היו ימים שאהבתי, היו ימים שרציתי,
אבל לא אותך אהבתי, ואותך כן אהבתי
היו רגעים שהרגשתי, שאת גופך כה רוצה להרגיש,
לנשק אותך, ולחבק אותך , כי אני כל כך רוצה אותך
אך לא אותך, ובעצם כן אותך

כי את זו האחת, שרציתי לאהוב,
לחבק ולנשק, כשרע וכשטוב,
אבל הייתי כמו עיוור באפילה,
איך לא ראיתי זאת?
איך לא ראיתי אותך?

הרגשתי שגם את, כן גם את בי חושקת,
את גופי למשש, ואת ליבי לרשת,
וידעת שתוכלי, כי יש בך את הכוח,
להשכיח אותה, לגרום לה לברוח,

אך כמו אידיוט המתנתי,
ועדיין לך לא הצעתי,
איתי להיות, לחבק ולאהוב

וכשכבר רציתי,
הצעתי וביקשתי, רמזתי וניסיתי,
כבר חשבת שעבר,
שיותר אי אפשר להיות יחד

והמשכת הלאה,
והיום את עם אחר, ואני עם אחרת,
האם אותך שכחתי?
האם עליי את מתגברת?
כל כך רוצה לדעת,
כל כך רוצה להאמין,
שעוד יש שם פינה קטנה בשבילי,
עמוק בליבך, פינה משלי,
ובכל שנה שתעבור,
היא תהיה שם בשבילי,
הרומן הקטן,הרומן שלנו,
כי קשה להיות נאמנים,
וצריך להיות יחד,
ואז שוב לשכוח ושוב להתעלם,
עד הפעם הבאה,
עד שתתעוררי...