היא היתה אהבת חיי
רגש כל כך אינטנסיבי שכולו יציר הסקרנות הבלתי נדלית שלי.
הרשתי לעצמי לפול לתוך זה בלי מחשבה עמוקה
הקשבתי רק לפעימות הלב שלי, לדפיקות בכל הגוף, לא ידעתי לאן זה
יוביל.
פחדתי עד אימה מהגוף שלה, הידיים שלה
מה תעשה בי
ויותר מזה
מה אעשה בה? לה? בשבילה?
מסתבר שזה די פשוט כשזה זה.
אכלה אותי בלי מלח, פרקה את החומות, המיסה את החסימות ואני
מדברת פיזית. מין סקס בשר שעות של טעמים וריחות גוף נשיקות שפה
זרה.
לעולם לא אשכח מה זה עשה לי.
ואיך האהבה מתקשרת?
ברגע שהבנתי את העיניים, שראיתי אותה קמה בבוקר, הישבן הערום
מתחכך בי, הקריצות, הצחוקים שלא נגמרים.
היא פתחה אותי תרתי, פתחה לי את הצורה וסגרה אותי על מה שאני
רוצה. פחות או יותר דבר אחד - אותה או לפחות משהו שדומה לה.
עשירית ממנה.
פראית, שובבה, קנאית, רגישה, כוחנית, אשה על כל הנגזר מכך
ויותר.
כבר יותר מארבע שנים שעוברות מהר מאד, הזמן חולף מהר יותר מאשר
הטעם שלה בפי, הריח שלה בגרוני, הדמעות שלה על בטני החמה,
המילים שלה בראשי והצחוקים שלה בנפשי.
גדולה עליי בכמה מידות - הראשונה שגדולה עליי וכנראה שבקצב הזה
גם האחרונה.
ואני לא מתגעגעת אליה בתור אהבה. מתגעגעת לחופש הזה שהרגשתי
כשהייתי איתה. לחוזק הזה של להיות אחת איתה. לעוצמה של המילה
הזרה, הכתובה והמולחנת איתה.
מי אני? מצאתי כבר מיליון ועוד לא סגורה על מי אני בכלל.
אולי יום אחר זה יבוא בהפתעה
ידפוק בדלת ואשמע
ימים יפים של לחץ וחוסר אונים
ימים יפים כמו ימים אחרונים |