סופרי צללי
שלחתם ידיים
למשש נפשי
לחטט בצפני
לפענחני.
באור המסנוור
הטלתם צל פגמיכם על פניי,
נקשתם קצב מנגינותיי
ויצאתם במחולכם.
סיפורי פתחתי, היה היה
האושר והעושר -
סיומכם הוא.
מוטל מוער ומבואר,
לשיפוטכם.
חף מחידות
סודותי רשומים
אות מול אות, תו לתו
כאבי זולים, קלים לעיכול.
שקרו צללי,
ספרו עלילות גבורתי,
איך בדם ואש נפלתי
איך בדם ואש אקום.
שווקוני, בשעת-שיא
נופלים חדשים ילכו לאורי,
הורים שכולים ימלאו תפקידם,
יאמצוני כבן,
יתומים יעמדו דום לזכרי
בשעת צפירה.
איש מהם לא ידע מגילתי הגנוזה-
בלעדיכם נכתבה
ובחשאי תקרא
בתום פרקי. |
