הדר בר-אל / ימים כהים |
ואת צעדיהם שומעים
כמו מגף של נאצי על מדרגות.
אוזניי מבקשות לשמוע
פסיעות על מצע חולות רכים,
לראות את היאוש יפה וחדל.
עיניי רוצות לראות עד סוף השדה,
רק לא המיית הבשר הבוכה
ותוגה רוויה של גשם חורף.
בימים כהים נדמה כאילו
הפכתי רקפת,
מרכינה את הראש,
צבעי הבוגונוויליה משתנים
ואינם ורודים עוד.
בימים טובים הם שטים על פני מים
וגשם חורפי עם תוגה,
הן מילים של אושר.
אחכה להם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|