"ויצא דון קישוט ויבקש ימים רבים וימצא לו יפיפייה כלבבו אשר
אליה ישא את נפשו בכל עלילותיו. המאושרת הזאת אשר לא ידעה
מאומה מכל הטוב אשר יחשוב עליה אבירנו הגדול, הייתה בת
אחדהאיכרים אשר בכפר הקרוב לעיר מולדת דון קישוט ושמה אלדונזה
לורנצו. אומרים כי דון קישוט אהבה לפנים והיא לא ידעה ועל
כן נתן בה עתה את עיניו ויבחרנה להיות לו לגברת לב ולמשא נפש.
ויסב את שמה דולציניה הטובוסית, על שם טובוסו כפר מולדתה. השם
הזה נעם אף הוא לאוזן דון קישוט כשמו וכשם סוסתו, כי היה
בעיניו כשם בת מלך או בת נסיכי ארץ וישמח על הדבר בלבו"
מתוך "דון קישוט איש למנשא" מאת מיגואל דה סרונטס. בתרגום
מקוצר מאת: ח.נ. ביאליק
דּוּלְצִינֵאָה מַלְכַּת לְבָבִי הַנָּאוָה
לְךָ אַקְדִּישׁ תִּפְאֶרֶת נְדוּדִים וּגְבוּרָה
אַתְּ תִּהְיִי לִי מֻשּ-ָא לְאַלְפֵי חֲלוֹמוֹת
וּמִכָּל מַסְּעוֹתַי לְךָ אָבִיא דּוֹרוֹנוֹת
קִיכָדָה הָיִיתִי עֵת רְאִיתִיךְ בְּפֻנְדַּק
מַבָּטֵךְ אֶת עֵינִי עָבָר כְּבָרָק
וּמֵאָז כְּבָר שֶׁנִּים סָרוּט בְּמוֹחִי
דָּלוּק חוֹפֵר וּמַתִּישׁ אֶת כּוֹחִי
מֵעַל גַּב סוּסָתִי שֶׁכֶּרַע מִשָּׁנִים
נִשְׁבַּע לְךָ הַיּוֹם שְׁבוּעַת אֱמוּנִים
וְאֶת שְׁמֵךְ אֶלְחַשׁ עַל מִשְׁכָּב נְדוּדַי
בְּטֶרֶם יֵעָצְמוּ לָעַד רוֹאוֹתָי
דּוֹן קִשּׁוֹטִים אָפְסוּ כְּבָר מִזְּמַן
בַּחֶלֶד
בִּידֵי צִינִיקָנִים הָפְכוּ לִש-ְכִירֵי חֶרֶב
הֵם תּוֹכְנִים רִקְמוֹת קוּרִים דַּקִּיקוֹת
טוֹוִים זְמַן אֲוִיר שַׁבְרִירִים שֶׁל
שְׁנִיּוֹת
מְקַבְּצִים לְחֶשְׁבּוֹנִיּוֹת מָמוֹן
תּוֹבְעוֹת
לַלָּקוֹחוֹת אֵין בִּינָה בְּרֶצֶף מְדֻוָּרוֹת
רַק דּוּלְצִינֵאות זְקֵנוֹת עוֹד נָעוֹת בַּחֲשַׁאי
בַּשְּׁבִילִים שֶׁבִּמְחוֹז לַמָּנְשָׁא
קוֹלְעוֹת צַמּוֹת לְזַנְבוֹת הַסּוּסִים
שֶׁל אַבִּירֵי הַחֲלוֹמוֹת הַמְּיֻזָּעִים
בְּלִי דַּעַת שֶׁהָיָה פַּעַם קִיכָדָה אֶחָד
שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹתֵיהֶן עַל מִטְפַּחַת רָקַם
וּבְצֵאתוֹ עִם הָרֹמַח לִקְרָב הֲלוּם שָׁוְא
רֻסַּק בְּשִׁרְיוֹנוֹ עִם שְׁמָן עַל ש-ְפָתָיו
ג'וּלְיֶטָה נִצַּת לִבָּתִי הַסּוֹעֵרָה
הַאִם אַתְּ בָּרֶקֶת שֶׁמָּא אַחְלָמָה
אוּלַי עִם אַחֵר הֶחְלַפְתְּ שְׁבוּעוֹת
וַאֲנִי הַמְּשׁוֹרֵר, רַק קַבְּצַן מַחְשָׁבוֹת
אוּלַי כְּבָר רָווּ חֲלָצַיִךְ דּוֹדִים
וַחֲצַר בֵּית אָבִיךָ מְלֵאָה יְלָדִים ?
דון קישוט המטורף וסנשו האיכר הפלצני יוצרים את הקונפליקט
הנפלא של הסאטירה העוקצנית. אלדונזה (דולצינאה) היא רק רקע
מקשט ואיש לא מבחין בטרגדיה שלה. כשהיתה צעירה ראה אותה קיכדה
והתאהב בה (ולא עשה עם זה כלום) ועתה בזיקנתו, זיקנתה, הוא
מעלה את דמותה מהאוב.
מי היא דולצינאה?
ג'עג'וע ארס-פואטי
|