|
ביום הזה לא אדע מה ללבוש
אתנחם במזכרות היופי
שאלבישוני עיוור וכנוע למרגלותייך
מסתבר שעירום מתקיים עם רגשי אשמה
שלא פשטתי עדיין מעליי
והטיפות מעיניי ילכלכו אותך
כשלא ראית מי את
כשבאת לראותי
ולהשאיר אותי במערומיי
ולא בלב ים
על גבי כתבת הכל
והוא שכתב אותך בפיסוק נאה
כדי להזכיר חמתו ועינו עלינו
אינני אוהב אותך כמוהו
ולא מבין אחרת
כשתפגשי בי לא יהיה זיכרון
וגם לא עירום
רק עיוור לא יבחין בזר
המלביש עליו אשמה
וכריתת ברית ושיער
שכל כך הערצת ובחרת
להיות איתו
אל תיהי איתי
כמו אתמול כמו שלשום
אומר הזעם
תחזרי לגדל שיער וקשרים
ותניחי לי
איני מכיר אותך עירום וחשוף
כמו שהשארת אותי ואותו
להתבונן ממרחק על המרחק בינינו
עכשיו כשבחרת להחליט כמוהו
נשארת שם
ואותי שלחת להתלבש ולהפשיט אותך ממני
כמו הים בגלים אשכח אותך
ואשתוק בגעגועים אלייך
עד הניפוץ הבא שיקח אותך
מפה בחזרה |
|
|
-סליחה, איך
מגיעים לבמה
חדשה?
אחרי הרמזור,
אתה פונה ונוסע
לסוף העולם
שמאלה, אז פנייה
חדה למעלה, וישר
פרסה לאחור,
הבנת?
בעצם לא משנה...
כל הדרכים
מובילות לבמה
חדשה!
זאת שהולכת
לסוף... שמאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.