עדי שוחט / היא |
את גופי היא מלטפת
מנשקת ומחבקת
לא מרפה ולא עוזבת
בין ידיה חמים ונעים
והכול, פתאום אמיתי ונכון
בפעם הראשונה
עולמי השתנה
בפעם הראשונה
בטחתי בכול מילה
בפעם הראשונה
הרגשתי חופשי מרגשי אשמה
להשתחרר, להתפרק
ורק אותה לחבק ולנשק
לחלום עליה בלילות
ולראות את פנייה בימים
לאהוב את כול כולה
לנצור הכול בתוך ליבך
לשאוף פנימה את ריחה
האם זוהי אהבה?
נזכר בנשיקתה
במגעה, בריחה המגרה
במבטה שתמיד אותי שובה
ושוב, ושוב להרגיש כול כך בטוח
בכול תנועה....
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|