הקיץ מתקרב..
ותחושה חמימה כזאת תוקפת אותך
אתה מאושר
אבל משהו חסר..
היא..

את..

אתה מסתכל לשמיים
העננים הרכים והלבנים
מזכירים לך את זה שפעם שכבתם על הדשא,
עם הראש למעלה
וניחשתם מה צורתו של כל ענן
דימעה יורדת על הלחי שלך
מסמלת את הגשם שירד באותו יום חורפי
איך רצתם בין השלוליות
והיא צחקה והייתה מאושרת
אהבת אותה
והיא אהבה אותך

קרה משהו
וניפרדתם
חצי שנה הייתם ביחד
ושעות היית יושב וחושב
מה עשיתי?!
כששאלת אותה היא ענתה:
"זה לא אתה זאת אני"
ובהתחלה האמנת
והתחלת לחשוב
אולי זה כי אהבתי אותה יותר מידי
צילצלת אליה והיא ביקשה שלא תצלצל אליה שוב

אחרי חצי שנה
אתה כבר עם מישהי אחרת
עדיין חושבת עליה
אבל אתה רוצה לעבור תקופה כבר
קיבלת הודעה
"תפגוש אותי בעוד שעה בגן"
אתה מזהה את המספר
למרות שמחקת אותו מהפאלפון,
עוד באותו יום גורלי.

נפגשתם
והיא הסבירה
היא אמרה שהיא אוהבת אותך
והתקרבה
כדי שתתנשקו
טלפון צילצל
הטלפון שלך
זאת החברה
"היי מותק,את צריכה משהו אני פשוט בשיחה עם ידידה מהעבר"
איך שאמרת ידידה מהעבר
הפנים שלה נישמטו ואתה נשבע שראית דימעה
ניתקת את השיחה
למרות שהיא עדיין דיברה בצד השני
וסגרת את הפאלפון
חיבקת אותה
ואמרת לה שאתה אוהב אותה

עברה עוד חצי שנה
אתה ו"המישהי האחרת" נפרדתם עוד באותו יום שהיית בגן
היא אמרה משהו על זה שאתה לא אוהב אותה
ולא היה לך איכפת
החיים שלך חזרו אליך
ואתה שם לב שבמיצמוץ
עברה לך שנה וחצי מהחיים
אתם ביחד
ואתה,
אתה מאושר
והיא?
היא יותר
שוכבים על הדשא
הפעם קיץ
והעננים לבנים
כמו באותו יום שנזכרת בה
וענן אחד גדול
בצורת לב
ומסמל את האהבתכם הניצחית

אהבה אמיתית
לא כולם מקבלים אותה
ועד היום
עד היום
אתה איתה
והיא איתך
שייכת לך
ואתה שייך לה
אתם יושבים ליד האח
מתכרבלים אחד בתוך השני
והנכדים משחקים בחוץ