|
מביטה בשמיים
וסופרת כוכבים
עוצמת שתי עיניים
מדמיינת מלאכים.
ופתאום אתה מגיע
ונשכב פה לצידי
כמה טוב לי ורגוע
כשאתה פה לידי.
כי יש עוד סיכוי
למרות שכבר ויתרת על הכל
יש עוד סיכוי
קח את הצ'אנס האחרון
יש עוד סיכוי
אל תחשוב אולי
כי יש עוד סיכוי
אם לא, תצא כבר מחיי...
אז אתה קמת והלכת
השארת אותי פה לבד
נשארתי לבד
בלי אף אחד...
רוצה שתחזור
לא נמאס לך כבר
את לבי לשבור?
כי יש עוד סיכוי... |
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.