ארבל הכרמלי / שיר מן הדרום הרחוק |
חציתי הנגב הרחב והגדול
והגעתי אל הים האדום,
שם ציפיתי למצוא שחקים תכולים
מלאי חמה וכוכבים
אך, האפור האביך
הקביל לי פנים.
נטה הערב לרדת
ועננים קלי כנף החלו לסגת,
ממרפסת חדרי חזיתי בלבנה מלאה
מעל חינגת האורות של אילת ועקבה
ובאופק, הקורא לדרכי אגדות,
פגשו שמיים בצללית הרי אדום, בפסגות.
כאן, מלבי, מפכה לו שירי
ומבקש חלום שיבוא אל לבי
כי מחר, משיזרח עליי האור,
תבוא עמו גם אהובתי מרחוק,
תלטף שיער ראשי, תנשק לעיניי;
תשיב התכלת אל מול פניי.
13/02/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|