גד ריש / ילדי השכול |
דומים כל כך לניצנים של אור
למה זה ילדי השכול
נראים כמו שם תלוי בקור
בכל רגע שעובר
את נראת אחרת
רחוקה מזה
בכל רגע שעובר
שוב את חולמת
אולי הוא חוזר
אבל זה רק חלום
נוטף זכרונות
על תקופה חולפת
ויש שם היגיון
והוא כל כך רחוק
נשאר באופק
בשביל מי ילדי השכול
מספר אתם לחלק זיכרון
בשביל מי ילדי השכול
בחיים נתתם את הכל
בכל רגע שעובר
את נראת אחרת
רחוקה מזה
בכל רגע שעובר
שוב את חולמת
אולי הוא חוזר
אבל זה רק חלום
נוטף זכרונות
על תקופה חולפת
ויש שם היגיון
והוא כל כך רחוק
נשאר באופק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|