ילדה שהייתי, השמים יעידו...
לא הייתי מאום מלבד
שבוית מלחמה של עצמי.
מובן שהייתי האוייב של עצמי.

הייתי חבוקה בין זרועותיך...
עצמתי עיניים ודמינתי-
שאתה הראשון שלי. שאני הראשונה שלך...
והינה- גאה אתה בפני אנשיך
על אשת הבתולין הטהורה שלך...

ילדה שהייתי, השמים יעידו...
שחקתי באש. שניתי ייעודי בחיים.
זלזלתי את שאהבתי,
חשבתי שתישאר לנצח,
ככה הילדה הזאת ראתה אותך- נצח...

הייתי חבוקה בין זרועותיך...
בין דיעותיך המכובדות, הבטוחות.
הגאווה שלך נפגעה.
לא יכולת להישאר...

הזמן שעמד מלכת כשהיינו יחד.
כעסת, הלכת והפנית לי עורף...
עצב נותר.
בכיתי, כי בוזבז את שנותר לעשות.
כמובן שהריי הייתי האוייב של עצמי.

על אשת הבתולין הטהורה שלך
לא חשבת יותר...
ככה הילדה הזאת ראתה אותך-
נצח... שהסתיים.
לא יכולת להישאר, יקר שלי.
כמובן שהריי הייתי האוייב של עצמי...