|
זוהי תקופה של שפל ועוגמה
כל עליצות מפי נשמעת כמו חכמה
כל חיוך נרא כמו ניצוץ
וכל קפיצה תהיה בשבילי כפיצוץ
זה אני דיכאוני ויומרני
איפה הרגשני והחומרני
והגאות ששכחה לעלות עם שחר
הלב לא נשרף ובכלל לא בער
הוא קפוא ורטוב
מבט פניי נראה העצוב
והכל פשוט מוזר
ואולי יהיה טוב מחר |
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.