ירח מלא ועגול כמטבע זהב,
שופך אורו כגביע חלב נמזג,
על שדה תירס מרשרש ברוח
על דרך עפר ומכונית.
וצרצרי הלילה מנגנים את שירם
אולי כסרנדה לאהובתם.
במכונית את ואני לבדנו
נתקלנו זה בזו שנית - כך גורלנו
משוחחים על עברנו
ועל מה שקרה מפרדתנו
ידינו שלובות לטיפותינו מקריות
האם נשיב עטרה ליושנה ביננו?
ברדיו, שירים שאהבנו שנינו
ולפתע מתנגן לו שירנו
ואנחנו דממנו, ראשך על חזי
רק דמעה מלוחה במורד אפי.
מגעך מעורר תשוקתי
ולפתע מבלי נדע שלובים היינו.
כרכבות דוהרות זו מול זו, חשקנו
מגעך, ריח גופך, פורקנך
עדנתך, צעקתך מדמימה שירת הצרצר
ורק קול בכיי עת הגיעי לשיא
מלווה את משב הרוח.
עירומים חבקנו שנינו מחוץ למכונית
אור ירח דולף עלינו מקרע ענן
ואנחנו סובבים ברקוד עצוב
גופינו הדוקים כאחד לכוד
ושירת הרוח על מערומינו
והצרצרים מתלווים לשירנו. |