|
נוברת בשק מילים
דולה אחת ועוד אחת
מציירת את כמיהות
בשיר
מילה למילה תחבור
חרוז לחרוז
כל שעיני רוחה רואות
כל שבקשה נפשה
כותבת בשיר
רגליה כבדות שקועות
במציאות חייה
נתקלת בתקרת זכוכית
הולכת וסוגרת עליה
מחפשת צוהר למקום אחר
מוצאת בשיר
קבצנית הסופרת מעותיה
בקרן רחוב
היא מונה את שיריה
אוצרה היחיד |
|
|
אני לא חוגג ימי
הולדת!
לא של עצמי בכל
אופן!
כי לדעתי יום
ההולדת שלך זה
יום הזיכרון שלך
בעודך בחיים!
זה מדכא לחגוג
את זה פעם
בשנה!
וגם קצת
יומרני!
יופי!
עברה עוד שנה!
לא חוכמה
גדולה!
לדעתי ימי הולדת
חייבים לחגוג
פעם בעשרים וחמש
שנה!
וגם זה יותר
מדיי!
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, שונא
תאריכים מיוחדים
חוגג יומולדת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.