בחיפוש אחר האמת צריכות להישאל שאלות.
מהי האמת? מהי סיבת חיפושי אחר האמת? ואם אני מחפש אותה האם זה
אומר שאיבדתי אותה?
הרי אם לא אדע מהי האמת כיצד אוכל לחפשה ולמוצאה?
ובכן, מתי אני מהרהר אם דבר הוא אמיתי או לא, מתי אני מפקפק
באמת?
האם כאשר כולי מלא בטוב אני מפקפק באמת?

מהי אמת?
אמת היא אבסולוטית שאינה ניתנת להרהור , שלא ניתן לנצחה.

מהי סיבת חיפושי אחר האמת?
אני מחפש אחר האמת מכיוון שמשם באתי, לשם אני שייך.
אך במשך הזמן איבדתי אותה וברגע שזיהיתי שהיא איננה התחלתי
לחפש אותה.
כמו אתר ארכיאולוגי שהתכסה בחול ואדמה במשך השנים וצריך לחשוף
אותו כך היא האמת,
במשך ה"זמן" שכחתי ממנה ונתתי לחול ואדמה לכסות אותה וכשששמתי
לב שיש רק חול ואדמה ואינני רואה מאחוריהם התחיל הרצון לחשוף -
הרצון לאמת.

כשטוב לי אני אינני מפקפק בהוויה, כאשר רע לי אני מתחיל לשאול
את עצמי מהי האמת!
ז"א שתחושותיי והרגשותיי הן הפיזיים והן הנפשיים והרוחניים
נותנים לי כיוון לגבי האם אני בדרך האמת או בדרך השקר!
ולכן כאשר רע לי אני מחפש אחר הטוב - האמיתי.

אם כן מהו טוב? איך אני מזהה אותו? ומהי הדרך אליו?
טוב אם כן חייב להיות גם כן אבסולוטי בלתי ניתן להרהור כי הוא
הייצוג של האמת,
כדי שהטוב יהיה בלתי ניתן להרהור אין הוא יכול להיות תלוי
במשהו מלבד עצמו!
לדוגמא לא תרצח הוא טוב אבסולוטי (למרות שהוא מגיע מלשלול את
השלילי באותה מידה אפשר להגיד תן לחיות אך צד זה הוא חיובי גם
מחשבתי-מילולי)
הוא טוב אבסולוטי  כי הוא לא יכול להיות תלותי בגורם חיצוני
כדי לבצעו,( כדי לרצוח אני חייב גורם חיצוני אותו אני יכול
לרצוח), ולכן לא תרצח אינו ניתן להרהור!
אם מדברים על "אהבת ישראל" זה דבר תלותי שהגורם החיצוני יהיה
מישראל, אך אהבת הבריות איננה תלותית כי גם אם בסביבתי אין ולו
חי אחד בודד גם אני הוא בריה וכמו שכבר ידוע עם עצמי אני תמיד
אהיה!

לכן מעצם היותי עם עצמי כל הזמן עליי לדאוג כי הטוב ינבע
מבפנים(לסלק את החול והאדמה ולחשוף...),אמנם מעשיי הם התוצאה
החיצונית אך העבודה שלי היא  על מה שגורם לי לעשייה - המניעים
הנפשיים!

מהם מניעי הנפש? איך הם מתפתחים?
מניעי הנפש הם חלקים בנפש שבסופו של דבר גורמים לגוף לעשייה!
רצון,תשוקה,פחד.
איך מתפתח אצלי מניע נפשי?מהם הגורמים להתפתחות מניעים נפשיים?
שתי גורמים להתפתחות מניעים נפשיים:
1)ידיעה - ידע שנבנה ע"י קבלת מידע מחמשת החושים(ראייה, שמיעה,
ריח, טעם,ומישוש).
2)אמונה - ידע שנבנה עפ"י שקלול של ידיעות ואין לו הוכחה חושית
(כמו אמונה באל שהתפתחה אצל אברהם).

אם  כן  ,מה ההדל בין מניעי הנפש?
1)רצון - מניע נפשי שאינו דורש בביצועו גורם חיצוני(כמו "ואהבת
לרעך כמוך" {שזו תוצאה של הרצון לאחדות} שכדי לבצעו אני חייב
ללמוד לאהוב את עצמי ומתוך זה באופן מידי אני אוהב  את
סביבתי"),ז"א אינו תלותי ובביצועו גורם לשחרור וגילוי של אהבה.
2)תשוקה - מניע נפשי אשר תלותיים בגורם חיצוני (כמו תשוקה
לאישה מסוימת - ברגע שלא אשיג את האישה הזו יהיה בי מרמור על
כך,ואם אשיג אותה תשתחרר אהבה -אמנם היא כנראה תהייה תלויה
באישה כי מלכתחילה היא תלויה בשאלה אם אשיג את האישה הספציפית
הזו) ז"א זהו מניע תלותי אך הוא יכול לכוון אותי אל הרצון
(במקרה זה רצון לאישה בהיותי גבר)או אל הפחד ,תשוקה זוהי צומת
בין רצון לפחד!  
3)פחד - מניע נפשי שתלותי בגורם חיצוני ובביצועו הוא כולא
בתוכי תחושות שנאה.

מהי התודעה?
התוצאה הסופית היא התודעה שהיא האופן בה אנו חווים את המציאות
מבחינת תחושות וחושים!
היא משפיע על החושים ועל קליטת המידע!

איך מניעי הנפש  מושפעים מהדברים שגורמים להתפתחותם?
אם הידיעות נובעות מכך שתודעתי היא בעלת תחושות אהבה אזי אפעל
בעזרת רצונותיי!
אם הידיעות נובעות מכך שתודעתי היא בעלת תחושות שנאה אפעל
בעזרת פחדיי!
וכמובן שיש את התחום האפור בו אני נמצא - תודעה שמונעת עפ"י
תשוקותיי!

לכן עליי לבחון טוב את מעשיי ואת כל תשוקותיי להפוך לרצונות,
את הפחדים בשלב ראשוני אפשר להפוך לתשוקות!

אם כל מניעי ומעשיי לא יהיו תלותיים כלומר יהיו משוחררים אזיי
אהיה טוב יותר, התוצאה תהיה בכך שיותר אהבה תהיה גלויה כעולם -
אהבה נצחית שאינה תלויה בדבר.


peace and love