כבר הרבה זמן שאני מחפש את הדרך איך להתחיל לכתוב את זה. אבל
זה קשה. אני לא רוצה סתם להוציא כמה משפטים שיהיו יפים
וקיטשיים שהיא תאהב אותם, אני רוצה שזה יהיה משהו מעבר לכך,
יותר עמוק.
אני רוצה לספר לך על ידידת אמת אחת, שבחיים לא הכרתי אחת כמוה
בעולם הזה, אני לא חושב שאכיר ואני לא רואה שיש לה תחליף בחיי.
כשדיברתי איתה בטלפון לפני כמה ימים, חשבתי על השיחה הזאת
הרבה. חשבתי על ההרגשה שלה עם עצמה, על החוסר ביטחון שלה, על
זה שאת לא בטוחה שהיא שווה משהו, שהיא יפה, חכמה, מקסימה
ומיוחדת.
לכן החלטתי לספר לה על הרגשות המיוחדים שלי אליה ובעיקר להודות
לה על הרגשות המדהימים שהיא מגלה אליי כל יום מחדש.

אז... אני רוצה להגיד לה תודה , תודה על מי שהיא. תודה על
שנתנה לי להיות מי שבא לי, ואיך לפעמים רק היא ראתה איך כאב
לי. היחידה שהבינה אותי, היחידה שנכנסה למחשבות שלי וידעה מתי
לצלצל ומתי לשלוח את ההודעות המתאימות מבלי לדעת מה שעובר עליי
עמוק עמוק בפנים. זאת שכל שבת בבוקר הייתה מעירה אותי משינה
ומפחידה אותי ב.."בו, בו או בכינויי גנאי אחרים. וכל פעם
שאמרתי לה שאני ישן היא ניתקה באהבה.
רציתי להגיד לה תודה... על האוזן הקשבת שנתנה לי תמיד, גם
בשעות הקטנות של הלילה, גם כשאני אחרי יציאה, גם כשאני מתעורר
באמצע השינה ומתחיל להתבאס על החיים. בעיקר כשאני מבואס,
ומרגיש בודד בעולם, ולא מוצא אף אחת להעביר איתה את זמני
ולהרגיש קצת יותר מאושר בחיי. רציתי לומר לה תודה על כל הפעמים
שהיא שלחה לי הודעה וסיפרה לי על אהבתה האינסופית אליי. גם
בבוקר גם בצהריים, גם בערב ובכל זמן שהוא.
תודה על הסבלנות הרבה שיש לה אליי, ועל האהבה הגדולה שהיא
נותנת לי בלי סוף, לא מבקשת שום דבר בתמורה, רק אוהבת ואוהבת
ואוהבת ולא מפסיקה לאהוב.
הרבה פעמים שאלתי את עצמי "איך זה יכול להיות? למה היא אוהבת
אותי כל כך?, מה היא רוצה ממני? למה דווקא אותי היא אוהבת?"
ולא מצאתי את התשובות. ופשוט למדתי להעריך את האהבה הזאת.
לשמור עליה, לקבל אותה, להאמין בה, לדעת שהיא קיימת, שהיא תמיד
איתי ולעד היא גם תישאר לצידי.
אני מודה לה על המילים "אני אוהבת אותך", "אתה החיים שלי",
"אתה המהות לחיים שלי", "אין לי חיים בלעדייך".
וידוי, הרבה פעמים לקרוא את הדברים האלו סתם באמצע היום, הזילו
מעיניי דמעה. ולמרות העצבות שהייתה נופלת עליי באותם רגעים,
תמיד היא הצליחה להגניב ממני חיוך אחד שיעשה לי את היום. אף
פעם לא אמרתי לה, אבל כל פעם שדיברה איתי על אהבה ואמרה לי את
אהבתה אליי, פשוט הייתי שותק. היה קשה לי להגיד לה כמה אני גם
אוהב אותה, כמה היא חשובה לי, כמה היא משמחת אותי כל יום מחדש
באהבתה הגדולה אליי. כמה היא מיוחדת בשבילי ואיך לעולם לא אמצא
עוד מישהי כמוה שאוהבת אותי ללא תנאי וללא שום דרישה, פשוט
אוהבת אותי , אהבת אמת , נטו אהבה.
קשה לי להבין איך היא תמיד הצליחה לקרוא אותי ולהבין איך תמיד
ידעה מה עובר עליי מבלי לראות אותה, מבלי לדבר איתה ומבלי
להגיד לה משהו. כשהייתי צריך לקבל קצת אהבה, פתאום הייתי מקבל
הודעה והייתי שואל את עצמי מאיפה היא יודעת?. וכשהייתי מחייך,
היא הייתה שותקת, כי ידעה שהיא עשתה כבר את שלה לאותו יום או
לאותו שבוע.
מעולם לא האמנתי שפגישה במשחק כדורגל וחיוך אחד באוטובוס לאחר
מכן, יהפכו אותי ואותה לחלק מסיפור אהבה. מסיפור של אהבת אמת.
אהבה מיוחדת שאין כמוה בעולם. ולא תהיה גם. לא האמנתי שבמצב
הזה אני אפגוש את אחד האנשים הכי חשובים לי בחיים, את אחד
האנשים הכי מיוחדים עלי אדמות. לא האמנתי שאני אפגוש אותה.
כזאת יפה, עם חיוך ששווה מיליון דולר, עם לב של זהב, עם אהבה
שאין עוד כמותה בעולם.
כנראה שבשמיים אלוהים בחר לשלוח לי קודם אותה, לפני שהוא מביא
לי את המיוחדת שלי, את אהבתי הגדולה. ואמר לעצמו שדורון
בינתיים יסתפק במה שיש לו, נראה אם הוא יידע להעריך את מי
שנמצאת לידו.
והיום, אני יודע שהיא תמיד שם, לכל דבר, לכל בעיה, לכל שאלה,
לרגעי האושר והעצבות, לשעמום ולבטלה.
אין אחד שלא מכיר את המצב שממש אבל ממש בא לנו עכשיו להתקשר
ולדבר עם מישהו ואז מתחילים להריץ שמות בראש של אנשים
פוטנציאלים לשיחה אך באותה השנייה גם עולות הסיבות למה לא
נתקשר אליהם "לא, מה אני אפול עליו עכשיו", "לא, היא עסוקה כל
הזמן", "לא , כבר דיברנו פעמיים אתמול" "לא, כבר מאוחר מידי
להתקשר אליה" ועוד ועוד...תודה לך שברגע שאני רוצה לדבר עם
מישהי אני לא צריך לחשוב אלא פשוט לקחת את הטלפון ולהתקשר.
ויותר מזה, להרגיש מבלי לראות את החיוך שעולה על פניה כשהיא
עונה לטלפון שלי ומספרת לי שהיא מתגעגעת אליי ואוהבת אותי עד
השמיים. ולשמוע כמה היא מבינה אותי וכמה הדברים שאני מספר לה
מעניינים אותה וחשובים לה.
מרגש אותי לשמוע כמה שאני חשוב לה, כמה שכל דבר שאני מספר לה
או מייעץ לה נלקח אצלה ברצינות מוחלטת. אני שמח שאני מכיר
אותה, שאני יכול לדאוג לה ולשמור עליה, להגן עליה ולהיות היועץ
והמדריך שלה לכל דבר שהיא צריכה.

היום נורא קשה למצוא חברות אמת בין אנשים, כמעט ואין כזאתי
בעולם.
יש האומרים שיותר קשה למצוא ידידות אמת (אפלטונית לחלוטין) עם
מישהו מהמין השני מאשר אהבה והמון היו מוכנים לשלם המון כדי
להיות חלק מידידות אמת שכזו, וזאת מבלי שנהיה ביחד מהגן, או
באותה הכיתה או באותו הגיל.

כל יום שעובר אני רוצה להודות לה יותר, להודות לה על מי שהיא
ועל אהבתה הגדולה אליי.
להודות לה על החיוכים שהיא מעלה על פניי ולהבטיח לה שאהבתי
אליה תימשך כל ימי חיי.
רציתי להגיד לה שבכל מקום היא איתי בליבי, רציתי להגיד לה שאני
אוהב אותה.
לפעמים קשה למצוא את המילים, והכנות יוצאת לי רק מול הדפים.

ואם עוד לא הבנת את הסיפור שאני מספר לך. אז "את", "היא" "לה"
- זו את.

אין כמוך עוד בעולם, את מיוחדת יותר מכולם.
בלעדייך אין לי חיים ובשבילך אתן את החיים.

אוהב עד כדי דמעות, (שעכשיו סוף סוף התחילו)

דורון

your wonderwall