עופר בור / שיר ערש |
האילנות כל כך כבדים
כופף הפרי
שלא נקטף
את הבדים,
ניגר עסיסו לאדמה
שאף פעם לא די לה.
הרחק בהרים
יאספו איכרים
את מה שששרד.
ילטפו צלקות קליפתם,
יארזו בנייר מרשרש,
יניחום שורות- שורות
יוותרו מהעצב
לקט שכחה ופאה.
עוללות הכרם
מתפללות לבציר
שיגאל הגפנים מעומסן
יהפוך ענבים ליין
לשמח לב.
בשש או שבע
תחדל האש,
בדים שלא נשברו
יתיישרו קמעא,
עוד תראה בשנה הבאה:
ניסן מלבלב, סיוון מבכיר,
שמחה בתמוז, אב מנוחם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|