נועה א. ליברמן / חצי אלוהים |
כולו שוקק אנשים,
יושבת לבד בפינה
וטווה להם סיפורים.
זו שמולי בחליפת עסקים
שותה קפה מחוזק,
יודעת שצריכה לחזור לילדים
לעוד יום כזה של מחנק.
וזה לידה, בוהה בתקרה
חושב על אישתו שעזב,
שערו לבן וכולו מזוקן
כמו ההיא, חושב על בניו.
ילד קטן זורק לי מילה
כמו הבין מה בראשי,
ולשמע מילה, נבהלתי נורא
כי קולו היה סמכותי.
ארזתי הכל, שילמתי יפה
מיהרתי לצאת לרחוב,
ואולי גם מחר אחזור לקפה
להמשיך חייהם לכתוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|