בהתחלה רציתי להיות כמו בובה
בובה קטנה, יפה ושקטה
לה דואגים ועושים הכל בשבילה
והבובה מקבלת המון תשומת לב.
אני מאכילה אותה, מסרקת אותה,
משחקת איתה, מחבקת אותה.
והבובה לא חייבת להחזיר לי תגובה
היא יודעת שאני אוהבת אותה
ואני יודעת שבתוך תוכה
היא גם יודעת להגיד לי תודה.

... ואז נכנס אבי לחדר
ובמהירות סגר את הדלת.
"תתפשטי!" הוא צעק לי מהר.
נבהלתי, ניסיתי לברוח-
אבל הוא לא ויתר.
אחר כך הוא יצא מהחדר
ונשארתי לבד, בוכה בסתר
פגועה, חבולה ובוכיה.
כמה הייתי רוצה לא להרגיש דבר.
כמה הייתי רוצה להיות אהובה.
כמה הייתי רוצה להיות בובה.