אז רגע, מותר? כי אני לא מבין
אם זה עוד לא הזמן, זה לגמרי בסדר
הכל ישאר קבור בפנים
אני אתאפק עד שאהיה לבד בחדר.
תצרחי עליי, תהרגי אותי, זה בסדר
תזכירי לי את כל הפגמים שלי, זה בסדר
תאמרי לי דברים נוראיים, זה בסדר.
גם אם לא פגעתי, בך, זה בסדר.
אסור לכעוס.
אני אתאפק.
תקללי ותצרחי ותרחמי על עצמך
ותעשי גיהנום לכל מי שמסביב
לכל מי שבקושי פגע בך
את בטוחה שאת פגועה כל כך
ושחסר לך הכל, ושאין לך דבר
ושלך תמיד עצוב ואני מאושר.
ואסור לי לצרוח, להיות אמיתי.
הנפש גוססת בקצב איטי.
אסור לכעוס.
אני אתאפק.
כמה זמן ייקח לך לבעור
עד שזה יתפוצץ לכולם בפרצוף. |
