[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רותם ניצן
/
קליידוסקופ

"Picture yourself in boat on a river,

with tangerine trees and marmalade skies
somebody calls you, you answer quite slowly,

a girl with kaleidoscope eyes."
")


Lucy in the Sky with Diamonds" - The BEATLES)
"הרי בכלל אין עולם כזה, עם פרחי צלופן בצהוב וירוק ובכל
הצבעים האלה, וגם שמי מרמלדה ונערות עם עיני קליידוסקופ".
אף פעם לא היית הנערה המושלמת והמתוקה שכולם תמיד רצו שתהיי.
הם תמיד ראו אותך כמו מין פיה סגולה ויפהפיה שאוהבת כל כך
שוקולד לבן עם עוגיות ואת קורט קוביין ולטייל בשדה הצהוב
משיבולת שליד הבית שלך.
אני לא יודע אם את עוד זוכרת את זה, אבל הייתה הפעם הזאת שאת
ישבת על הערסל המתפרק והצהבהב ואני ישבתי על הרצפה הלחה
שבמרפסת בבית שלי, והירח האיר עלינו אור קלוש בצבע לבן ואת
לחשת לי בשקט בשקט, שאת בכלל לא אוהבת שוקולד לבן עם עוגיות,
ושאת לא יודעת מה לעשות עם כל השוקולד הזה שנתנו לך ליום
ההולדת שלך.
ואני עדיין חשבתי שאת מושלמת, וכל מילה שאמרת, כל מבט שהיה לך
לרגע, כל נשימה שלך חיזקה את זה.
ואת היית כלואה בתוך חומת השלמות הוורודה שלך, שבאמת ניסית
להשתחרר ממנה.
את ניסית לברוח מהחומה הענקית הזאת, אבל תמיד כשהגעת לפרצה
קטנטנה, החומה רק גדלה והתעבתה ואיימה לחסום כל שביב של שמים
כחולים רגילים, לא שמי מרמלדה צבעוניים, שכולם תמיד אהבו
לחשוב שאת אהבת כל כך.
אבל אולי קצת ראיתי את זה.
כי הרי זה הרבה יותר פשוט לראות אותך צוחקת ושרה ומציירת
ומתפרקת מבפנים, מאשר לראות אותך חשופה, נופלת לאט לאט לעולם
אפור של תחנות רכבת ["שהוא דווקא כן קיים"].
יום אחד באתי אלייך הביתה ומצאתי אותך יושבת בגינה, במקום שבו
הדשא והבטון המחוספס והאפור מתחברים, עץ יבש מדי של ערבה
בוכייה מטיל עלייך צל גדול, כשאת בוהה בעיניים כהות בכלום
שעכשיו מציף את העולם שלך.
באחד הבקרים הללו שבהם הדשא היה ירוק מתמיד, הגג היה לבן משלג
ובחוץ היה מזג אוויר של תחילת נובמבר סתמי, סיפרת לי שחלמת
בלילה שאת במקום סגול ועצום ושלמעלה יש חלון זעיר שחוטים
דקיקים של סלילי שמש שחורה בצבצו ממנו, ואת היית שם והלכת,
והלכת וקפצת באוויר כמו ילדה קטנה ולא הצלחת לצאת משם.
לפעמים היית מחפשת.
הייתי רואה אותך בשדה השיבולת היבש, הולכת, עינייך סורקות את
האזור בטירוף לא אופייני לך. היית מחפשת.
לא סיפרת לי מה את מחפשת, גם לא שאלתי, לא חשבתי שזה משנה, את
לא נראית כמו בובת חרסינה עדינה ויפהפיה, יותר נראית כמו בובת
סמרטוטים ישנה ומלוכלכת, והיית כל כך יפה.
בכל מקרה, אני חושב שכבר מצאת את זה.
פעם, כשהלכנו ברחוב באחד מערבי הסתיו הללו שבהם השמיים נצבעו
בגווני אפור והאדמה נהייתה כתומה וצהובה ואדומה כמו אש מעלי
שלכת, את דילגת בילדותיות קסומה ושרת שירי גשם ושמש ששמעת פעם
ברדיו.
"גרביים!" את צעקת ממרחק, ואני צחקתי.
"זברות!" השבתי לך, ושמעתי צחוק גדול ורועש להפליא.
אחרי זה רצת רחוק מדי וכבר לא הייתי יכול לשמוע אותך, אבל אני
כמעט בטוח ששמעתי קול עמום ורחוק צועק משהו כמו "שרוכים".
ולמרות שלפעמים ניסית להסתיר את זה בכל כוחך, גם מעצמך וגם
ממני, אני ידעתי שלפעמים, בלילות עם שמיים שחורים, יש לך, ולו
במעט, עיני קליידוסקופ.
"

And she's gone."
(Lucy in the Sky with Diamonds" - The BEATLES")







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"-מה ז'תומרת
אין לחם ?!?

- אבל מארי, זה
בגלל שאין
קמח...

- אם אין קמח -
שיאכלו עוגות
חשיש !"


(המהפכה
ההולנדית)


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/06 11:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם ניצן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה