שוכבת על המיטה הקרה,
מרגישה את ליטופך,
הנוגע לא נוגע.

אבל יודעת שאני רק מרגישה
זה לא אתה.

אתה בטח עכשיו מלטף אותה,
ביידך העדינות,
ולוחש לה מילות אהבה.

ואני,
אני נשארתי רק עם הזיכרונות.

בוהה בתקרה ורואה את תווי פניך,
מחכה לבואך,
מחבקת את הכרית מנסה להיזכר בריח
שהייתי הולכת לישון איתו,
אבל הוא נעלם כבר מזמן.

כל יום מחכה לראות אותך,
אבל במקום שתבוא תנשק תחבק ותזכיר לי
כמה
אתה
אוהב
אותי
עד אינסוף כמו בימים היפים.

אני רואה אותך איתה מחזיק ידיים ואומר
כמה
אתה
אוהב
אותה
עד אינסוף.

תמיד אמרת שאני אשאר שלך לנצח,
ואתה שלי לתמיד,
אז אני עדיין שלך אבל אתה לא שלי.

משתוקקת למגע,
אבל רק שלך.

תחזור,
תחזור,
אני לוחשת אבל אתה לא שומע.

מרגישה שיום אחד עוד תחזור.