ובבום על קולי עף השוטר קדימה נופל ישר
לזרועותיה של הדמות הלבנה - שפרשה אותן במקרה כדי לשמור על
שיווי משקלה בעת שעשתה סיבוב אלגנטי סביב צירה.
מוריס האומלל התרסק על הדמות הלבנה שהייתה עתה אומללה מעט יותר
ממנו אך גם מאושרת.
הו מוריס אתה אוהב את הריקוד שלי ? שאלה הדמות הלבנה. מוריס
הביט בפנים משתאות בפניה של הדמות הלבנה. תת השר לענייני פרות
? שאל מוריס בתדהמה זה אתה ? לא זה מה שהייתי מוריסי היקר
עכשיו אני אנה אלכסנדרובה שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית
של בלט הבולשוי.
מוריס נשאר לשכב כך על גבי תת השר לענייני פרות אמט שפרונגלי,
או שמא נאמר אנה אלכסנדרובה הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט
הבולשוי,  ולא זז. הוא ניסה להבין דבר או שניים ממה שהתרחש
בחדר, כאשר תת השר לענייני פרות לחש באוזנו: על רצפת אבן קשה,
זה פחות נוח אם אתה מבין אותי.
אה כן אני מצטער התנצל מוריס אני פשוט מעט המום. הוא קם מתת
השר לענייני פרות או שמא נאמר אנה אלכסנדרובה שפרונגלי הבלרינה
השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי - ועזר לה לקום על רגליה.
מוריס הביט בו או שמא נאמר בה ואין ספק שנתחבבה מעט על ליבו.
תת השר לענייני פרות או שמא נאמר אנה אלכסנדרובה הבלרינה
השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי היה לבוש בבגד גוף לבן מבריק
וצמוד ומעל לאזור מותניו התנוססה חצאית מלמלה קלה ואוורירית.
מה אתה מסתכל בי כאילו נפלתי מהירח?  נעלב תת השר. לא סליחה לא
התכוונתי להעליב אותך,  התנצל השוטר. פשוט לא כל יום אני רואה
עובד מדינה ועוד תת שר לבוש בבגדי בלרינה.
נכון, אבל זה רק בגלל שהבגדים האמיתיים תמיד נמצאים מתחת למדי
השרד של עובד המדינה. אה ענה מוריס מין אה סתמי,  שהבהיר לתת
השר לענייני פרות שעדיין רבות השאלות במוחו הקודח של השוטר
החביב.
אין לך מושג איזה בגדים לובש תת השר  לעינייני מטוסי קרב במשרד
הבטחון. שלא נדבר על הפעם שנתקלתי בשרותים בתת השר לעינייני
רכבות תחתיות במשרד התחבורה. עד היום אני נתקף ברעד כשאני חושב
עליו. מבטו האווילי של השוטר המתוק עדיין היה מרוח על פרצופו
מבהיר לאמט הטוב שהבחור האמיץ עדיין היה שרוי במצב של תדהמה.
תראה מוריס הניח תת השר לענייני פרות או שמא נאמר אנה
אלכסנדרובה שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי
- את ידו בחיבה רבה על כתפו של  השוטר, מאז ומתמיד רציתי להיות
בלרינה, זה היה חלום חיי ולכן מאז שאני זוכר את עצמי אני לובש
מתחת לבגדי הרשמיים את בגדיה של אנה אלכסנדרובה שפרונגלי
הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי.
אתה רוקד יפה הביט השוטר מוריס בהבנה מלאה בתת השר לענייני
פרות, גם אתה יפה ענה בחיוך תת השר לענייני פרות למוריס ומי
יודע לאן השניים היו מתגלגלים אילמלא נשמעו לפתע מאחוריהם
גניחות חלושות של אדם הזקוק לעזרה.
מוריס ותת השר הביטו לעבר מקור הגניחות מגלים לתדהמתם את האחות
מורג'ינס שרועה מלוא קומתה על רצפת המחלקה. מוריס ניגש אל
האחות הגונחת וסטר קלות על לחיה.  האחות מורג'ינס התעוררי,
התעוררי ניסה השוטר להעיר את האחות מעלפונה.
הצילו - גנחה האחות - הצילו.
מה קרה ? שאל מוריס בדאגה.
הם זרקו פנימה גז מדמיע או משהו כזה מלמלה האחות, הם פתחו
במתקפה כימית הנבלות.
על מה היא מדברת שאל תת השר לענייני פרות, מבט מודאג על פניו.
אין לי מושג היתמם מוריס. האחות מורג'ינס פקחה את עיניה ונשענה
על מרפקיה, עיניה אדומות, צרובות וגרונה ניחר. אלוהים ישמור
איזה ריח נורא. זה יותר גרוע מנבלת חמור שעמדה חודש ימים
להירקב בשמש. מנוול הצבא הזה שמשתמש בגז כימי רעיל נגד אזרחיו
השלווים.
מוריס ותת השר עדיין הביטו בה ועיניהם מפיקות דאגה.
מה אתם מסתכלים עלי כשתי שיות המיועדות לשחיטה. מה אתם לא
מריחים שום דבר ? מוריס ענה בלאו החלטי ותת השר לענייני פרות
או שמא נאמר אנה אלכסנדרובה שפרונגלי
הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי ציין שמאז ומתמיד הוא
סובל מנזלת אלרגית ששיבשה את חוש הריח שלו לחלוטין.
יש לך מזל טוב יותר מאיך שאתה רוקד רטנה האחות מורג'ינס. אני
הייתי בטוחה שאתה נפגעת מפגיעה ישירה הביטה האחות במוריס. רגע
לפני שהתמוטטת ראיתי אותך טס קדימה ברעש נורא אבל יותר מזה אני
לא זוכרת.
אם הם ישלחו הנה עוד פצצת גז אחת מהסוג הקטלני הזה אני אכנע
בלא קרב. אני אפילו אוותר על שמי הטוב, חרחרה האחות מורג'ינס.

זמננו אוזל ציין תת השר לענייני פרות. אם הם התחילו להחדיר גז
כימי רעיל לתוך מחלקת מיון של בית חולים ועוד נגד אזרחים
שלווים הרי שזמננו אוזל.
אבל מי החדיר את הגז הזה?  הקשתה האחות מורג'ינס.
הצבא כמובן,  ענה תת השר לענייני פרות.
אבל זה טוב בשבילך לא ? ניסתה האחות מורג'ינס להבין דבר או
שניים. הרי אתה מוביל עם הצבא את הקונספירציה נגד סיגריות
הג'יטאן שלי ?
אני גברת, חדלתי להיות תת השר לענייני פרות של שוויץ מעכשיו
אני אנה אלכסנדרובה שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט
הבולשוי .
האחות מורג'ינס עצרה את שטף דיבורה והביטה ארוכות בתת השר
לענייני פרות.
נעים מאוד,  הושיטה את ידה ואני הוא ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד. השוטר מוריס סנט הביט על
המפגש המרגש הזה וליבו עלץ בקרבו.
אז נגמרה הקונספירציה שאל השוטר בשמחה אתה ואתה או שמא נאמר
את ואתה או אולי את ואת כבר לא בתוך הקונספירציה של הכלבה
המחומצנת?
של הפרה המעופפת תיקנה אותו האחות מורג'ינס,  של הפרה
המעופפת.
השוטר מוריס סנט זינק בזריזות אתלטית מרשימה אל מעבר למיטת
הטיפולים. קולה המצועף של האחות וידה החסונה שעדיין החזיקה
בידו העדינה של תת השר לענייני פרות הבהירה לשוטר שנפל דבר
בחדר המיון ואין לו יותר צורך לפחד מצמד המילים הפרה המעופפת.
נראה לי שהקונספירציה נמצאת שם בחוץ ולא כאן חייך תת השר
לענייני פרות או שמא נאמר אנה אלכסנדרובה שפרונגלי הבלרינה
השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי .

 
        מפקד המשטרה פוגש את יודל יודל די ברר ברר ברר

השלישייה החביבה שלנו ישבה עוד זמן רב על רצפת חדר המיון
משוחחת בחיבה גלויה זה ע
זו וזו עם זו וזו עם זה וזה עם זה. האחות מורג'ינס עישנה את
סיגריות הג'יטאן החביבות עליה בשלווה ובלא הפרעה, אמט שפרונגלי
תת השר לענייני פרות או שמא נאמר אנה אלכסנדרובה שפרונגלי
הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי  הופיעה מדי פעם
בקטעי בלט מרתקים, מפגינה את כוחה הוירטואוזי בריקוד. ומוריס -
מוריס בעיקר חייך והפגין את יופיו וכושרו האתלטי בתנוחות ישיבה
גמישות ובמבט קשוב שהקנה לו מין יופי קלאסי של אל יווני
אינטלקטואלי. צריך להזכיר שפעם אחת הוא אפילו ציין את אהבתו
הרבה לעוגות הדובדבנים של אשתו.
אך ההרמוניה האידיאלית נקטעה באחת כאשר קולו הגס והמנסר של
מפקד משטרת מונטיי חדר באלימות אל תוככי חדר המיון.
האחות מורג'ינס - נשמע קולו הרועם, זו ההודעה האחרונה שלנו
בטרם נפרוץ בכוח לחדר המיון.
מה הם רוצים ממני המנוולים, קפצה האחות מורג'ינס על רגליה, הרי
הם הקונספירציה.  מה בסך הכל רציתי, מה בכלל עשיתי שהם כל כך
שונאים אותי? החלה ליבב האחות הרחמנייה,  או שמא נאמר שוערה
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד.
אמט שפרונגלי או שמא נאמר אנה אלכסנדר ובה שפרונגלי הבלרינה
השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי,  חיבק בחום את האחות
מורג'ינס,  או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה השוויצרי
האגדי של מנצ'סטר יונייטד,  וביקש ממנה להירגע.
אל תבכה ז'ק בטיסט אין בזה טעם. איך לא אבכה והם רוצים לפגוע
בשמי הטוב וכל זה רק בגלל פרה מעופפת שלא סובלת את סיגריות
הג'יטאן שלי.
זהו צהל לפתע תת השר לענייני פרות - זהו - מצאתי.
מה זהו? הביטו בו מופתעים השוטר מוריס והאחות מורג'ינס.
זהו. הפרה המעופפת זו התשובה לכל העניין הזה, זו הדרך היחידה
שלנו להיחלץ מחדר המיון ומכל הקונספירציה הזאת.
על מה אתה מדבר הביט מוריס בתת השר, אשר מרוב שמחה החל לפזז על
קצות אצבעותיו. למה הפרה המעופפת היא התשובה, על איזו שאלה אתה
בכלל מדבר.
תת השר לענייני פרות הביט רגע ארוך במוריס חכך עוד רגע בדעתו
ואז אמר: הפרטים לא חשובים כרגע מוריס, עליך לחלץ אותנו מכאן
אנחנו חייבים להגיע לזוג שמפוסין.
לזוג שמפוסין ? נהמה האחות מורג'ינס - הנבלות שהטיסו פרה רק
כדי ... עזוב עכשיו את החשבונות ז'ק בטיסט, כרגע אין לנו דרך
אחרת להיחלץ מהמצב שלנו אלא בעזרת זוג הזקנים האומלל הזה.
לדעתי הם היחידים שיכולים להוביל אותנו אל הפרה המעופפת.
מוריס, פנה תת השר לשוטר החביב, צא החוצה אל מפקד המשטרה שלך
ומסור לו הודעה מטעם ז'ק בטיסט.
מטעמי ? שאלה האחות בדאגה.
כן, עלינו לתת להם להמשיך להאמין במה שהם מאמינים, זה חוק
ראשון בכללי התנהגות עם עובדי מדינה.
ובמה הם מאמינים? שאלה האחות.
שאת זו שמנסה לחטוף אותי ועכשיו גם את השוטר מוריס - ושאני
ומוריס קורבנותייך התמימים.
ומה ייצא לי מזה? שאלה בחשש האחות.
אל תדאג ז'ק בטיסט אתה הרי לא חושב שאני אבגוד בך עכשיו?
לא לא כמובן מלמלה האחות אבל אתה הרי עדיין תת השר לענייני
פרות וכל מה שעליך לעשות זה לצאת מחדר המיון ולהצטרף לכוחות
הצדק של מדינתנו.
טעות בידך, שוער יקר שלי נראה לך שאם אצא עם בגד הבלרינה שלי
אל מפקדי הצבא והמשטרה שנמצאים שם בחוץ עדיין אשתייך לכוחות
הצדק של מדינתנו ?
אתה תמיד יכול לחזור וללבוש את בגדי השרד שלך הציע מוריס
אפשרות משלו.
לא, לא עוד. עתה משפשטתי אותם וחשפתי את בגדי הבלרינה שלי
לעולם לא אוכל עוד ללבוש את בגדי השרד שלי בחזרה - חוץ מזה שהם
מסריחים נורא. לכן נשאר לנו רק מוריס שיוכל לחלץ אותנו מכאן.
אבל גם מוריס הוא עובד מדינה, הקשתה האחות מורג'ינס. נכון
מוריס ?
כן זה נכון ענה מוריס. למרות שלמוריס לא היו התלבטויות בנוגע
לנאמנותו לחבריו החדשים,  אותם אהב בכל ליבו,  הוא נראה מתלבט
ותוהה בינו לבין עצמו מה עליו לעשות.
יכול להיות שמבטו של מוריס לא היה אלא עוד ניסיון מחשבתי נועז
להבין דבר או שניים מכל עניין הפרה המעופפת, בכל מקרה לאחר
דקות ארוכות של המתנה מורטת עצבים, חייך מוריס את חיוכו
האווילי ואמר:  קדימה אנה אלכסנדר ובה שפרונגלי תני לי את
התוכנית.
האחות מורג'ינס או שמא נאמר  ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד ותת השר לענייני פרות,  או
שמא נאמר  אנה אלכסנדר ובה שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית
של בלט הבולשוי, נפלו על צווארו של השוטר רחב הכתפיים ויפה
הבלורית וחיבקו אותו בחום.
לאחר ששככה ההתרגשות פרס תת השר את תוכניתו: קודם כל עלינו
להיות ממונעים כדי שנוכל להגיע לזוג שמפוסין. לכן מוריס אתה
תצא אל מפקד המשטרה שלך ותבקש שיעמידו לרשותנו רכב אשר  יחנה
עם מנוע דלוק בצמידות לדלת חדר המיון.
כמו כן, תדרוש בשם האחות מורג'ינס כמובן, הרחקה מלאה של כל
כוחות הצבא והמשטרה מאזור רחבת בית החולים.
תת השר הנרגש לקח מלוא ריאותיו אויר - והדרישה החשובה ביותר...
היא שלא יעקבו אחרינו קטעה האחות מורג'ינס את דבריו - נכון
מאוד אישר תת השר.
ועכשיו מוריס ידידי הזדרז וצא מהר אל כוחות הצדק והקונספירציה
שמקיפים אותנו.
בהצלחה. לחשה האחות מורג'ינס והצמידה נשיקה מהירה אל לחיו של
השוטר הנבוך.
בהצלחה. לחש תת השר לענייני פרות,  או שמא נאמר אנה אלכסנדר
ובה שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט הבולש וי -
והצמידה נשיקה על לחיו השנייה של השוטר הנבוך,  שהביט בשני
חבריו החדשים בחיוך אווילי במיוחד.
מוריס שאף מלוא ריאותיו אוויר דחוס בעשן סיגריות וריחות נוספים
ופסע לעבר דלת היציאה. ליבו הלם בקרבו מפני הלא ידוע, ולחץ קל
החל להיבנות בבני מעיו. הוא לא ידע כיצד עליו לנהוג במצב מוזר
שכזה,  הרי הוא מעולם לא היה במצב מוזר שכזה. לפתע נזכר מוריס
שבעצם ערב ערב הוא חווה מצב דומה למצבו העכשווי מול מסך
הטלוויזיה הצבעונית התלויה מעל למיטתם המשותפת שלו ושל אישתו.
נכון חייך לעצמו בביטחון מוריס. כל ערב אני נלחם בשירות הטובים
נגד הרעים ובכלל כל מה שקורה סביבו עכשיו נראה לו כמו התרחשות
באיזה סרט שהוא מביט בו מהצד לכן אם הוא נמצא עכשיו בסרט, אז
מה שהוא רואה כל ערב אולי אינו סרט ואז יש בזה מן האמת ואם יש
בזה מן האמת אז הוא כבר חווה מצב מוזר שכזה בעבר ולכן אין לו
מה לפחד.  מוריס שהחל לבנות את תמונת עולמו  מחדש החליט לשחק
את תפקידו בסרט המתח הפרטי שלו עד הסוף. הוא זקף את קומתו, מתח
את צווארו והחל לבצע תנועות קרטה מרשימות בגבריותן ובנחישותן.
יש לך מושג מה עלם החמודות הזה עושה ? שאלה האחות מורג'ינס
בדאגה את תת השר לענייני פרות.
לא אין לי אבל זה נראה יפה לא ?
זה נראה מקצועני ענתה האחות אבל האם הוא מתכוון להילחם ביחידה
המיוחדת לטרור בקרטה ?
יש לציין, כי את כישורי הקרטה שלו רכש מוריס באמצעות צפייה
ממושכת בסרטי קרטה ובייחוד בצפייה בסרטיו של ברוס לי.
רק שלא יבעט בדלת ויפתח אותה בסערה נזדעקה האחות המבוהלת, הם
יירו עליו. אך מוריס המנוסה במצבים כגון אלו נעצר מול הדלת,
כחכח בקולו וקרא בקול רם:
כאן השוטר מוריס סנט אני יוצא החוצה לא לירות ולא לעשות שום
דבר מטופש הה!! הוא היה מרוצה מההה הסמכותי שלו ולאט לאט פתח
את הדלת.
מעבר לדלת נשמעו רחשושים וקולות ריצה וגרירה של עצמים כבדים.
כולם בסדר מוריס ? שמע מוריס את קולו העבה של מפקדו.
כן, כן כולם בסדר. אני יכול לצאת?
בודאי ידידי אנחנו מוכנים כאן בצד שלנו לקבל אותך.
מוריס חכך רגע בדעתו - המשפט האחרון של מפקדו לא נשמע לו טוב
במיוחד. ואז הבזיקה מול עיניו תמונה מסרט אקשן בכיכובו של ברוס
וויליס או שמא היה זה ניל ארמסטרונג או אולי ריצ'רד ניקסון או
אולי.. לא אלאה אתכם בשמות האמריקאיים שרצו במוחו הקודח של
השוטר החינני,  שנואשות ניסה למצוא את הפתרון באיזה סרט הוא
כבר שמע משפט כמו שהשמיע מפקדו - אך קולו המנסר של מפקדו קטע
את שטף חיפושיו.
מוריס אתה יוצא ?
אה כן כחכח מוריס בגרונו. הוא אמנם לא הצליח להיזכר איזה
אמריקאי אמר זאת אך הוא ידע שהמשפט הזה מבשר רעות,  כי כוחות ה
- FBI שמחכים מעבר לדלת ינצלו את יציאתו ויפרצו פנימה דרך הפתח
שהוא יפתח להם.
כן אני יוצא - אבל חשוב שתדעו צעק מוריס, שהאחות מורג'ינס
מכוונת אקדח לרקה של תת השר לענייני פרות וכל תנועה לא אחראית
שלכם פנימה תביא לחיסולו.
לעזאזל,  שימותו כל השוערים,  שמע מוריס את קללותיו של מפקד
המשטרה והוא חייך לעצמו על עורמתו וגם ציין לעצמו את התועלת
הרבה שיש בצפיית סרטי אקשן אמריקאיים.
בזריזות של חתול פתח מוריס את הדלת לידי חרך וחמק דרכו אל עברה
השני.
חמישים קני רובים ואולי יותר נזדקרו אל מולו. אנשים לבושים
בבגדים שחורים, עוטים מסיכות שחורות על פניהם ומצוידים במיטב
טכנולוגיית ההתקפה והחילוץ הביטו בשוטר דרך כוונות רוביהם.
מוריס המבוהל חייך חיוך אווילי במיוחד ובקול דק כשל נער מקהלה
צייץ: זה אני מוריס השוטר ממונטיי. הוא נופף בידו אך האלונים
החסונים הלבושים שחור לא זזו מעמדתם רוביהם המתכתיים המבהיקים
עדיין מכוונים אליו.
מוריס הביט סביבו - הקרב אבוד חשב בעצב, מכל עבר נראו אנשים
חמושים במיטב השריון והנשק - מבטם הקפוא שש אלי קרב.
הו כמה עצוב וכמה מלחיץ חשב לעצמו השוטר האומלל הרי אם האחות
מורג'ינס תילחם בהם היא תמות. ואם תת השר ואני נצטרף אליה גם
אנחנו נמות ואני כל כך צעיר ויפה זה לא הוגן. דמעות עלו בעיניו
של השוטר ומרוב חשש והתלבטויות החל הלחץ הידוע להתגלגל בבני
מעיו תובע את מקומו מתחת לשמש.
מוריס, מוריס נשמע קולו המנסר אך הידידותי של מפקדו שהופיע
מבעד לחומת האלונים השחורים. מה שלומך ?
בסדר פלט מוריס.
אתה חיוור ידידי הכל בסדר ? הקשה המפקד.
כן, כן הכל בסדר ענה מוריס קולו עדיין שקט.
בוא תכיר קצת חשובים, טפח במרץ מפקד תחנת המשטרה על כתפו של
מוריס.  זה מפקד היחידה נגד טרור מקס ארשליך והנה כאן תכיר זה
מפקד המודיעין הצבאי מר הלמוט שטופ וכאן הנה זה עם המדים
השחורים הוא הנס פוץ ראש שירותי הביטחון של מדינתנו.
וכך המשיך להציג מפקד משטרת מונטיי את המפקדים השונים בזה אחר
זה.
מוריס לא ידע את נפשו מרוב בהלה. כל החשובים הללו הגיעו מברן
בגלל הקונספירציה של
תת השר עם הפרה המעופפת ? או אולי הם הגיעו בגלל שהקונספירציה
התרחבה גם ללהקת אבבא ? האם יכול להיות שאסון הפרה המעופפת הוא
באמת אסון? אז למה תת השר לענייני פרות רוצה לנסוע לזוג
שמפוסין ? למה בכלל יש את המילה הזאת  למה? ולמה הוא נולד יפה
וטיפש ולא מכוער וחכם ולמה מפקד משטרת מונטיי מביט עליו במבט
כל כך מוזר ?
הלחץ בבני מעיו של מוריס היה בלתי נסבל והמחשבה שתוצרי ישבנו
של השוטר יגיעו לאפם של מכובדים כה רמי דרג הייתה בלתי נסבלת
עוד יותר והגבירה את הלחץ במעיו הרוחשים של השוטר האומלל. אך
הגרוע מכל היה מצב קיבתו של מוריס, היא הייתה ריקה ורעב שחור
מילא את בטנו. לא היה פלוץ קטלני יותר מבין מערך הפלוצים של
בני משפחת סנט, מזה המתבצע על קיבה ריקה ובחברת מכובדים שועי
הארץ. כה מסוכן היה הפלוץ ותוצאותיו הרות גורל עד כי ניתן
במשפחה, לסוג זה של פליטה שם קוד סודי בשם: יודל יודל די -
יודל יודל די - ברר - ברר - ברר. כל מי שקיבתו היתה ריקה
ופליטה מאיימת במיוחד עמדה להיפלט מבני מעיו, היה חייב להזהיר
את סביבתו על ידי השמעת הסיסמא, כדי שזו תוכל להתארגן בהתאם.
מוריס לא זכר אם צריך לומר שלוש פעמים ברר או ארבע - אך האסון
האקולוגי היה כבר בדרכו החוצה.
בכוחותיו האחרונים ניסה השוטר האמיץ להתגונן מפני האסון. הוא
כיווץ את שריריו הטבעתיים והידק אותם עד  למקסימום האפשרי. הוא
גם הודה לאל ולעצמו על ישבנו העגול והשרירי.
מפקד המשטרה של מונטיי הביט בפיקודו בעניין רב אך גם בחרדת מה.
המראה המוזר הזה של מוריס, הזעת היתר מפניו כמו גם חיוורונו -
היה כדה ז'ה וו עבורו. רק לפני שעות מעטות הוא ראה את מוריס
במצב דומה, הוא נזכר בשאגתו האיומה ובמה שהתרחש אחר כך ואז
בהבזק של רגע הבין את הכל. הו הו פלט השוטר שהבין עתה דבר אחד
או שניים זה אתה מוריס ! זה אתה ! הצביע מפקד המשטרה באצבע
מאשימה כלפי פיקודו. חמישים או יותר קני הרובה שהיו מכוונים
אליו נדרכו באחת.
הו לא נשמעה זעקתו של מפקד המשטרה - אך זה היה מאוחר. שקשוק
כלי הנשק וצלילי הדריכה פעלו על מעיו של מוריס כמו נצרת רימון
הנשלפת מנדנה ויודל יודל די, יודל יודל די - ברר - ברר - ברר
החל להתגלגל בעליצות פוחזת אך נחושה במורד מעיו הגועשים של
השוטר מוריס סנט היפה.
מוריס החביב כה אהב את תחושת השחרור עד שהחל להסתובב סביב עצמו
צועק באוויר את הסיסמה הסודית של פלוץ האסון האקולוגי של
משפחתו - מגלה אותה לעולם הרחב.
יודל יודל די - ברר ברר ברר יודל יודל די ברר צרח באושר השוטר.
הוא עדיין התלבט אם עליו לומר ארבע פעמים ברר או רק שלוש
פעמים, אך עוצמת השחרור המענג המשיכה לסחרר את השוטר המזמר.
רעמי יודל יודל די ברר ברר ברר התגלגלו עתה בכל פורט דה סולייל
גורמים לחזאים כאבי ראש רציניים  שצפו יום יפה ללא סופות
רעמים.
כשנגמר האושר ירדה דממה על הכל. רחש לא נשמע באוויר והיה נדמה
למוריס שהעולם עצר מלכת. הוא הביט סביבו בסיפוק. על הארץ לפניו
היו שרועים חסרי הכרה הלמוט שטופ, מקס ארשליך והנס פוץ וכמובן
כל היחידה ללוחמה בטרור של שוויץ על מכלול גבריה החסונים
הלבושים בשחור וכן  כל עדת העיתונאים וכמובן אחרון אחרון חביב
מפקדו היקר וחברו  ולמקצוע.
לפתע ניחתה על ראשו ציפור אי צעק בכאב. גשם הציפורים הלך וגבר
ומוריס נאלץ לתפוס מחסה בתוך בית החולים. ואז הבריק בראשו
רעיון. אמנם אני טיפש אבל לפעמים אני מבין עניין ציין לעצמו
השוטר האמיץ. הוא פרץ בסערה לתוך חדר המיון וקרא בקריאות
נרגשות לתת השר לענייני פרות או שמא נאמר אנה אלכסנדרובה
שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי ולאחות
מורג'ינס או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה השוויצרי האגדי
של מנצ'סטר יונייטד, שייצאו איתו החוצה.
זו ההזדמנות שלנו לברוח. קרא בהתרגשות השוטר. אם לא נברח עכשיו
לא נצא מפה חיים לעולם.
על מה אתה מדבר?  שאל תת השר הנדהם. אין לנו זמן התחנן מוריס
בפני חבריו - אני אסביר הכל כשנהיה בדרך. תסמכו עלי. עכשיו
אנחנו חייבים להימלט מחדר המיון.
אבל אין לנו רכב התייפח תת השר.
באמת קראה האחות מורג'ינס קריאת תיגר על ספקנותו. הרכב שלי
חונה בקצה הרחבה. בואו נרוץ אליו במהירות האיץ בהם מוריס.
אבל יהרגו אותי מיאנה האחות מורג'ינס לזוז.
לא, לא תאמיני לי בשם כל הקונספירציות שבעולם אף אחד לא מסוגל
לירות בך כעת.
שני חבריו של מוריס הביטו בו בתדהמה.
מה כבר עוללת מוריסי חייכה האחות מורג'ינס מנופפת לעברו אצבע
נו נו נו.
לא משנה כרגע אני אסביר לכם הכל במכונית. בואו אחרי.
מוריס הוביל אותם בריצה לדלת הכניסה של חדר המיון. רגע לפני
שהוא פתח את הדלת הוא עצר ופנה אל האחות מורג'ינס,  תביאי מהר
צמר גפן. בשביל מה?  נדהמה האחות ?
אני חייב לסתום לך את האף, אחרת לא תתפקדי.
האחות מורג'ינס שהבינה את תכיפות השעה עשתה כמצווה עליה וסתמה
את נחיריה בכמות נכבדה של צמר גפן.
ועכשיו אל החופש קרא מוריס בהתרגשות. אחרי. כל שלושת החברים
פרצו בסערה את דלת חדר המיון ודהרו כאיילים צמאי מרחבים אל
מכוניתה הקטנה של האחות מורג'ינס. המראה שנגלה לעיני תת השר
והאחות הרחמנייה היה מדהים.
למלוא רוחב העין נראו אנשים מכובדים במדים וסתם אנשים במדים או
סתם עיתונאים שרועים על גבם או על בטנם ללא תזוזה.  מלמעלה
מכיוון השמיים נחתו ציפורים בעוצמה לא מבוטלת על המכובדים
המעולפים, כאילו השירו אותם השמיים כעלי השלכת בתקופת הסתיו.
האחות מורג'ינס, שריח החופש היה הריח היחידי אותו יכלה לחוש
דהרה אל מכוניתה והתיישבה מאחורי ההגה. אמט שפרונגלי או שמא
נאמר אנה אלכסנדר ובה שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית של
בלט הבולשוי ריקד על קצות אצבעותיו אל הספסל האחורי של המכונית
והשוטר המקסים מוריס נדחק על יד האחות, ברכיו מגרדות את
סנטרו.
קדימה חברים אל החופש, אל הזוג שמפוסין, צרח תת השר לעיניני
פרות, דמעות של שמחה זולגות מעיניו.


גברת שמפוסין פוגשת את האחות מורג'ינס ואת ז'ק בטיסט מורג'ינס
את אמט שפרונגלי ואת אנה אלכסנדרובה שפרונגלי ואת השוטר מוריס
היפה


שקט כבד שרר בבית הזוג שמפוסין.  הטלפון לא צלצל ואף מבקר לא
נראה בשטח. הבושה היתה כבדה ועמדה לה תלויה באוויר כאותו ריח
גללים כבד שנישא באוויר המרעה. צריך לסייג ולומר שריח הבושה
עמד בעיקר בנחיריה של הגברת שמפוסין בעוד הריח היחידי שעלה
בנחיריו של מר שמפוסין היה ריח שגרת יומו בחווה, אליו היה
מורגל זה למעלה מארבעים שנה.
הפרות, ארבע עשרה במספר, רעו להן במרחבי המרעה הירוק. הן היו
שקטות וקצב אכילתן היה איטי מהרגיל.  משהו בדנדון הפעמונים שעל
צוארן היה שונה מדנדון יומיומי רגיל. חסרה בו העליצות,
הנינוחות השבעה שכה איפיינה את פרותיהן המושלמות של הזוג
שמפוסין.  עצב עדין נמסך בשלל דינדוני הפעמונים מלחין מנגינה
שהדהדה לה נוגה ברחבי פורט דה סולייל . הפרות שלי עצובות מלמלה
לעצמה הגברת שמפוסין שישבה על מפתן ביתה והביטה בפרותיה היפות.
הן עצובות והן מבויישות. נו מה, חשבה - לעצמה להשתייך למשק של
פרה מעופפת זה כבוד מפוקפק. גם אם אני הייתי פרה הייתי מרגישה
בושה עצומה להשתייך למשק שכזה. מי יודע מה חושבות עליהן הפרות
מהמשקים השכנים. אבל פרותיה של הגברת שמפוסין לא יכלו לדעת מה
חושבות עליהן הפרות מהמשקים הסמוכים, כי באורח פלא, לא נצפו
בימים האחרונים הפרות של המשקים הסמוכים בטווח ראייה או שמיעה.
 
גברת שמפוסין הרגישה שכל עולמה היפה והיציב עולם הפרות והחלב
המושלם שלה נחרב.  איזה בעל משק יתקרב אלינו עכשיו חשבה בלבה
בכאב. מי ירצה שפרותיו יתקרבו למשק שנוהל ברשלנות כה גדולה עד
שקרה בו מקרה הפרה המעופפת.
אוי אבא אבא נאנחה גברת שמפוסין אילו רק ידעת כמה צדקת. אז
כולם צחקו עליך, אמרו שאתה משוגע, והיום ? היום לא מוכנים
להתקרב לבת שלך, המצורעת
מפורט דה סולייל. זו שלא השכילה לנהל משק חלב ביעילות וכתוצאה
מכך עפה לה פרה. כמה זמן עוד נוכל להסתגר במשק תהתה לעצמה
הגברת שמפוסין. הרי בקרוב נצטרך לרדת לואל-דה לייז ולמונטיי
לקנות אוכל וציוד לחורף. איך אוכל להסתכל לאנשים בעיניים,
התיפחה חרש גברת שמפוסין. מחשבותיה הקודרות של האכרה הזקנה
המשיכו לזרום להם בכיוונים שונים, כאשר רעש טרטור של מכונית
פיזר את מחשבותיה והעמיד אותה בקלילות על רגליה כאילו היתה
נערה בשנות העשרה.
מה זה חשבה לעצמה מי מגיע אלינו? אוי זה נפלא, ספקה כפיים,
אולי אנחנו לא מוקצים אחרי הכל.
שמפוסין, אדון שמפוסין בוא הנה מהר צעקה הגברת שמפוסין לבעלה,
שעסק בניקוי הרפת.  מה קרה, מה קרה יצא מר שמפוסין זועף מתוך
הרפת מגפי הנקיון שלו, ששרתו אותו בנאמנות קרוב לעשרים שנה היו
מכוסות בתוצרי פרה מהבילים.
יש לנו מבקרים צהלה האכרה, תראה יש לנו מבקרים.
אם זו עוד פעם העיתונאית הוורודה הזו אני אצבוט אותה את צביטת
"מפולת שלגים ביער אורנים" ויש לציין שטיבה של צביטה זו...
ואולי עדיף לא לציין את טיבה של צביטה זו מפאת רגישותם של
הקוראים.
אוה אלבר אלבר קראה הגברת שמפוסין בטרוניה, תמיד אתה רואה
שחורות. קצת אופטימיות זו תכונה שדווקא מתאימה למנת המשכל שלך.
מר שמפוסין  התעלם מהערתה הארסית של אשתו והחל לאמן את
אצבעותיו במרץ בצביטת "מפולת של שלגים ביער אורנים". תוך כדי
אימוניו נזכר מר שמפוסין ברגע המדהים בילדותו בו ראה מחלון
ביתו מפולת של שלגים, שיער אורנים ניקרה בדרכה.  קרחת היער
החשופה, שיצרה המפולת הזכירה לו שנים כמה קטלנית יכולה להיות
צביטה מסוג מפולת של שלגים ביער אורנים והוא חש הערצה גדולה
לדודתו פרנסין, שהיתה האשה היחידה משבט שמפוסין שהרהיבה עוז
בנפשה להקריב את ישבנה לאמוני הצביטה הזו.  אולי בגלל זה היה
לה תחת גדול ושמן או אולי דווקא בגלל הישבן השמן שלה היא הפכה
לשטח אימונים משפחתי חשב מר שמפוסין, אך צעקותיה של הגברת
שמפוסין שיזיז את רגליו הכבדות כבטון הפריעו לו להעמיק בסוגיה
חשובה זו.
מי זה יכול להיות שאל מר שמפוסין מתנשף.
מה אני קוראת בקלפים ענתה האיכרה בכעס אולי המלאך גבריאל מביא
לנו שאריות מהארוחה עם החברה שלו, המשיכה בלגלוג.
אוה איכרה זקנה שכמותך עוד פעם את מתחילה, רטן מר שמפוסין.
אני לרגע לא סיימתי ועד יום מותי, שאין לי ספק שכעונש יגיע עוד
הרבה מאד שנים - לא אסיים, לא אסיים.
מי יודע אם לא היינו רואים את מר שמפוסין מתרוצץ בשנית ברחבי
המרעה כשגברת שמפוסין מדדה מאחוריו, מפליאה בו את מכותיה עם
מקל המטפסים האלפיני שלה -  אך למרבה המזל (של מר שמפוסין)
הגיחה מעיקול הכביש בדהרה פראית מכונית מיני מיינור קטנה צבועה
בצבעים משונים כששערות מתולתלות שחורות מתבדרות להן ברוח כאילו
היו שערותיה של המכונית, נתפסות באנטנת הרדיו. המכונית הקטנה
המשיכה בדהרתה גם אחרי שפנתה לשביל הקטן המוביל לביתם של הזוג
שמפוסין.
הצילו, זעקה הגברת שמפוסין, רוצים להרוג אותנו - הצילו.
המכונית המשיכה לדהור בטרוף. כשהיה נדמה שעוד רגע היא תעשה את
דרכה לתוך ביתם של הזוג שמפוסין נעצרה המכונית באחת בחריקת
בלמים איומה. הגברת שמפוסין המשיכה לרוץ כאחוזת טרוף ברחבי
המרעה צורחת בכל פה. הצילו רוצים להרוג אותי הצילו.
דלת הנהג נפתחה ומתוכה הגיחה דמות ענקית. תסתמי את הפה זקנה
מרושעת נשמעה שאגה ששתלה את האיכרה הזקנה על מקומה.
את הגברת שמפוסין שעפה לה פרה מהמשק כדי שלאנשים יקרו תאונות
והם יטרידו אותי בחדר המיון כשאני רוצה לעשן את סיגריות הג'טאן
שלי? הדהד קולה העמוק והצרוד של האחות מורג'ינס ברחבי המרעה.
הגברת שמפוסין הביטה בדמות המגודלת העטורה ברעמת שיער שחורה,
לבושה בבגדים צבעוניים מוזרים, שהלכה והתקרבה אליה בצעדי ענק,
כשזעם פראי ממלא את עיניה.
הצילו מלמלה הגברת שמפוסין הצילו. רגע לפני שפגשה האיכרה הזקנה
את זעמה האמיתי והכנה של האחות מורג'ינס או שמא נאמר ז' ק
בטיסט מורג'ינס שוערה השויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד הגיח
למולה במפתיע חיוכו האווילי של מוריס השוטר היפה ממונטיי חלומן
הרטוב של בנות פורט דה סולייל שהיה נשוי למכשפה, שעשתה עוגות
דובדבנים תפלות ומגעילות במיוחד.  החיוך האווילי הפריד בינה
לבין זעם שלא פגשה מעולם.
הכל בסדר ז'ק בטיסט, ניסה השוטר החביב להרגיעו, הכל בסדר.
אבל היא עשתה לי קונספירציה.
לא לא התערבה לפתע בוויכוח דמותה של רקדנית בלט חיננית שקיפצה
לה בקלילות בבגדי בלרינה בינות לערימות הגללים.
מה לא, שאלה הדמות המגודלת פונה לעבר הבלרינה, הרי אמרת לי
שמכאן הכל התחיל.
אמרת לי? מלמלה הגברת שמפוסין
כן כן את צודקת מכאן הכל התחיל אבל לא באשמתם של הזוג המסכן
הזה.
את צודקת? מלמלה בתדהמה האיכרה הזקנה. מה קורה כאן?
אז באשמתו של מי? תבעה הדמות המגודלת לדעת.
באשמתו של אף אחד ניסתה הדמות העדינה להרגיע. אין כאן ענין של
אשמה.
אבל זה הכל מכוון נגדי. זעמה הדמות האימתנית. כדי שלא אעשן את
סיגריות הג'טאן שלי. מה פתאום. התערב השוטר היפה ממונטיי זה לא
מכוון נגדך.
לא? שאלה הדמות.
מה פתאום הפרה המעופפת זה הקונספירציה של הטרנספורמציה.
הקונספירציה של הטרנספורמציה? שקט השתרר ברחבי המרעה. הדמויות
הצבעיוניות הביטו זה על זו וזו על זה וזו על זו וזה על גברת
שמפוסין וכך הלאה וחשבו. כל אחד חשב את מחשבותיו לעצמו אך איש
לא זז.
מי הם המטורפים האלה הרהרה הגברת שמפוסין, היה לי מספיק לשבוע
אחד, אני לא אחזיק מעמד.
קונסיפרציה של הטרנספורמציה - זהו קראה בהתלהבות הבלרינה
הענוגה. מוריס מתוק שלי אתה גאון.
אני?  גאון? שאל מוריס בהשתוממות.
הוא?  גאון?  חזרה אחריו האחות מורג'ינס בהשתוממות גדולה אף
יותר.
כן כן הוא גם יפה וגם גאון.
שמישהו יסביר לי מה קורה פה נשמע קולה החלש של הגברת שמפוסין.
שרק יסביר לי לפני שאני מתמוטטת.
אה סליחה גברת יקרה פנתה הבלרינה הקטנה לגברת שמפוסין, שמי אמט
שפרונגלי תת שר החקלאות לעניני פרות לשעבר ועתה אנה אלכסנדרובה
שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי - נעים מאד
.  האיכרה הזקנה הביטה בה נדהמת ולא הוציאה הגה. ואני ננט
מורג'ינס אחות חדר המיון של מונטיי- לשעבר ועכשיו אני ז'ק
בטיסט מורג'ינס, שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד -
נעים מאד.
ואני השוטר מוריס סנט - לשעבר ועכשיו אני רק מוריס סנט, כך
לפחות נדמה לי -
נעים מאד.
האיכרה הזקנה הביטה בשלושת האנשים החביבים שחייכו אליה
בנעימות, ידיהם מושטות קדימה לברכה.
אני הגברת שמפוסין מלמלה הזקנה , התרח הזקן שם הוא בעלי, עפה
לי פרה, ועכשיו אני כנראה משתגעת. מישהו רוצה שטרודל תפוחים?
כוונותיה של האיכרה הזקנה היו טובות אך מימושן לא עלה יפה כי
ברגע שסיימה האיכרה את דבריה נפלה לרצפה, מתעלפת.
הו יצורים מתועבים שכמותכם קפץ בבהלה מר שמפוסין, זוזו זוזו
תנו לה אויר תראו מה שעשיתם.  מר שמפוסין רץ בדאגה לעבר אשתו
ורכן לעברה לבדוק את מצבה.  
זוז. שמע מר שמפוסין את קולה של האחות מורג'ינס, תשאיר את
הענין לטיפולי אני אחות.
את אחות כמו שהאח הזקן שלי עליו השלום רוקד עכשיו סמבה.
היא באמת אחות נחלץ להגנתה של האחות מורג'ינס תת השר לעיניני
פרות.
אז למה היא נראית כמו תאו שברח מהג'ונגל.
תראה כלב זקן שכמוך התרתחה האחות מורג'ינס אני יכולה לפרק אותך
ברגע אז תעוף הצידה לפני שאני מורידה לך אגרוף בפרצוף המטופש
שלך. מר שמפוסין שהרגיש שאכן יש בכוונתו של התאו הנמלט לבצע בו
את איומיו החליט שזה יכול להיות רעיון לגמרי לא רע להפקיד את
אשתו היקרה בידיו של הייצור שקורא לעצמו אחות. שתלמד לקח לא
להרביץ לי חשב.


                 הצבא פוגש את מכוניתה של האחות מורג'ינס


אפלולית של ערב קיץ חמים חדרה לביתם של הזוג שמפוסין, מרככת את
קו המתאר של חמש דמויות שישבו בדממה על ספסלי העץ הקשה של פינת
האוכל.
גברת שמפוסין עדיין לא הדליקה את אורות הבית. היא אהבה  לשבת
בתוך צללי הערביים הארוכים שהפילו עליה שלווה של סוף יום  והיה
זה ממנהגה קרוב לארבעים שנה לשבת על ספסל העץ הקשה של שולחן
האוכל לשתות כוס קפה חם, להתענג על פיסת שטרודל תפוחים חמים
מעשה ידיה ולהביט ברכס הדנט דו מידי הקשה והמזדקר ההולך ונמוג
לו אל מחשכי הלילה הזוחל לו ממזרח.  היא היתה עוקבת בענין
חולמני אחרי קוי המתאר של אלוהים ההולכים ומטשטשים, קו אחרי קו
מטשטש ונמוג, פסגה אחר פסגה מאבדת מחדותה הנוקשה מתרככת ונעלמת
מופיעה לרגע ושוב חומקת ולבסוף נמוגה בעומק האופק הכחול הכהה
שהלך והשחיר מרגע לרגע.
אהה היתה נאנחת האיכרה הזקנה אנחת סיפוק ארוכה והאור בבית היה
נדלק מיד.
לאנחה זו היה מר שמפוסין מחכה בעצבנות ובקוצר רוח זה קרוב
לארבעים שנה. לא היה זמן ביום שמר שמפוסין שנא יותר מזמן בין
הערביים. האפלולית העגומה שזחלה לה כמו אלפי חרקים קטנים
ומעצבנים לתוך הבית, היתה מטרידה את שלוותו וגורמת לו להתהלך
בחוסר שקט ברחבי הבית.  ככל שהתעצמה החשיכה ככל שיותר ויותר
חפצים נבלעו בעומק הצללים ואבדו את צורתם, כך היתה עצבנותו
גוברת. מה יש לה לזקנה הזו שהיא צריכה חושך בעיניים. איזה בן
אדם נורמלי יושב לו מול  החלון ואוכל שטרודל בחושך.  אור. אור
זה מה שצריך בבית. שולחן זה שולחן, כסא זה כסא וצריך לראות
אותם. כמו שפרה צריכה לתת חלב המנורה צריכה לתת אור. היו
מחשבותיו אלו של מר שמפוסין דוהרות באופן קבוע נרגזות וכועסות
מזה ארבעים שנה. מי יודע  חשב לעצמו בכעס, אולי היה צריך
להמציא מנורות בצורת עטין של פרה, אז בטוח היה אור בבית - כל
היום. אבל מר שמפוסין ידע שהוא יכול רק לרטון ולהתעצבן. בפעמים
הבודדות בהן ניסה למחות ולהדליק את אורות הבית לפני שהחשיך
לגמרי, היתה הגברת שמפוסין נוזפת בו על בזבזנותו הרבה ומסבירה
לו את עקרי תורת נהולו התקין היעיל והקפדן של משק חלב. חסכון,
היתה אומרת בהתרגשות, חסכון הוא עקרון ראשון במעלה. ואין לך
משק שישגשג אם יעבוד בחסכנות ויקפיד על חסכון קטן כגדול.
להדליק חשמל בטרם חשיכה זה פשע שעוד ייגמר באסון היתה אומרת
האיכרה בלהט. חס וחלילה עוד תעוף לנו פרה.
חס וחלילה עוד יעוף לך איזה בורג מהראש היה מסנן מר שמפוסין
והולך לעיניניו שהיו בדרך כלל ישיבה בקצה השני של שולחן האוכל
בהמתנה עצבנית ומתוחה לאנחת הסיום, אשר סימנה את הרגע המתוק בו
יכול היה להדליק את האור. איש אינו זוכר, או מבין מדוע אנחה זו
הפכה להיות האות להדלקתו של האור אך עם מסורת של ארבעים שנה לא
ניתן להתווכח.
אבל היום הכל השתנה חשב לעצמו בשמחה מר שמפוסין. עפה לה פרה,
זהו. משק חלב יעיל, שטויות במיץ עגבניות. אנחנו יושבים פה
בחושך חמישה אנשים מבוגרים ושותקים - אוכלים שטרודל תפוחים
ושותקים אבל כבר עפה לנו פרה. זה נפלא  צהל מר שמפוסין ובצעדי
רקוד קלילים - פנה אל מתג החשמל האפור והזיזו כלפי מעלה. אור
לבן וחזק שטף את החדר ומחק ברגע את אפלולית ערב הקיץ החמים.
גברת שמפוסין הביטה בבעלה בהכנעה ולא פצתה את פיה, ריח חריף של
בושה עלה באפה והיא בלעה את דמעותיה. אך לא כך היתה תגובתה של
האחות מורג'ינס. אפלולית הערב הנעימה נסכה בה רוגע אותו לא חשה
מזמן. האור הלבן והחריף שנשפך לתוך החדר הזכיר לה את אורותיו
הלבנים של חדר המיון ועצבנותה הידועה חזרה אליה באחת.
תכבה את האור מפלצת זקנה או שאני אפצפץ את כל המנורות בבית הזה
שאגה.
מר שמפוסין הביט בארבעת האנשים שישבו לשולחן האוכל והבין שהוא
לבד במערכה על האור הלבן. התאו שברח מהג'ונגל אמנם צורח אבל
כולם מסכימים איתו. בתחושה של עלבון כיבה מר שמפוסין את האור
ובסננו מתחת לשפמו מילים שאינן ראויות לעלות על הכתב הצטרף
בשקט לשאר היושבים סביב השולחן.
אבל לאיכרה הזקנה הדלקת האור המתריסה של בעלה היתה סימן ואשור
לכשלונה בניהול משק חלב יעיל.  לא היתה עבורה השפלה עמוקה מזו.
היא החלה להתייפח בשקט דמעותיה המלוחות זולגות אל פיסת שטרודל
התפוחים שהיא מאנה לאכול.
שלושת האורחים הביטו בה ורחמיהם נכמרו למראה בכייה.
למה את בוכה? שאל בעדינות השוטר מוריס סנט.
אני לא יודעת. מלמלה הגברת שמפוסין. הכל התמוטט.
תת שר החקלאות לעיניני פרות הניח את ידו העדינה על ידה של
האיכרה ובנימה אוהדת ניסה לעודד אותה. הסתכלי סביב גברת
שמפוסין, ראי את הנוף, את המרעה הירוק את השקט, יש לך הכל.
חלומו של כל אדם.
שקט זה נכון ענתה בוכה. שקט יש לי מפה ועד ג'נבה. אף אחד לא
מתקשר אלינו, אף אחד לא מבקר, אנחנו מושמצים בעתונות. שקט יש
לנו מעכשיו ועד יום מותנו יותר מהשלג שעל הדנט דו מידי.
למה מחרימים אתכם שאלה האחות מורג'ינס בכעס. אני שונאת החרמות
זה עושה אותי עצבנית.
בגלל הפרה המעופפת ענתה האיכרה הכל בגללה. השוטר מוריס סנט
נדרך וקפץ על רגליו מוכן להגיב על כל התפרצות זעם לא מבוקרת של
האחות מורג'ינס, או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס שוערה
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד. אבל ז'ק בטיסט מורג'ינס
ישב- ישבה בשקט ורק הנידה את ראשה בצער מצד לצד.
אני לא מצליחה להבין את ענין הפרה המעופפת אמרה האחות מורג'ינס
ושאפה לקרבה סיגרית ג'יטאן ללא פילטר בהנאה רווית תוגה.
אפשר לקבל אחת? שאל בהיסוס מר שמפוסין.
לקבל מה? שאלה בקול קשה האחות מורג'ינס.
אה אה סיגריה, גמגם מר שמפוסין.
האחות מורגי'נס הביטה רגע ארוך במר שמפוסין ודמעות נקוו
בעיניה. מר שמפוסין שפחד מהתאו המגודל נבהל ממבטה הארוך של
האחות והחליט לוותר.  לא משנה פעם אחרת הפטיר באכזבה.
לא לא חמוד שלי קח אמרה האחות מורג'ינס בהתרגשות אני בשמחה אתן
לך סיגריה.
מר שמפוסין נטל סיגריה מהחפיסה של האחות מורגי'נס והדליק אותה
ברכוז רב.  
אלבר שמע מר שמפוסין את קולה של אשתו.
אה לא חשוב הפטיר פעם נוספת באכזבה אדון שמפוסין, אני כבר
מכבה אותה.
לא לא חמוד שלי שמע מר שמפוסין הנדהם את קולה הרך של אשתו.
תעשן תעשן יותר נזק מזה שכבר קרה לנו זה יכול לא לעשות.
תודה תודה גמגם מר שמפוסין שהסמיק מגילויי החיבה הנדירים
שהופנו אליו והחל לעשן את סיגרית הג'יטאן שלו במקצועיות מעוררת
חשד.
ובאשר אליך פנתה הגברת שמפוסין לאחות מורג'ינס אין הרבה מה
להבין בענין הפרה המעופפת.  אנאבל זו הפרה שהתעופפה לנו עשתה
זאת כי מספר תנאים, לכאורה בלתי אפשריים, חברו להם יחד בנקודת
זמן מסוימת וגרמו לה לעוף.
איזה תנאים?  שאל מוריס בענין, שכן הוא כבר היה בקי בפרטי מקרה
הפרה המעופפת והסבריו השנונים היו מוכנים עמו לשליפה בכל רגע
שיידרש.
קודם כל ניהול כושל של משק חלב. אני כל-כך מתביישת לדבר על כך,
אין לכם מושג עד כמה.  מהו התנאי הנוסף שאל בענין גובר תת שר
החקלאות לעיניני פרות, יש תנאי נוסף?
כן. זה התנאי המוזר ביותר והבלתי אפשרי מכולם.  בחוץ בלילה
רגיל של אוגוסט צריכה לשרור טמפרטורה של 19.5 מעלות צלזיוס.
19.5 מעלות קרא בפליאה השוטר מוריס סנט הרי זה בלתי אפשרי.
אין טמפרטורה כזו בפסגות פורט דה סולייל גם לא בחודש אוגוסט.
הרי הטמפרטורה הממוצעת נעה סביב 6 מעלות.
נכון אתה צודק ענתה האיכרה בקול נכאים אך זה אכן קרה ואני
מוכרחה לציין שהיו לנו בשנים האחרונות לילות של 12 מעלות, 13
מעלות ואף 14 מעלות ומספר הלילות החמים הולך ועולה בהתמדה, אך
הטמפרטורה מעולם לא עלתה על 14 מעלות. זה היה מאד חריג.
אולי זה היה חריג ציין תת השר בכובד ראש אך יש לי חשד שגם עתה
שוררת בחוץ טמפרטורה גבוהה יחסית. ראו החלון פתוח ולנו חמים
ונעים.
הגברת שמפוסין קפצה כנשוכת נחש ממקומה ורצה אל מד החום הידוע
והמפורסם שהיה תלוי על הקיר ממול למיטתה. כל היושבים סביב
לשולחן קמו בסערה ודהרו בעקבות האיכרה. גברת שמפוסין הביטה במד
החום בעיניים קרועות. 18 מעלות מלמלה.  
לא יאמן שמעה את קולותיהם של שאר האנשים אכן 18 מעלות.  
עוד מעלה וחצי אנחנו ב- 19.5 מעלות ואז מי יודע מה יקרה ציין
תת שר החקלאות בקול דרמטי. דממה כבדה ירדה על החבורה.  לאט לאט
חזרו כולם לשבת סביב השולחן.
אם תשאלו אותי נשמע לפתע קולו של מר שמפוסין, אבל מבט אחד
מגברת שמפוסין והוא החליט שאין טעם לחלוק עם שאר האנשים את
הגיגיו.
היה משהו מיוחד באנאבל שדווקא היא זו שעפה? שאל בכובד ראש אמט
שפרונגלי.
האיכרה הזקנה הביטה בו בענין. למה אתה מתכוון ? שאלה.
הרי אנאבל היא זו שפרסה כנפיים ועפה, אני מנסה להבין למה דווקא
היא.  אולי מידע אודותיה יבהיר לנו חלק מהתעלומה.
גברת שמפוסין לגמה לגימה ארוכה ורעשנית מכוס הקפה שלה וחשבה
מספר רגעים.
אנאבל היתה תמיד פרה מיוחדת, פתחה. אבל לאו דווקא לטובה. היא
חלתה הרבה ותנובת החלב שלה לא היתה סדירה. פעם הניבה יותר
מהרגיל ופעם פחות ולפעמים בניגוד לכל התחזיות לא הניבה כלל.
אבל את השארת אותה אצלך בכל זאת ולא נפטרת ממנה כמקובל, הקשה
תת שר החקלאות לעיניני פרות.
נכון השארתי אותה, כי מאד אהבתי אותה אמרה האיכרה בשקט והשפילה
את ראשה.. אולי עשיתי טעות ואני משלמת על כך עכשיו.
אני תמיד טענתי שאנאבל זו פרה אחת גדולה של צרות וטעות להחזיק
אותה התערב בשיחה מר שמפוסין היא היתה יכולה להיות יופי של
נקניק  והיו נחסכות לנו הרבה צרות.  האחות מורג'ינס הגיבה מיד
והנחיתה אגרוף מחץ על שולחן האוכל.
טוב  רק רציתי להוסיף את דעתי התנצל מר שמפוסין.
כשישאלו אותך תענה זעמה האחות מורג'ינס, עד אז שקט.
את באמת חושבת שעשית טעות שלא שלחת את אנאבל לשחיטה? שאלה
האחות מורג'ינס בהתרגשות, דמעות גדולות נקוות בעיניה.
לא לא ממש ענתה האיכרה. זו טעות מבחינת ניהול משק החלב, אבל
באמת אהבתי אותה. היא היתה כל - כך נעימה,  כל כך אחרת משאר
הפרות.  היינו מביטות זו לזו בעיניים ומבינות אחת את השניה
לעומק.
מה למשל הבנת מאנאבל? שאל תת השר, בקולו עובר רעד קל.
הבנתי כמה קשה לה להיות פרה, כמה היא לא רוצה להיות פרה. משהו
מאד בסיסי הפריע לה. מהו? שאל תת השר.
אין לי את המילים המדויקות להסביר את תחושותיה, אני רק יודעת
שהיה לה קשה להיות פרה, כאילו שרצתה להיות משהו אחר. לשלוח את
אנאבל לשחיטה פנתה האיכרה לעבר אדון שמפוסין עיניה מלאות
בדמעות, איך ?!
מר שמפוסין משך בכתפיו ולא ענה דבר למרות שהיה לו מה להגיד.
ועוד איך. חבורה של עלובי נפש, מופרעים חשב בליבו בתיעוב. אחד
עובד מדינה לבוש בבגדי בלרינה, השניה אחות שלבושה כמו בריון
כדורגל והשלישי יפה וטפש כמו פרה נשוי למכשפה של מונטיי וכמובן
אשתו הגברת שמפוסין יפת נפש שמדברת עם פרות. פלא שאף אחד לא
רוצה לדבר איתנו.  מזל שאף אחד לא מגיע לכאן חשב. אם השכנים
היו רואים את שלושת הטיפוסים האלה היושבים סביב השולחן הייתי
יכול לירות לעצמי כדור בראש ולמכור את המשק.
טוב שאף אחד מבחוץ לא מגיע לכאן. עוד מספר ימים הכל יירגע,
מישהו ימצא את נבלת הפרה באיזה עמק וגברת שמפוסין תצטרך
להחליט, או שתשכח מהאגדות או שתתאשפז יחד עם השלישיה הזו באיזה
מוסד מתאים.
אני חושב שתעלומת הפרה המעופפת נפתרה הכריז בדרמטיות תת שר
החקלאות לעניני פרות ומתח את רגליו בהנאה.
באמת?  שאלו כולם בתמיהה.
כן. כפי שחברנו השוטר היפה, המקסים החמוד אה. אה. וכו' ציין,
זו קונספירציה של טרנספורמציה. רק שאין פה שום קונספירציה אלא
רק טרנספורמציה. כל-כך פשוט.
אבל הצבא הקשה מוריס, הרי הצבא עשה את התרגיל כדי ששמפרי תתמלא
בחרה וכך תווצר הסוואה לצורכי התרגיל.
מה ? שאלו כולם בתמיהה
כן כן הקונספירציה של הצבא...
די די מוריס היסה אותו בעדינות תת שר החקלאות. לצבא אין קשר
לכל הענין הזה.
מוריס הנרעש לא אמר נואש וניסה להסביר את עמדתו, אלא שלפתע
החלו כלי האוכל שעל השולחן לרעוד ורעש מוזר נישא דרך החלון
מכיוון הכביש המוליך לעמק.
כל החבורה זינקה על רגליה ונדחסה אל חלון חדר האוכל שהשקיף על
שביל הכניסה למשק ואל הדרך המובילה לעמק.
אני לא רואה דבר אמרה גברת שמפוסין בדאגה.  אדון שמפוסין מה זה
לדעתך ?
זה נשמע כמו רעש של טרקטור.  הרהר אדון שמפוסין.
זה נשמע כמו הרבה טרקטורים, לחשה האחות מורג'ינס בחשש.
   זה טנקים. שמעו כולם את לחישתו של מוריס היפה.
מה? הדהדה השאלה המבוהלת באוויר.
כן חברים. זה טנקים. אני שרתתי בצבא ועשיתי מספיק שנים
מילואים. אני אומר לכם שטנקים עולים בכביש המוביל מהעמק.
הצבא. אמר בדאגה תת שר החקלאות לעינייני פרות. הצבא
בעקבותינו.
אז צדקתי צהל מוריס שכל-כך היה לו חשוב שתאורית הקונספירציה
שלו לא תתנפץ לרסיסים.
לא לא צדקת מלמל תת השר.  הפרה המעופפת לא עפה בגלל הצבא.
הצבא כאן בגלל הפרה המעופפת.
אז למה הוא כאן בגללה? הקשה מוריס בשאלה.
בגלל הטרנספורמציה ענה לו תת השר שעדיין האזין לקולות הזחילה
של הטנקים המתקדמים לעברם. בשביל הצבא הטרנספורמציה של אנאבל
היא הקונספירציה.
תסתמו ת'פה שלכם אידיוטים נשמעה פתאום צעקה.  האחות מורג'ינס
אחזה בשערותיהם של שני חבריה הטובים וניערה אותם ניעור רציני.
 אי אי צרחו שניהם.
תסתמו את הפה או שאני אעקור לכם את הראש מהשערות. אתם רבים לי
על פרה מטומטמת שעפה בשעה שכל צבאה של שוויץ עומד לנחות פה?
תעשו משהו לפני שאני אעשה משהו.  גם תת השר וגם השוטר היפה
מוריס הבינו שעליהם לעשות משהו ולו רק כדי להגן על עצמם מפני
מעשיה הלא צפויים של האחות מורג'ינס, או שמא נאמר ז'ק בטיסט
מורג'ינס  שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד.  הם הביטו
זה בזה רגע ארוך, כאשר רעש של מסוק קטע את מחשבותיהם.  
האחות מורג'ינס נשמע קול שהדהד ברחבי המרעה והגאיות של פורט דה
סולייל- הכנעי!  אור חזק נדלק לפתע מכיוון המסוק ושטף את ביתם
של הזוג שמפוסין. הוא  נעצר על החלון מקפיא את חמשת הדמויות
שעמדו דחוסות זו לזו בבעתה.
שוב פעם אני צרחה האחות פעם נוספת, אני אראה לכם מה זה לאיים
עלי.  האחות מורג'ינס נתקה עצמה מהחלון ופסעה לעבר דלת היציאה.
בידיה החזיקה את רובה הקפצ'ונים שלה.
תפוס אותה מוריס, צרח תת שר החקלאות לעיניני פרות, אנחנו
חייבים לתפוס אותה לפני שהיא תצא.
מוריס סנט, השוטר היפה, זינק כחתול בר גמיש על האחות מורג'ינס
ותיקל את רגליה. האחות הכבדה נפלה על הרצפה ברעש גדול ומוריס
נשכב עליה... אוה מוריס פלטה האחות  זה כל כך כואב לי.
אני יודע שוער יקר אבל אין לי ברירה אתה עלול לפגוע בעצמך.
מוריס שלף את אזיקיו וכפת את ידיה של האחות מאחורי גבה.
כל העולם נגדי המשיכה האחות ליבב זה כל-כך כואב לי.
זה יעבור, זה יעבור ליטף את ראשה תת שר החקלאות לעניני פרות או
שמא נאמר אנה אלכסנדרובה שפרונגלי הבלרינה השוויצרית האגדית של
בלט הבולשוי.  זה יעבור ואת חייבת להירגע.
להירגע צרחה האחות. כל הצבא מנסה לתפוס אותי, מסוקים טנקים מי
יודע מה עוד... האחות מורג'ינס לא הספיקה לסיים את דבריה
כשלפתע נשמע פיצוץ אדיר. מהדף הפיצוץ נקרעו רוב חלונות הבית
וארון כלי האוכל התנפץ לרסיסים על תכולתו. עשן שחור מילא את
הבית  ושקט כבד השתרר בבית משפחת שמפוסין.
אני בחיים או שאני מתה מלמלה הגברת שמפוסין.
כולם בסדר? שאל מוריס.
כל הנוכחים הגיבו בהן רפה עדיין מתקשים להבין את המתרחש.
האחות מורג'ינס, נשמע קולו המתכתי של הדובר המעופף,  כפי שאת
רואה אנחנו לא משחקים משחקים.  השמדנו את מכוניתך בטיל ממסוק
ולא נהסס להשמיד דברים נוספים.  הכנעי ללא קרב ותחסכי לכולנו
הרג מיותר.
ריח של אבק שריפה נישא ברחבי הבית. אני שונאת ריח של אבק שריפה
מלמלה האחות מורג'ינס.
ואני שונא צבא אלים הרהר בקול תת שר החקלאות לעיניני פרות,
מסיר מעליו שברי זכוכית שנדבקו לבגדי הבלרינה שלו.
ואני אוהב את הצבא שלנו צהל בקול אדון שמפוסין. יופי של פגיעה
איך שהם הרימו את המכונית באוויר.
מוריס ותת השר הביטו זה בזה בדאגה.
אל תדאגו הרגיעה אותם הגברת שמפוסין שבהלתה נרגעה בינתיים. הוא
לא יפגע בכם לרעה הוא אומר הכל בכאילו. אלוף הכאילו. אני לעומת
זאת לא אוהבת צבא שיורה טילים בבית שלי קמה הגברת שמפוסין על
רגליה, ועוד מנפץ לי את הסרוויס שקבלתי מאמא שלי ושעבר אצלנו
במשפחה למעלה ממאתיים וחמישים שנה. עכשיו אני כועסת. המסוק הזה
עבר כל גבול ובעיקר הסיג גבול. מי הוא חושב לעצמו שהוא. גברת
שמפוסין נגשה למזווה והוציאה משם רובה ציד ארוך וקטלני.
מה את הולכת לעשות צרח מר שמפוסין.
אני הולכת ללמד את הנבלות האלה שעור בנימוסים ענתה הגברת
שמפוסין בנחישות.
אוה לא ז'ולי פנה אליה אדון שמפוסין בבקשה אני מתחנן הם יהרגו
אותך. הם יהרגו את כולנו.
הוא צודק ז'ולי שמעה הגברת שמפוסין את קולו של מוריס . הם
יהרגו אותך.
ז'ולי שמפוסין הביטה רגע בשני הגברים ופנתה לטעון את הרובה
בכדורי הדומדום העבים. אף אחד לא יפוצץ בבית שלי או במרעה שלי
שום דבר, בלי לקבל ממני רשות לכך.  אז מה אם עפה לי פרה אז אני
כבר לא בן אדם?
ז'ולי שמפוסין נגשה לחלון חדר האוכל. במקצועיות מחשידה הסתתרה
מאחורי הוילון מחכה להזדמנות בו תוכל לשלוף את קנה הרובה שלה
ולהכות בנבלה המרחפת לה מעל ביתה.
רגעי ההמתנה נדמו לכולם כנצח. מוריס ותת השר חבקו בחום את
האחות מורג'ינס ושלושתם נפרדו זה מזה לשלום בחום רב ובאהבה
גדולה.
לפתע וללא כל אתראה הזדקרה ז'ולי שמפוסין למלוא גובה קומתה
הקטנה, כשרובה הצלפים שבידיה המכוון לנקודה נעלמה בשמים - יורה
שתי יריות.
שני צלצולים מתכתיים לא חזקים במיוחד נשמעו ברחבי חדר האוכל
ולאחריהם נשמע רעש מתגלגל של מסוק ההולך ומתרחק.  פגעתי בו
צהלה הגברת שמפוסין - פגעתי בו אני יודעת. פיצוץ עז שהגיח
בפראות מאחד הגאיות אישר את דבריה.
מה עשית אשה מלמל מר שמפוסין.
עשיתי את שהייתי צריכה לעשות ענתה בגאווה הגברת שמפוסין.
עכשיו יתלו אותך בעוון בגידה, מה עשית?
אני כאן הבוגדת ציינה בציניות האחות מורג'ינס.  נוסיף את הפלת
המסוק על חשבוני.  מסביב לבית השתרר שקט מוחלט.
מה קרה לטנקים מה קרה לצבא שאלה האחות מורג'ינס באימה.
לדעתי הרהר מוריס בקול השלב הבא הוא שלב הפריצה. אם אני צודק
תוך מספר דקות יפרצו הנה דרך כל פתח אפשרי עשרות מאנשי היחידה
ללוחמה בטרור ויירו בטרוף לכל עבר, כדי לשחרר אותנו ממך.
איזה עולם מלמלה האחות מורג'ינס ביאוש - איזה עולם.
אף אחד לא יהרוג כאן אף אחד. בואו איתי במהירות נשמע קולה
הפוקד של הגברת שמפוסין. מוריס שחרר את השוער או האחות או איך
שתקרא לה ובואו איתי כולכם לבונקר גם אתה מר שמפוסין.
ז'ולי שמפוסין הביטה רגע אחד ארוך בביתה נפרדת לתמיד מעולמה
היציב הטוב והמיטיב. פתאום ברגע של בהירות חדה, כמעט כואבת
הבינה שהיא לא עצובה בכלל להיפרד מביתה
אולי אפילו שמחה. היא אימצה בחום אל ליבה את מד החום הידוע
שהיה תלוי תמיד מעל למיטתה, אתה בא איתי אמרה לו בחיבה וסגרה
את דלת המרתף מעל לראשה.

             
              השוטר מוריס היפה פוגש את עצמו (ברגע נדיר)

עוד בטרם הספיקו רגליה של ז'ולי שמפוסין לגעת בקרקעית המרתף
נשמעו היריות שחזה מוריס. פראיות מנתצות ומחוררות כל מה שנקרה
בדרכן.
מה קורה שם למעלה מלמלה האחות מורג'ינס. הם יורים כאילו היו
אלף ז'ק בטיסט מורג'ינס בתוך הבית.
 הם היו הורגים את כולנו נשמע קולו המודאג של תת שר החקלאות
לעיניני פרות - הם פשוט היו מחסלים את כולנו.
גם אותי ? נזדעק מר שמפוסין. ארבעה מבטים קודרים הופנו אליו
מאשרים את מה שלא רצה להאמין.
מה יקרה עכשיו? שאל מוריס.  עוד רגע הם יגלו את הפתח ותוך זמן
קצר הם יפרצו לכאן בסערה ויחסלו אותנו כאן.
אל תדאג בחור יפה, אל תדאג חייכה הגברת שמפוסין. גם פצצת אטום
לא תפתח את הפתח. זה מקלט אטומי לשעת חרום.  יש כאן מלאי של
מזון ואוכל לשלוש שנים.  
שלוש שנים? שאלה האחות מורג'ינס בבעתה. אני אצטרך לבלות כאן עם
כולכם
בחור הנורא הזה שלוש שנים?
זה לא כל-כך חור נשמע קולו הרוטן של מר שמפוסין שלא אהב את
הכינוי חור לפאר היצירה שעלתה לו מאות אלפי פרנקים.  זו דירה
גדולה בגודל של 150 מ"ר. נוכל לשחק קלפים כל היום וכל הלילה
ולאכול עוגות שטרודל תפוחים שגברת שמפוסין הקפיאה לפני חמש
עשרה שנה.
נפלא מלמלה האחות מורג'ינס והתישבה על הרצפה כשאנחת יאוש כבדה
נפלטת מגרונה.
כל כך הרבה דלתות התפעל מוריס. לאן הן מובילות?
חלקן מובילות לחדרים וזאת דלת למסדרון שמוביל אל הרפת.
מה מראים המספרים הדיגיטאליים האלה? שאל בענין תת השר לעיניני
פרות.
זה מכשיר בקרת אקלים פנימי שמאפשר לנו לשלוט על הטמפרטורה
והלחות בתוך הבונקר וגם לדעת מה תנאי מזג האויר השוררים בחוץ.
אז מה זה כאן המספר הזה 19 מעלות שאל בענין רב תת שר החקלאות
לעיניני פרות? הגברת שמפוסין התקרבה למחשב בקרת האקלים עיניה
קרועות לרווחה.
אני לא מאמינה, 19 מעלות. זה המספר שמראה את המטמפרטורה השוררת
בחוץ.
תת השר לעניני פרות וגברת שמפוסין הביטו זה בזה רגע ארוך. אלבר
תפתח את מצלמות הבקרה ותראה לי תמונה של הרפת, פקדה הגברת
שמפוסין עדיין מביטה בהבנה רבה בעיני תת השר.
כן המפקד, צהל מר שמפוסין שטון סמכותי תמיד הרגיע אותו וגרם
לו להיות יעיל במיוחד.  מר שמפוסין פנה לקיר שמול מתקן בקרת
האקלים והחל ללחוץ על לוח בקרה עמוס בכפתורים ולחצנים בגדלים
שונים. מסכי הטלויזיה החלו להדלק ונדמו כעיניים כחולות
בחשיכה.
מרשים מאד התפעל השוטר מוריס סנט. כל כך הרבה טלויזיות זה
נהדר.  אני הייתי צריך מתקן כזה בבית.  כל החבורה נתקבצה סביב
מסכי הטלויזיה הקטנים והביטו בתדהמה בהתרחשויות על פני האדמה.

הם הורסים לנו את הבית מלמלה הגברת שמפוסין. תראה הם עוקרים את
כל הרצפה.
לא להאמין התפעל השוטר מוריס.
תראו תראו הצביע תת השר והצביע על מסך שנתן תמונה היקפית של
חצר בית המשפחה וחלק מהמרעה.  הם הביאו בולדוזר ענק.
מה הם מתכוונים לעשות עם הדבר הזה שאלו בני הזוג שמפוסין
בבעתה?
נראה לי שהם הולכים לגלח לכם את הבית אמר מוריס ביובש. פשוט
ולענין.
אבל למה? שאל מר שמפוסין הנדהם למה? מה הם כבר יגלו אם הם
יגלחו את הבית?
 הם מחפשים את הפתח של הבונקר איש חכם שלי אמרה גברת שמפוסין
בנינוחות. הרי לא הצמחנו כנפיים נכון ? אמנם הם צבא אבל יש להם
קצת שכל בקודקוד.
אולי אנחנו לא הצמחנו כנפיים אמר תת השר לעיניני פרות כשפניו
נעוצות בענין בתוך מסך הטלויזיה. אבל אני לגמרי לא בטוח לגבי
הפרות ברפת.
על מה אתה מדבר נצמדה בבהילות הגברת שמפוסין לתת שר החקלאות
לעיניני פרות מה ראית?
תסתכלי טוב טוב על הפרות שעומדות שם בקצה קרוב לפתח היציאה.
אני מסתכלת אמרה האיכרה הזקנה בקול מתוח ואני לא מבחינה בשום
דבר מיוחד.
תסתכלי על הפרה השניה מימין.
על רוזי ?
אולי אני לא יודע את השם שלהן ענה תת השר.
רגע הרהרה בקול הגברת שמפוסין. מה קורה פה זאת לא רוזי. אדון
שמפוסין, אדון שמפוסין נזעקה האיכרה בקול כעוס אתה שמת את הפרה
הרצי במקום של רוזי?
אני?  רטן מר שמפוסין. מה אני אידיוט שאני אשים את הפרות בתא
הלא מתאים? מה איתך. מר שמפוסין יכול היה לספוג הרבה עלבונות
מאשתו היקרה אך דבר שכזה, להציב פרה בתא שאינו שלה! איפה נשמע
דבר כזה זו הרי שערוריה.
זו שערוריה קרא בהתרגשות מר שמפוסין להאשים אותי בהחלפת מקומות
זו ממש שערוריה. בעוד מר שמפוסין מלין בקול גדול על ההאשמה
נגדו, שמא הציב פרה בתא שאינו שלה - נזקפו אוזניה הרגישות של
האחות מורג'ינס.  שערוריה  - זו שערוריה, היה המשפט ששינה את
חייה - ולראשונה מאז שמעה אותו הוא העלה חיוך על שפתיה.
שיחנק לו הזקן המעצבן הזה עם השערוריות שלו חשבה לעצמה בהנאה
והלכה לבדוק האם גדל השפם שלה וצמח שיער נוסף.
אם לא שינית את מיקום הפרות ברפת, הקשתה הגברת שמפוסין בטון
קשה, איך אתה מסביר שהרצי נמצאת במקום של רוזי.  ורוזי נמצאת
בכלל במקום של אנט, שנמצאת על יד הרצי ובמקום של אנט בכלל
רובצת לה בנחת שאצי אני לא מבינה כבר שום דבר ספקה כפיים
הגברצת שמפוסין. אם אתה לא החלפת את המקומות שלהם איך אתה
מסביר את מה שקורה פה.
אולי הן התחלפו בינן לבין עצמן הציע רעיון משלו תת שר החקלאות
לעיניני פרות.
שטויות ביטל את הרעיון מר שמפוסין. איפה נשמע דבר כזה שפרות
יחליפו מקום.
אצלי ברפת אמרה בקול קר הגברת שמפוסין. אלבר אני חושבת
שהרקדנית שלנו צודקת  ובכלל תסתכלו על הפרות האלה שקרובות
ליציאה הן חסרות שקט זזות על מקומן בעצבנות בעוד כל השאר
רובצות להן בנחת.
משהו קורה שם ברפת.  ציין בקול מתוח תת שר החקלאות.
מבטי כל הנוכחים נצמדו אל מסך הטלויזיה שהקרין את תמונות
הרפת.
אלוהים נשמעה זעקה  מפיה של האיכרה תסתכלו על הרצי תראו מה
קורה לה אלוהים אני מתה. בעיניים קרועות מתדהמה הביטו כל שאר
הנוכחים בפרה החומה שגעתה געיות עמוקות בשעה שכל גופה פרכס,
והתעוות.
אני לא יכולה להסתכל על זה בכתה הגברת שמפוסין אלוהים מה אתה
עושה לי מה אתה עושה לפרות שלי.
 זה בסדר גברת שמפוסין שמעה האיכרה את קולו הרך והמרגיע של תת
השר לעניני פרות, לפרות שלך לא קורה שום דבר רע.  תסתכלי על מד
החום.
גברת שמפוסין נגשה למד החום הדיגיטאלי במתקן בקרת האקלים ולא
האמינה למראה עיניה  19.3  מעלות מלמלה בקול שקט - אתה לא חושב
שהפרות שלי הולכות ל...  גברת שמפוסין לא יכלה לבטא את המילה
אבל תת השר השלים אותה עבורה מניח את ידו המרגיעה על כתפה.
לעוף גברת שמפוסין לעוף.  נראה לי שהפרות שלך או לפחות חלק מהן
עומדות לעוף.
שקט השתרר בחלל הבונקר האטומי של הזוג שמפוסין.
אני רעב נשמע קולו הבכייני משהו של מוריס, ואם אני לא אוכל
משהו מיד עלול להתחרש כאן אסון.
האחות מורג'ינס לקחה את אזהרתו של השוטר ברצינות רבה ורצה
למטבח הבונקר להכין ארוחת עזרה ראשונה לשוטר האמיץ. משהו בליבה
אמר לה שזה הדבר הנכון לעשותו.
מר שמפוסין כיבה בינתיים את מסכי הטלויזיה הכחולים. התמונות
שנבטו מהן היו קשות לצפייה. בית שמגולח על ידי בולדוזר, פרות
מתעוותות, עדיף לסגור ולא לראות חשב.
רק אמט שפרונגלי תת שר החקלאות לעניני פרות הסתובב סביב עצמו,
אצבעו תחובה בפיו והוא שקוע במחשבות עמוקות.  גברת שמפוסין
הביטה בו חושבת בליבה שכנראה עדיין לא ראתה את כל מה שאפשר
לראות מהשלישיה המוזרה שנכנסה לחיי כל-כך במפתיע.
ריח של קפה חם וטרי נישא באויר הבונקר ועד מהרה מצאו עצמם גברת
ואדון
שמפוסין, השוטר היפה מוריס והאחות מורג'ינס יושבים בצוותא
לוגמים קפה חם ואוכלים שטרודל תפוחים חמים שהופשר על ידי האחות
מורג'ינס.
מה יש לה לבלרינה הזו רטן האדון שמפוסין. כל הזמן היא מסתובבת
סביב עצמה כמו איזו צפרדע שקבלה שוק חשמלי.
ככה הוא כשהוא חושב ענתה האחות מורג'ינס לוגמת בהנאה רבה מהקפה
החם שבידיה.
עדיין לא הבנתי. זה הוא או זה היא או מה זה בכלל רטן פעם נוספת
האדון שמפוסין.
הוא תת שר החקלאות לעניני פרות במשרד החקלאות בברן ענה לו
מוריס אבל עכשיו הוא אנה אלכסנדרובה שפרונגלי הבלרינה
השוויצרית האגדית של בלט הבולשוי.
ואני אלבר שמפוסין גיחך אדון שמפוסין תת פועל לעניני פרות במשק
שמפוסין בפורט דה סולייל ועכשיו אני אלבר סלאמי שמפוסין הנקניק
השוויצרי האגדי של מלכת הולנד.
הגדרה כמעט מדויקת יקירי הניחה הגברת שמפוסין יד על ירכו של
בעלה, הגדרה כמעט מדויקת. אתה הנקניק השוויצרי האגדי של מלכת
שמפוסין - שלי כמובן.
אני לא הנקניק שלך רטן בזעף אדון שמפוסין  לקול צחוקם הרועם של
יושבי השולחן. מר שמפוסין התכנס לו בתוך עצמו לוגם לגימות
קצרות ועצבניות מספל הקפה שלו.
אמט שפרונגלי שסבב סביב צירו קרוב לשעה נעצר לפתע ולא זז.
מה קורה לו שאלה האחות מורג'ינס בעצבנות. מוריס אתה יודע שאני
לא אוהבת הפתעות. אין לי מושג מה קורה איתו הניח מוריס יד
מרגיעה על ידה של האחות מורג'ינס או שמא נאמר ז'ק בטיסט
מורג'ינס שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד. כל המבטים
הופנו לעברו של אמט תת השר לעניני פרות שעמד לו בבגדי הבלרינה
הלבנים ועיניו החכמות נוצצות באושר. הוא הביט ביושבי השולחן
רגע ארוך ואמר בקול בוטח.  אני יודע בדיוק מה צריך לעשות עכשיו
ויש לי תוכנית.
אז לא נחיה פה שלוש שנים? שאלה האחות מורג'ינס מעט מאוכזבת.
לא בהחלט לא.  אולי נחיה פה עוד שעה אחת אבל לא יותר. למה אתה
מתכוון שאל מוריס בענין.
הסתכלו על מד-החום חברים אמר תת השר בהתרגשות: 19.4 מעלות
נשמעו הקריאות.
נכון. אישר תת השר. אין לי ספק שעוד מעט הטמפרטורה תעלה
בעשירית מעלה נוספת ואז נגיע לטמפרטורה הקריטית. זוכרים מה
שראינו ברפת? שאל תת השר שאלה שלא ציפה למענה עליה.
מה ראינו? שאל מוריס, כי תת השר בכל זאת שאל שאלה.
הפרות. ראינו את הפרות מפרכסות מוריס.
אז מה היקשה אדון שמפוסין הן אכלו משהו לא טוב.
לא ידידי הספקן הן לא אכלו משהו לא טוב הן פשוט, תת השר המתין
רגע ואז המשיך, הן מצמיחות כנפיים.
מר שמפוסין התפרץ בצחוק פראי ותפס את בטנו בידיו. מצמיחות
כנפיים השתולל האיכר הזקן מצחוק, זה טוב.  דפיקה עזה וחד
משמעית על שולחן האוכל השתיקה את אדון שמפוסין באחת. היתה זו
אשתו שדפקה בנחרצות על השולחן מקדימה אך בחלקיק שניה את אגרופה
של האחות מורג'ינס.
אתה יכול לצחוק מר שמפוסין אבל הנה בבקשה. אמט שפרונגלי תת השר
לעניני פרות הדליק את מסך הטלויזיה שהקרין תמונות מהרפת וכל
שהוא שמע היה פרץ של צווחות בלתי מרוסנות מיושבי השולחן.  על
מסך הטלויזיה של הרפת הופיעו ארבע פרות מכונפות.  הן נראו
צועדות אנה ואנה בפרוזדור הצר של רפת בחוסר שקט, געיותיהן
הרמות נשמעות היטב ברחבי הבונקר האטומי.
זה סרט מהלווין שהשתלט על הטלויזיה שלנו מלמל מר שמפוסין. זה
הצבא ושרות הביטחון  הם עלו על המצלמות והם מקרינים לנו סרטים
של וולט דיסני.
אידיוט שכמוך צרחה עליו הגברת שמפוסין זו הרפת שלך אתה לא
מזהה?  הפרה המכונפת הזו היא הרצי והשניה זאת אנט והשלישית זו
ג'יזל והרביעית זו אלזה אלו הן הפרות שלנו וזה לא שדור של
הלווין.
הן קוראות לנו חברים הביט אמט שפרונגלי במבט חד בחבריו פניו
קורנות מאושר. הן קוראות לנו שנבוא אליהן.
מר שמפוסין ניסה לומר משהו אך היובש בגרונו מנע ממנו להפיק
מילים.
אתה בטוח? שאלה האחות מורג'ינס בהסוס.
אתה בטוח במה שאתה אומר? שאל  השוטר היפה מוריס בהסוס גדול אף
יותר.
הוא צודק במאה אחוזים שמעו הנוכחים את קולה הנרגש של הגברת
שמפוסין. הילד הזה צודק במאה אחוזים. הן קוראות לנו חברים
יקרים ואני הולכת. גברת שמפוסין נצבה לצידו של תת שר החקלאות
לעניני פרות והביטה במוריס, באחות מורג'ינס ובבעלה.
האחות מורג'ינס והשוטר מוריס הביטו זה בזו רגע ארוך.
אתה באמת בטוח בדבריך שאל מוריס פעם נוספת את תת השר, בקולו
ניכר שהיה אובד עצות.
כן אני בטוח ענה תת השר אני בטוח ללא כל צל של ספק. הן קוראות
לנו לעשות איתן את כל הדרך.
את כל הדרך? חזר מוריס על דברי תת השר מהורהר.
את כל הדרך ענה תת השר, בעיניו אור גדול של שמחה והשלמה.
אף פעם בחיי לא עשיתי את כל הדרך, ברוב המקרים אפילו לא את
תחילתה. תמיד העדפתי בסופו של דבר עוגת דובדבנים טעימה ולא
ללכת. סיפר מוריס היפה את תמצית חייו לחבריו במבטו היפה משתקף
עצב רב.
ידה של האחות מורג'ינס נשתלה ברכות בתוך ידו החמה והמזיעה
קלות של השוטר היפה.
אף פעם לא מאוחר מדי לעשות את כל הדרך מוריס, אמרה ברוך מאד לא
אופייני האחות מורג'ינס או שמא נאמר ז'ק בטיסט מורג'ינס, שוערה
השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד.
 מוריס הידק את ידו סביב היד החמה שעטפה את ידו ובצעד מהוסס
ניגש עימה ונעמד לצדו של תת השר.
ארבעתם הביטו במר שמפוסין שישב לו מבועת ומזיע על ספסל שולחן
האוכל הקשה ולא זז.  אני לא הולך לשום מקום נשמע קולו הצרוד של
מר שמפוסין.  אני נשאר כאן. אין לי שום דרך לעשות, ואם אחליט
ללכת לאנשהו אני לא צריך פרה מעופפת שתיקח אותי לשם.
זה ברור אלבר יקירי חייכה אליו ברוך הגברת שמפוסין. אתה צריך
להשאר במשק. כאן מקומך. אבל אני חייבת למצוא את אנאבל ולדבר
איתה.
בכל מקרה יש רק ארבע פרות מכונפות אמר תת השר כך שאין שום בעיה
שתשאר. להיפך זה רק יעזור לנו.
מר שמפוסין הביט באשתו ובחבריה המוזרים ופעם ראשונה מזה חמישים
וחמש שנה מחה דמעה שהתגלגלה לה באיטיות במורד לחיו.
איך אני יכול לעזור? שאל בקול עצוב.
אנחנו צריכים שתרחיק מכאן את הצבא ואת שרותי הבטחון ששורצים
בכל פינה על פני האדמה.
איך אני אעשה את זה שאל אדון שמפוסין קולו עדיין נמוך ורווי
עצב.
אין לי עוד תכנית מלאה לצערי וזמננו דוחק, אך אני מקווה שאמצא
פתרון בקרוב.
אוה אל תטרח נשמע קולה הנמרץ של הגברת שמפוסין יש לי תכנית
מושלמת.

 
                   אלבר שמפוסין פוגש את ז'ולי שמפוסין


אלבר תזכור כל מה שאנחנו צריכים זה להגיע בבטחון לסלע המקפצה
משם הן יעופו זה ברור?
בסדר בסדר רטן  אדון שמפוסין.
ואלבר!
מה שאל ברוגז מר שמפוסין?
גברת שמפוסין הביטה בבעלה האיכר הזקן והאטום שליווה אותה רוב
ימי חייה וחייכה. שום דבר אלבר. אה בעצם אתה זוכר בדיוק מה
להגיד לאנשי הבטחון?
אני זוכר, אני זוכר נו באמת.
די, תעזבי אותו רטנה מצידה האחות מורגי'נס את יכולה לשגע
פילים. והריח הזה בכלל משגע אותי.
דווקא נחמד מאד המהם לעצמו מוריס בהנאה.
מה נחמד, מה נחמד לחשה בקול כועס האחות מורג'ינס זה סרחון
נוראי.
זה רפת. ענתה לה גברת שמפוסין בקולה ניכר שנפגעה מדברי האחות.
לאיזה ריח ציפית, של שושנים?
די תפסיקו היסה אותם תת שר החקלאות לעניני פרות אם תמשיכו כך
להתווכח כל התכנית של גברת שמפוסין תהרס ואנחנו ניתפס.
כל אחד שיצמד לפרה שלו, ישתוק ויהיה מוכן לתזוזה.
ז'ולי נשמע לפתע קולו של אדון שמפוסין רך ואוהב מתמיד.  אני
יוצא.
בהצלחה אלבר יקירי. אל תדאג יהיה בסדר לחשה אשתו ושלחה לו
נשיקה באוויר. היתה זו הנשיקה הראשונה שאדון שמפוסין קיבל
מגברת שמפוסין זה למעלה משלושים שנה והיא להטה על לחיו
המקומטת, מזרימה חיים חדשים בגופו הזקן.
אדון שמפוסין הסתובב אל החבורה שעתה התכווצה בצל כנפיהן של
הפרות, משנן לעצמו את הדברים שעליו לומר, לאנשי הבטחון.
על פי תדרוך רציני ומעמיק שקבל ממוריס היפה, פתח אדון שמפוסין
חרך צר בדלת, הושיט את ידו שאחזה בד לבן ונפנף אותה לעורר
תשומת לב.
לא לירות צעק בקול חזק.  זה אני אדון שמפוסין ואני רוצה לצאת
ולדבר איתכם.
תכונה רבה נשמעה מבחוץ רחש של רגליים מתרוצצות, פקודות הנתנות
בלחישות רמות, ושקשוק בריחי מתכת.
זה לא ילך התחילה ליבב האחות מורג'ינס או שמא נאמר ז'ק בטיסט
מורג'ינס שוערה השוויצרי האגדי של מנצ'סטר יונייטד.
תסתמי או שאני אפרק לך את הפרצוף שמעה האחות את קולה הנחרץ של
הגברת שמפוסין.  הם רוצים להרוג אותי, לא אותך.
את טועה חמודה שלי הם רוצים להרוג את כולנו.
באמת? שאל מוריס בתמיהה. למה להם להרוג אותי הרי אני חטוף.
כאילו חטוף. הזכירה לו האחות מורג'ינס בכעסה הידוע.
שקט... שקט.... נשמעה לחישתו התקיפה של תת שר החקלאות תסתמו את
הפה.
הכל בסדר אתכם שם בפנים? נשמע מבחוץ קול מוזר, כאילו בקע
ממעמקי ארון כביסה מלוכלכת.
הכל בסדר, ענה אדון שמפוסין שלא אהב את הצליל של הקול הדובר.
כולם בריאים ושלמים?
כן. כן. אני יכול לצאת?
בהחלט, רק לפני זה תגיד לי מה מצב החטופים.
הם בסדר גמור.
יופי יופי בוא תצא.
אדון שמפוסין פתח מעט את דלת הרפת וחמק דרך הפתח הצר החוצה.
אה צרח בבהלה אדון שמפוסין לנוכח המראה שנגלה למולו. לפניו
בטבעת כיתור שהקיפה את כל בנין הרפת, עמדו עשרות בחורים גבוהים
וחסונים לבושים בגדים שחורים, רוביהם מכוונים כלפי הרפת ועל
פניהם מסיכות נגד התקפת גזים.
מה קרה לכם שאל אדון שמפוסין. השתגעתם? מסיכות אב"כ?
אי משם מתוך החשיכה הגיחה דמות שמנמנה גם היא לבושה בשחור
ופניה מכוסות במסיכת אב"כ. שלום לך מר שמפוסין, הושיטה הדמות
יד לשלום. אני שמח לראות אותך חי ושלם.
באמת? שאל מר שמפוסין. אתה שמח לראות אותי חי ושלם, אז למה לא
נשאר לי בית לחזור אליו? שאל אדון שמפוסין ברוגז רב.
אילוצים בטחוניים ענה לו הדובר. אבל אל תדאג ממשלת שוויץ תדאג
לפצות אותך על אובדן רכושך.
אילוצים בטחוניים מה? המשיך לכעוס מר שמפוסין. מזל שלא הייתי
בסביבה כשזה קרה אחרת הייתי כבר מת מהאילוצים הבטחוניים שלכם.
כל הכבוד סיננה הגברת שמפוסין בגאוה מצטנפת בתוך כנפה השמאלית
של הרצי שמצידה השיבה לה בגעייה רכה. זה גבר חשבה, בסיפוק.
גם מסיכות האב"כ המטופשות האלה הן אילוצים ביטחוניים? כן בהחלט
ענה איש
הבטחון הלבוש שחור ועטור מסיכת האב"כ. הרי האחות מורג'ינס או
השוטר מוריס, לא ברור מי עדיין ואת זאת נברר בהמשך,  הפעילו
נשק לא קונבנציונאלי כדי לחמוק מטבעת הכיתור שלנו בבית החולים
של מונטיי. הם הכניעו את היחידה ללוחמה בטרור זה לא צחוק
ואנחנו לא מתכוונים לקחת סיכונים נוספים בענין. ביננו מר
שמפוסין, זו היתה השפלה רצינית עבור היחידה.
האחות מורג'ינס שהיתה צפונה בכנפה של הפרה אלזה ניגשה חרש אל
השוטר מוריס שחסה בצל כנפיה של ג'יזל ונשקה על לחיו. יהיה מה
שיהיה הנשק הסודי שלך אדון שוטר יפהפה שכמוך אני תמיד אהיה
אסירת תודה שהצלת אותי מידיהם של המטורפים האלה שם בחוץ.
מוריס חייך את חיוכו האווילי והאחות מורגי'נס הרגישה רעד העובר
בברכיה. ועד היום לא ברור אם הרעד נבע מגודש האוויליות שהיה
בחיוכו של השוטר מוריס או סתם כי היתה עייפה מתלאות הימים
האחרונים.
בוא ניגש לרכב הפיקוד ונמשיך שם לדבר שמעו הנוכחים את קולו של
דובר כוחות הבטחון.  ליבו של אמט שפרונגלי החסיר פעימה. עכשיו
עומד אדון שמפוסין במבחן האמיתי. אחרי שנרגע מעט מכעסו, העריך
תת השר, תעמוד נאמנותו במבחן. המדינה וכוחות הבטחון או אשתו
וחבריה המוזרים שהוא לא סבל ואף תעב.
הצפיה מורטת העצבים של תת השר ארכה רגע קט בלבד, כי הוא שמע את
מר שמפוסין עונה בנחרצות.  אי אפשר.
מה אי אפשר שאל דובר כוחות הבטחון.
אני לא יכול ללכת איתך לשום מקום. האחות מורג'ינס נתנה לי
בדיוק חמש דקות לשהייה בחוץ רק כדי לבקש את הבקשה החשובה שלי
ואז אני חייב לחזור. האשה הזאת לא נורמלית שמעו החוסים בצל
כנפי הפרות את אדון שמפוסין. אתה צריך לראות איך היא נראית,
כמו תאו מגודל שברח מהג'ונגל . זה לא אשה זה איש. זה גבר.
לדעתי היא היתה יכולה להיות שוער אגדי יותר מאשר כל דבר אחר,
בטח שלא אחות.
כך. המהמם בענין דובר כוחות הבטחון.
כן. כך ענה לו אדון שמפוסין.
לפני שעה היא כמעט הרגה את אשתי במכות. אני אומר לך מטורפת,
חולה, הייתי מאשפז אותה מייד אחרי שתתפסו אותה.
כך המשיך להמהם נציג כוחות הבטחון.
כן, כך ענה לו האדון שמפוסין.
אני אתפוס את הזקן הזה ובשתי ידי אני אעקור לו את הלשון שלו
בלי הרדמה ואחרי זה אני אב....
שש... נשמעו קריאות שהיסו את האחות מורג'ינס הלוהטת מכעס.
מה בדיוק הבקשה החשובה שלך? שאל איש הבטחון.
אה כן. אוה הביט מה שמפוסין עלי למהר לחזור עוד רגע ייגמרו חמש
הדקות שלי.
נו אז תדבר.
כן  כן, אני חייב להוציא את הפרות למרעה לילה, אחרת כל תנובת
החלב שלהם עלולה להפגע.
לא בא בחשבון פסק איש הבטחון בנחרצות.
אבל תנובת החלב שלהם תיפגע וזה יגרום לנו הפסד כספי אדיר.
שטויות ממשלת שוויץ תפצה אתכם.
זה נזק בלתי הפיך זעק מר שמפוסין שהבין שכל תוכניתה המבריקה של
אשתו עומדת לקרוס.
אי שם ברחבי ההר הזה מסתתרת ואולי מסתתרים, אנחנו כבר לא
יודעים, כנראה מגדולי פושעיה ומהרסיה של שוויץ ואתה מדבר איתי
על כמה פרות מטומטמות שצריכות לאכול עשב. כעס נציג כוחות
הבטחון.
מול הגיון צבאי שכזה אין יותר מה להגיד חשב תת השר בצער.
אנחנו אבודים. חשבה הגברת שמפוסין בפחד.
בסוף עוד יתלו אותי חשב מוריס ואגלי זיעה נגרו מפניו.
אולי זה טוב שהכל ייגמר כבר חשבה האחות מורג'ינס מי יודע?
לפתע נשמע קולו של אדון שמפוסין. אדון כוחות בטחון.
פריץ אתה יכול לקרוא לי פריץ
כן כן פריץ אתה אמרת שהאחות מורג'ינס מסתתרת לה אי שם ברחבי
ההר.
נכון ענה פריץ בקשב רב.
ובכן אני יודע איפה היא ואיך להגיע אליה נשמע קולו הבוטח של
אדון שמפוסין.
זה מעניין נשמע קולו של פריץ זה מעניין.
יפה שזה מעניין אבל כדי שאני אספק לך את המידע היקר הזה אתה
חייב לאפשר לי להוציא את הפרות מהרפת אל המרעה. תאמין לי זה
ישתלם לך נשמע קולו המנסה לשכנע של אדון שמפוסין.
חכה רגע אני הולך להתייעץ אם שאר המפקדים אל תלך לשום מקום.
רק בזריזות האיץ בו מר שמפוסין אתה זוכר את האחות המשוגעת.
כן כן בטח ענה לו פריץ ממהר לאי שם במעבה החושך. רגעים מתוחים
חלפו ופריץ
עדיין התמהמה בדיונים חשובים.  המצב לא טוב שמע תת השר את קולה
של גברת שמפוסין שלחשה על אוזנו.
אני יודע ענה תת השר. צריך סבלנות.
לי יש אבל לא בטוח שלמזג האוויר יש. הבט.
גברת שמפוסין הציגה בפני תת השר את מד החום הידוע שהצילה
מביתה. אתה רואה. מד הטמפרטורה נמצא בין 19.4 מעלות ל - 19.5
מעלות עוד דקות מספר בלבד נותרו לנו לפני שהפרות יתחילו לנוע
ואני לא בטוחה שנוכל לעצור אותן.
בסדר מר שמפוסין נשמע לפתע קולו של פריץ אתה יכול להוציא את
הפרות למרעה.
מצוין צהל מר שמפוסין. עכשיו עוד דבר אחד פעוט נשמע קולו של
אדון שמפוסין. הפרות מאד לא שקטות מכל האירועים והיריות. אתה
חייב להרחיק מפה את אנשי הבטחון, לפחות כמאתיים מטר מפתח הרפת,
שהפרות בכלל לא יראו אותם.
בסדר ענה פריץ. ייעשה. עכשיו תגיד לי איך אנחנו מוצאים את
האחות מורג'ינס.
פשוט מאד ענה אדון שמפוסין.  האחות מורג'ינס מתבצרת עם בני
הערובה במקלט האטומי שהקמנו, אני ואשתי היקרה ז'ולי, מתחת
לאדמה. אחרי שאוציא את כל הפרות למרעה תכנסו לרפת שם תמצאו את
הדלת שמובילה למקלט השארתי אותה פתוחה כך שלא תהיה לכם שום
בעיה להיכנס.
מצוין צהל פריץ. אתה תקבל עטור של כבוד מר שמפוסין ואני אישית
אמליץ עליך.
נפלא חכך את ידיו מר שמפוסין. עיטור גבורה, תמיד חלמתי על דבר
כזה. אתה יודע אדון פריץ כדאי לכם להכנס לרפת מהצד השני,
מהכניסה האחורית זה קרוב יותר לדלת המקלט האטומי.
אדון שמפוסין, טפח פריץ על כתפו של אדון שמפוסין אתה תקבל אות
הצטיינות, לא עיטור כבוד אלא אות הצטיינות ממשלתי.
זה טוב ? שאל מר שמפוסין.
זה הכי טוב. ענה פריץ שהחל לחלק במרץ פקודות במכשיר הקשר הקטן
והשחור שלו.
קדימה אדון שמפוסין הוצא את הפרות אין זמן, אין זמן.
כהרף עין לפי פקודה נעלמה נעלמו כל גבריה החסונים של היחידה
ללוחמה בטרור.
אדון שמפוסין ניגש אל דלתות הרפת הגדולות ופתח אותן לרווחה.
הוא ניגש אל מרכז הרפת עיניו נוצצות מדמעות.
היית נפלא אלבר חבקה אותו ז'ולי שמפוסין בחום. אני אוהבת אותך
והנה אות הגבורה והכבוד האמיתי שלך. גברת שמפוסין הזקנה והטובה
תפסה את ראשו של בעלה והצמידה לשפתיו נשיקה ארוכה ארוכה.
אלבר חפן את אשתו בזרועותיו וחיבקה בחום. אולי בכל זאת תשארי
שאל.
אני חייבת להיות עם אנאבל. היא כמו בת בשבילי.
אני יודע מחה אלבר דמעה מעיניו.
אנחנו חייבים לזוז האיץ בהם תת השר, חייבים עכשיו.
בסדר בסדר רטן אדון שמפוסין.
אתה זוכר את הסדר שאלה הגברת שמפוסין את בעלה.
כן בטח ענה אלבר ברוך. חמש פרות רגילות בהתחלה ארבעת המכונפות
באמצע וחמש רגילות בסוף.
יופי אלבר חייכה ז'ולי בחום ושלחה לו נשיקה נוספת באויר.
   
             פרה מעופפת במחוזותינו זו שערוריה, זו ממש
שערוריה......

תת שר החקלאות לעניני פרות, האחות מורג'ינס, השוטר היפה מוריס
והגברת שמפוסין טמנו את גופם בעומק כנפיהן החסונות של הפרות
שהחלו לצעוד החוצה אל המרעה.
הפרות הרגילות שלא היו מורגלות בטיולי ערב ברחבי המרעה החלו
לגלות סימני התנגדות ליציאה מהרפת. טיול לילי היה הדבר האחרון
שהתאים להן. אך מספר געיות תקיפות מפיה של הרצי והענין הסתדר.
אט אט החלו הפרות לצאת ועד מהרה היו כולן בחוץ. הן החלו להתפזר
ברחבי המרעה כאשר ארבע מהן פנו אל סלע המקפצה שמעל לתהום
הגדולה.
מר שמפוסין סגר אחריו את דלתות הרפת והביט בעצב רב אחרי הילוכן
של ארבעת הפרות שפנו לכיוון מזרח.
מתוך הרפת נשמעה תכונה רבה. צעדי ריצה, פקודות  קצרות קשות
ונחרצות שנאמרו בלחישה ושקשוק מתכתי של כלי נשק. זמן קצר
אחר-כך החלו להישמע קולות הירי וההרס של היחידה ללוחמה בטרור
בנסיונם ללכוד את האחות מורג'ינס.
ארבעת הפרות נבלעו בתוך החושך הגדול שעטף את רכס פורט דה -
סולייל מותירות את אדון שמפוסין מאחור בודד מתפלל בליבו
לשלומן.
כשהפציע השחר על הרי פורט דה סולייל עדיין עמד אדון שמפוסין
ליד דלתות הרפת שלו. עשר מפרותיו עדיין רעו במרעה ועשרות אנשי
היחידה ללוחמה בטרור עדיין נלחמו את מלחמתם הגדולה בבונקר
האטומי של משפחת שמפוסין. הוא הביט לעבר סלע המקפצה וליבו כבד
עליו. אף פרה לא נראתה באזור הסלע, לא מכונפת ולא רגילה.
ליבו האיץ בו לגשת לסלע אך רגליו היו כבדות כעופרת. הוא חשש
מהתמונה האיומה שעלולה להתגלות לפניו.  הדקות נקפו והשמש החלה
להפציע מעבר לרכס הדנט דו מידי. אדון שמפוסין תרח זקן וטפש
שכמוך מספיק עם הפחדנות הזאת. קדימה, נזף בעצמו.
בצעדים איטיים כשליבו הולם בפראות חצה אדון שמפוסין את המרחק
הקצר בין הרפת לסלע המקפצה.
רוח נעימה נשבה מכיוון מזרח מביאה עימה ריח חריף של תוצרי
פרות. מר שמפוסין  האיץ את מהלכו והגיע כולו מתנשף ומיוזע אל
סלע המקפצה. כשרגליו רועדות עלה
אל הסלע ונעמד  עליו פניו מופנות כלפי מזרח.
לאט לאט השפיל את מבטו. כאשר עיניו עצומות למחצה, כהגנה מפני
מה שעלול הוא לגלות.
לנגד עיניו התגלתה התהום הגדולה ריקה ועשירה. מכל עבר התנוססו
פרחי תורמוס סגולים זקורים וזקופים וכל עשבי הבר נטו עם הרוח
שלמים ומלאים עסיס.
מר שמפוסין כרע על ברכיו פוקח את עיניו לרווחה ומישיר את מבטו
למטה לתהום ככל שניתן.  שלוות העמק הנינוחה ניבטה לעיניו. הכל
עומד טרי וזקוף מלמל לעצמו. אין סימני מעיכה של פרחים או עשבים
הם עפו מלמל. הם עפו, הם עפו, הם עפו. מר שמפוסין נעמד על
רגליו והחל לרקוד בשמחה, עיניו מוצפות בדמעות של אושר ושמחה.
הם עפו הם עפו. זה לא בשבילי הריקודים גיחך לעצמו אלבר מנסה
לתפוס את נשימתו הקצרה, אני חייב לשבת. הוא התיישב על סלע
המקפצה נושם לקרבו את אוויר הבוקר הצלול מנסה להרגיע את
התרגשותו.
מר שמפוסין ישב כך עוד זמן מה כשפניו אל המזרח, כשלפתע הרגיש
שמישהו מתיישב לידו.
היה זה פריץ, נציג כוחות הבטחון.
הבונקר ריק שמע את קולו המאוכזב של איש כוחות הבטחון, הם לא
שם.
מעניין הביט מר שמפוסין בפריץ, מעניין איפה הם יכולים להיות.
כאילו בלעה אותם האדמה הרהר הקצין בקול, כאילו בלעה אותם
האדמה.
ריח עז של תוצרי פרה עלה מן העמק.
אולי הם פשוט עפו חייך אדון שמפוסין.
בפעם נוספת את אוויר הבוקר הטרי טפח טפיחה חברית מלאת און על
כתפו של פריץ והצטרף אליו בקריאות רמות של הסכמה. וכך ישבו להם
השניים, פריץ האמיץ ואלבר שמפוסין הזקן על סלע המקפצה, מספרים
לכל העולם שפרה מעופפת במחוזותינו זו שערוריה. מי היה מאמין,
פרה מעופפת, זה שערוריה ממש שערוריה............








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ינשוף מסומם
למסירה:
טלפון:
5551234-09

-ג'וני
והפרעושים




תרומה לבמה




בבמה מאז 12/11/01 15:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מלורי דימאן בר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה