פעם חשבתי שלהיות בן אדם טוב זה דבר טוב,
אבל מסתבר שהייתי תמימה מדי.
כי עובדה שבסופו של דבר אנשים טובים הם אלה שנפגעים הכי הרבה.
כי ככל שאתה נותן יותר
אתה נפגע יותר
ככל שאתה מצפה ליותר
אתה מתאכזב יותר
ככל שאתה אוהב יותר
מנצלים את זה יותר
ככל שאתה עוזר יותר
לוקחים אותך יותר ויותר כמובן מאליו.
ואני, שכל פעם מבטיחה לעצמי,
הפעם אני אשתנה,
הפעם אני לא אתנהג ככה,
הפעם אני לא אעזור תמיד,
הפעם אני אראה שאני לא מוכנה ליחס הזה,
אבל כמו תמיד,
אני לא מקיימת את ההבטחה הזאת,
אני נשברת.
לפחות אם הייתי רואה שאת מעריכה,
שאכפת לך, הייתי יודעת שיש סיבה לכל הפגיעה הזאת.
אבל הגעתי למסקנה אחת,
חוץ מלהיפגע ולהתאכזב
אני לא מקבלת כלום.
זה מגיע לי, באמת שזה מגיע לי,
כי אני לא לומדת את הלקח,
אני נותנת שיתייחסו אליי ככה.
אז זה מה שאני מקבלת.
ומי שאמר "מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל"
זיין לכם ת'שכל!!!
כי זה בולשיט
אף אחד לא יכול להבין עד כמה אני מאוכזבת,
אבל את פשוט לא את,
ואת לא מוכנה לראות את ההתנהגות שלך,
אם הייתי יכולה לחמש דקות להראות לך איך את נראית מהצד,
היית מבינה אותי... היית פעם אחת שותקת ומקשיבה,
ולא מצדיקה את עצמך כמו תמיד!
אבל זה לא יקרה,
אז אני יכולה להמשיך ולחכות שתתאפסי על עצמך,
או שכשתשימי לב כבר יהיה מאוחר מדי,
ואני כבר לא אהיה פה, איתך תמיד.