|
קרני השמש והלחי
מתלטפות זו עם זו
אני מת-חבר עכשיו
רגעים של התחברות
בין שעות ערביים
אני מאיר תאים של מחשבה
ומבקש מכולם להכבות.
גם בליכלוכה
שמשת הרכב לא מסתירה
לי דרך לשתיקה נינוחה.
השמש השוקעת
או זאת שמתעוררת
מישירה מבטה אל לחי מתעלסת
(ההגה בידיי והחגורה ניקלקה)
המנגינה תעטוף את קרום אוזניי
וקולי ידום
גופי נוסע למחוז חפצי
ולוקח איתו את מח שבותיי
שתיקתו של השיתוק (משתקת אותי)
מותירה אותי במחשבה מלאה אחת...
למה אני נקרע בין הרצון שלי לספק אותך
ובין חוסר היכולת שלך להסתפק.
גם האותיות זקוקות למילים
בכדי להישאר אותיות
(כך כותבים א' - א ל ף)
וגם יותר, האותיות זקוקות זו לזו
בכדי להפוך למילים.
|
|
|
ביום שגיל קופטש
יופיע בטברנה,
זה היום שאני
אכתוב בו את
הסלוגן הזה!
פקד צדי צרפתי,
כתב את הסלוגן
ב29/6/01, היום
בו קופטש הופיע
בטברנה,
ועכשיו כל שנותר
למר צרפתי, זה
לחפש דברים
נוספים שלא סביר
שיקרו, ולהתחייב
שלכשהם יקרו,
הוא יכתוב עוד
סלוגן, (אולי
ביום שהסלוגן
הזה יתפרסם, או
שאורנה ומשה דץ
יתארחו בפגישה
לילית עם קובי
מידן). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.