חיינו הספוגים תלויים אל מול השמש
כשעצב מקשט את המסדרונות לרגש
וצועדים כבבוקר מסעות ליל אמש
כשעצב מקשט את המסדרונות לרגש
נזכרתי איך אמרת
שכחתי את המה
כרגב מתולם בוהה בתדהמה
הבנתי שאין לי מקום באדמה
ושוב ידיים נשלחות אל נפש
כשעצב מקשט את המסדרונות לרגש | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.