|
הנה
אני רואה גם
עם הלב
לא רק העיניים
והמוח
כמו להריח צבע טרי
רק בתוך ההכרה
היום מתרחב
כמו סרעפת
אור הופך לחום
הופך לחושך
מעניין אם הימים
עומדים בתור
לפני בואם לעולם
יושבים בחדרי המתנה
טרמינלים
של שדות תעופה
לפני שהם מתחילים
את הרכיבה
על השמש
הנה אני רואה גם
עם הגוף
מתקלפת
כמו העיר
לעיניים שהולכות
בה כל יום
והיא בכל זאת
אולי בגלל זה
נאהבת יותר
מכל מקום.
21.8.06
לוס אנג'לס
|
|
|
כששותים, לא
אוכלים,
מן הסתם...
תפוח זהב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.