|
איש לא יבין ואיש לא ידע
איך זה קרה
איך היא קיבלה את אותה מחלה
מחלה קשה, קשה ונוראה.
ואני מביט אל השמיים השחורים
הריקים מכוכבים
ושואל אותך אלוהים
למה? למה זה קרה
למה נתת לה את אותה מחלה.
והשמיים מתכסים עננים
והפנים שלי פתאום רטובים
האם זה הגשם שהחל לרדת
או הדמעות שאת פניי מרטיבות.
ואני נזכר איך היא נלחמה
באותה מחלה, מחלה ארורה
שאותה לבסוף ניצחה
ואני רואה את פניה אם אותו חיוך קטן
כאילו אומרת למרות הכול אני עדיין כאן .
ואני אומר לך לעד את תהיי איתי
ברוחי בנפשי ובליבי
וזיכרונך לא ימוש ממוחי
אז שלום ולא להתראות
כי ודאי ניפגש איי שם בחלומות |
|
|
ברוכבי על הסוס
שאלתי את עצמי
"איך לעזאזל אני
מגיע
לסוקולוב?".
"קח פה ימינה"
העיר הסוס.
"אתה סוס! אתה
לא מדבר!"
עניתי.
"גם אני הייתי
מופתע כשדיברת,
בהמה".
טיפש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.