כל יום בשעה 24:00 בדיוק,
הייתה מניחה מתחת לכרית ברכה ומתנה קטנה,
עטופה בסרט יפה.

ליד המיטה הניחה זר ובלון.
זה היה מנהג קבוע, מעולם לא חרגה ממנו.

כל בוקר התעוררה ליומהולדת,
יום יום יומהולדת,
כל כך שמחה,
יום יום התחילה את היום כאילו זה היום היפה ביותר בחייה,
יום ההולדת שלה.

כל יום הייתה יוצאת,
סביבה הילה לבנה,
והיא מחייכת.

תמיד היו שואלים אנשים סביבה;
איך את כל הזמן שמחה,
היא אמרה שכל יום היא חווה את היום היפה בחייה,
את היום הקודם שכחה,
ומחר היא מצפה לעוד יום נפלא.

איזה כיף שכל יום זה יומהולדת!