|
זוהי תקופה של שפל ועוגמה
כל עליצות מפי נשמעת כמו חכמה
כל חיוך נרא כמו ניצוץ
וכל קפיצה תהיה בשבילי כפיצוץ
זה אני דיכאוני ויומרני
איפה הרגשני והחומרני
והגאות ששכחה לעלות עם שחר
הלב לא נשרף ובכלל לא בער
הוא קפוא ורטוב
מבט פניי נראה העצוב
והכל פשוט מוזר
ואולי יהיה טוב מחר |
|
|
די, כבר שלחתי
איזה 10 סל-
וגנים. גיברת,
תתקדמי אחורה
באוטובוס.
(יש עוד מקום
שמתקדמים בו
אחורה? אולי בדף
שלכם.
ובארץ שלנו.
ובפרסומת ההיא
עם האישה
המבוגרת
במבטא.)
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.