ארבעה שבועות
אמריקה
פתאום
בית קפה
צהריים
העברית גועשת
אל תוך אוזני
היא באה לחבק אותי
מילה מילה
"שליש"
"סיפור " "אפשר"
"אולי" "הייתי"
לא הקשבתי
להן
רק נתתי לאזני
להתענג עליך
שפה שלי
השניים ישבו ליד החלון
ואני בשולחן האחרון
ליד עמדת המלצרים
עם הקטשופ
דגתי מילים בחכות אוזני
אני חוזרת הביתה מחר
לספרטה שלי
למדינת השב''כ
לה' צבאות
והפצצות הגשרים
והשמחה שלי
היא כמו של ילדים
קטנים
שנוסעים מחר לים
אני מתגעגעת
גוף, שפתיים, לשון
להסחף
בגלים הגבוהים
המטורפים
החשופים
של המילים
שפתי שלי

21.8.06
לוס אנג'לס