|
היה גשם על סדקיי
היה שורשים לענפיי
היה אפיק בוטח ליובליי
היה צלילים בשקט הנורא
היה שקט בסערה
היה לי סערה
אותי תסחף
אלי חוף
מבטחים
מאיר פנים
זהב חולותיו
מימיו צלולים
היה ילדי
ילד הירח
להאיר מחשכיי
היה האור בעיוורוני
היה לי כל שתאבה
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.