|
פרידה/ רוי פז
הדלת נטרקה וכל הבית רעד
לקחת את הכל ולאופק ברחת
לוקח נשימה ונושף אנחת מצוקה
הדמעות שנערמות רוצות שנגיד סליחה
לאן נעלם כל האושר הגדול
שהיינו ביחד גם שהיינו בנפרד
הכל עף ברוח עם גרגירי אבק וחול
היינו שניים ועכשיו אני אחד
איך אותך אני אוהב
ועליך רק חושב
מתוך בדידות במרחק כה קטן
הלב חוזר אליך
כי נשאר לנו עוד זמן
איך אותך אני אוהב
יושב לבד ועליך רק חושב
תן סימן שיש לנו עוד תקווה
אני חוזר אליך
ממשיכים מהפרידה
רוצה לקחת את נשימתך העדינה
עם נשיקה לוהטת ארוכה ורטובה
שוב אליי, הסתכל אל תוך עיניי
העיניים שיגידו אתה היחד בחיי
איך אותך אני אוהב.... |
|
|
אין שעות
קטנות.
יש אנשים
קטנים.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.