מה קרה לי?
שוב פי אינו בוטח במילותיו?
כחייל הנשלח למשימה שהייתה נופלת ממצפונו כברד קר מן התכלת
הבהיר לולא הוחלטה מראש.
שוב אוזניי בוטחות בזרים ומכרים שמילותיהם שוות גווית פרפר?
על כך אלקן, ועל כך אענישן, כי אותי הכשילו חושיי הלוקים.
על בשרי למדתי אחריות מהי, האין הם חלק ממני, האם הכריזו
עצמאות?
עד מתי אראה בשקיעת החמה צילם של אנשים ואתרשם?
עד מתי אבטח בכל יצור נושם?
איזה נחש לא יכיש ואיזה עקרב יחבר לאנוש?
וגם אנשים בוגדניים בטבעם, גם אנשי חסד- אפקפק בטיבם.
לא פסקה נפשי מלתור אחרי טוב לב
מסע ארוך ומפרך וגם רווי כאב
טמון בכל אדם, כך אומרת העיוורת.
אך בינתי מהאמונה עליי שומרת.
על כן אדע להיזהר כמו מלהבה
מאנשי נחש מפוצלי לשון וגם מאהבה