|
הוא שאל איך הקפה..עניתי אתה שואל יפה..
חכה עד שאבחוש וקופאין ימריא לראש..
הוא חלץ את סנדליו באמצע הכביש נעל את נעליו ודרכו החיש דרכו
המשיך...
הוא פרק את סחורתו לבחורה סיטונאית אחרי לילה גשום במונית..
כן..הוא קצת פחד מסיקור עיתונאית גם פחד שהגשם יגע בקרקעית
הוא צפה בחלומו שבוא תבוא רונית תקרין לא את ליל אמש בתסריט..
משם קצרה הדרך ואזלה התשוקה..וזאת שנשחקה הפכה ריקה בתאונת
ההגשמה.. |
|
|
זה בסדר, אנחנו
יודעים מתי
אנחנו לא
רצויים.
צוות מכון
הרנטגן מקווה
לעורר אמפתיה
בשקל וחצי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.