תומר שוחט / יש גם דברים עדינים |
דקים
שמושכים את הפה לצדדים.
ככה בחוסר נחת שכזה
כשנדמה לה שכל העולם בוחן אתה
ברגע זה.
היא די מזכירה לי אותי כשהייתי ילד קטן
ומי לא מתגעגע לעצמו כשהיה בתקופת הגן
אני הייתי הכי שתקן,
והיא ילדה מיוחדת שכזו
שלא כל כך אוהבת לדבר
ואני באותו הערב מה לעשות
היה לי מן שיטפון ממש דוהר.
מעניין אותי מתי היא
תדבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|